אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

גורמים המקורבים למכירת בזק:

פורום המשפט של Dun's 100: "חוק חדלות פירעון מעביר סמכויות רבות מדי לשופטים"

עו"ד חיות גרינברג טוענת שהרפורמה בחוק תצמצם את שיקול הדעת של בעלי התפקיד, ותיתקל בשופטי שלום נעדרי הכשרה. על מינוי אמיר אוחנה לשר המשפטים, אמר עו"ד רונן עדיני: "עושה דברו של חשוד בפלילים"

13.06.2019, 08:34 | נעמי צורף

"מעולם לא היה דבר כזה שמונה שר משפטים שהתכונה היחידה שלו היא שהוא עושה דברו של ראש ממשלה שחשוד בפלילים", אמר עו"ד רונן עדיני במסגרת פורום המשפט של Dun's 100 בתחומי ליטיגציה מסחרית, בנקאות ומימון, חדלות פירעון ולשון הרע.  את הפורום הנחה כתב "כלכליסט" אדריאן פילוט.

"אמיר אוחנה נבחר לא כי היה עורך דין, אלא כי הלך לשרת את האדון בכל אולפן טלוויזיה, לדבר רעה ולהטיל דופי במערכת המשפט. אי אפשר להסכים לסיטואציה הזאת. גם אם אתה מצביע ליכוד, לא יכול להיות שתסכים למצב שראש ממשלה לא עומד לדין רק כי הוא לא רוצה לעמוד לדין".  

פורום המשפט של Dun פורום המשפט של Dun's 100 בתחומי ליטיגציה מסחרית, בנקאות ומימון, חדלות פירעון ולשון הרע | צילום: עמית שעל פורום המשפט של Dun

עו"ד יוסי לוי התייחס לביקורת הנשמעת בימים אלה נגד מערכת המשפט: "אלה שרוצים לעלות על בית המשפט ב־D9 תוקפים את בית המשפט משום שהוא מבקש להגן על זכויות אדם ועל ערך השוויון, אבל אם היו עולים על בית המשפט העליון ב־D9, אמיר אוחנה לא היה ממונה לשר משפטים ולא היה זוכה לגדל ילדים בישראל. בימים האלה אני מודה לאלוהים שאני לא שופט. לא יודע מה הייתי עושה כשופט אם חוק החסינות היה עובר ונאשם היה טוען לאכיפה בררנית כלפיו לעומת ראש הממשלה. כשופט הייתי מזכה נאשם כזה".

עו"ד מור נרדיה: "בית המשפט לא אמור לייצג את דעת הרוב, והוא גם לא שחקן בנושא המשילות השלטונית. מטרתו להיות מבצר של צדק ושוויון בפני החוק ולהגן על זכויות המיעוט, לעתים נגד דעת הרוב".

עו"ד נדב ויסמן: "בשנים האחרונות הפכה מערכת המשפט לשק חבטות. צריך להפסיק את זה. אנו כעורכי דין יודעים שבבתי המשפט, במשרדי הפרקליטות ובממשלה יושבים משפטנים הגונים וחרוצים שמקדישים את חייהם לשירות הציבור, וצריך לכבד אותם. אם באמת יש רצון לחזק את מערכת המשפט, צריך להכיר בכך שהיא תשתית לאומית שיש להשקיע בה, להוסיף תקני שפיטה, להוסיף עוזרים משפטיים לשופטים ולשכנע את טובי המשפטנים להיות שופטים. השיפור של מערכת המשפט לא יבוא מיוזמות לגדיעת בסיס המערכת אלא רק מחיזוקה מבפנים".

"נותנים עזרה ראשונה"

אחד הנושאים שעלו בפורום הוא הרפורמה הצפויה בחוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי. עו"ד יניב דינוביץ: "נושא חשוב שלא זכה לתשומת לב מספקת הוא ההסדר החדש בחוק הנוגע לחדלות פירעון חוצת גבולות. עד היום היתה תחושה של אי ודאות כיצד בית המשפט יטפל בשורת היבטים הקשורים לתאגידים בינלאומיים או תאגידים ישראליים שפועלים בחו"ל. החוק החדש כולל שורה של הסדרים שנועדו להקל על נגישות בעלי תפקיד זרים להליך הישראלי, להכרה בפסקי חדלות פירעון זרים, לשיתוף פעולה ותיאום בין בעלי תפקיד במדינות השונות. אנחנו, כעורכי דין בתחום, צריכים לשדר את השינוי כלפי התאגידים הבינלאומיים שפועלים כאן, מה שלדעתי עשוי לתמרץ את הפעילות הפיננסית בישראל".

עו"ד חיות גרינברג הביעה דאגה מחוסר היערכות מתאימה של המערכת לשינויים הצפויים: "התחום שלנו הוא סוג של חדר טיפול נמרץ. אנחנו מגיעים לתאונה, צריכים לתת עזרה ראשונה שהיא מצילת חיים, ואני מרגישה כבר היום שאין מספיק הבנה של ההיקפים וההשלכות של הדברים שאנו עוסקים בהם. בחוק החדש למעשה משנמכים את ההתייחסות לאירועים האלו, ומעבירים הרבה סמכויות לשופטי שלום, מצרים בהרבה את שיקול הדעת של בעלי התפקיד, ובאופן כללי מכניסים מסה של התמודדויות בלי לתת את הכלים וההכשרה המתאימה בשטח".

עו"ד עופר שפירא: "חוק חדלות פירעון החדש נועד בין היתר לייצר ודאות בתחום שרובו המוחלט היה עד היום יצירה של הפסיקה. המשימה של בתי המשפט תהיה ליישם גם את לשונו וגם את רוחו של החוק בהקשר של שיקום עסקים ויצירת ודאות בתהליך".

נושא נוסף שעלה במסגרת הפורום הוא מקומן של נשים בתחום הליטיגציה ובענף המשפט בכלל. עו"ד ברוריה לקנר: "ההגמוניה הגברית במשרדי עורכי הדין נשמרת. מתוך 600 משרדי עורכי דין נבחרים יש רק 37% שותפות, 17% מנהלות תחום, ו־3% מבעלי המשרדים בתחום המסחרי הן נשים. בשכבת הביניים רואים יותר ויותר נשים, אבל ככל שמטפסים מעלה האוויר נעשה דליל. הנתונים האלה קשים לעיכול בעיקר לאור העובדה שחלקנו באוכלוסיית עורכי הדין הוא יותר מ־50%. בעיניי זה לא מקרי שבמגזר המשפטי הציבורי יש נוכחות בולטת לנשים, ואני חושבת שליטיגציה מסחרית היא תחום שנשים יכולות לבלוט ולהצטיין בו. הבעיה היא במגזר הפרטי, המעסיקים צריכים להתניע שיח מגדרי ברור, מובן ונגיש יותר".

עו"ד שולי גולדבלט: "העובדה שבשירות הציבורי יש רוב של שופטות ופרקליטות זה כיוון שיש במשרות האלה נוחות שאת מתעלמת ממנה. אף אחד לא מגרש אתכן מהמגזר הפרטי, והנשים שעובדות במגזר הציבורי לא פחות טובות, אבל הן בוחרות משרות שמתאימות לאופן שבו הן חוות את העולם, שבו יש חלוקה בין מה שעושה אישה למה שעושה גבר".

עו"ד חיות גרינברג: "כאישה בעלת משרד ללא שותפים, עשיתי את דרכי לבד ואני לא חושבת שאני נתקלת בחסמים יותר מכל אחד אחר פה. כל מי שתרצה תוכל. זה כבר לא אופנתי להגיד 'אכלו לי שתו לי'. כל אחת יכולה לפחות כמו בן זוגה ועמיתיה, ובתנאי שתהיה טובה, חרוצה ומוכנה לשלם את המחירים".

עו"ד אופיר צברי: "השינוי שצריך לעשות הוא שינוי תפיסתי. אנחנו הגברים צריכים להבין שלמרות שכל אחד מאתנו חש שהוא עצמו פועל בשוויון מוחלט בין נשים וגברים, המציאות אינה כזו. אחרי 10,000 שנות תרבות שברובן המכריע נשים היו לא שוות לגברים, לשון המעטה, המציאות מעוצבת להצלחה גברית יותר מהצלחה נשית".

"חיסכון בניירת"

עו"ד אהרן מיכאלי התייחס לשינוי במערכת המשפטית מאז נכנס לתוקפו חוק החברות החדש והקמת בית המשפט הכלכלי: "הפסיקה הכלכלית שלנו הפכה לעשירה מאוד, הן בכמות והן באיכות, והביאה לשינוי דרמטי שמורגש באופן ברור בכל ישיבת דירקטוריון או הנהלה בכל חברה בישראל. יש פריחה באיכות השופטים הכלכליים שלנו, ברמת הדיון, השפיטה וההכרעה. תיקים כלכליים עצומים נדונים ומוכרעים במהירות ויעילות שלא היתה בעבר. האתגר האמיתי שאיתו אנו עדיין לא מתמודדים בהצלחה מספקת הוא נושא הבהירות והצורך בקביעת כללים משפטיים ברורים".

עו"ד גבי דיסני התייחס לתקנות סדר הדין האזרחי החדש: "יש בו דגש רב לקיצור פרקי הזמן לניהול המשפט וחיסכון בניירת ובטיעונים ארוכים בכתב, אולם לא בטוח שהמטרות הללו יקדמו את האינטרס האמיתי של המתדיינים. קיצור כתבי טענות עלול לפגום ביכולת הטיעון ובבהירותו, במיוחד בתיקים מורכבים, ולגרור טעויות שיפוטית. מאידך פרק הזמן שלוקח היום לנהל הליך משפטי אינו רק נחוץ מבחינה מעשית, אלא גם מסייע לסיים חלק ניכר מהסכסוכים שאת חלקם ניתן לפתור בדרכים חלופיות רק בחלוף הזמן, לאחר שהצדדים התקררו וסכסוך בכללותו מקבל פרופורציה אחרת".

  , צילום: אלירן אביטל צילום: אלירן אביטל   , צילום: אלירן אביטל

למעלה מימן לשמאל: ניר סברוב, שותף מנהל, שניצר גוטליב סאמט ושות', בן קרפל, מייסד, בעלים ומנהל, בן קרפל, משרד עו"ד נדב ויסמן, שותף, מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', עו"ד. רונן עדיני, מייסד ובעלים, רונן עדיני ושות' טל בננסון, מייסד ובעלים, טל בננסון ושות עו"ד אהרן מיכאלי, שותף וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות וחדלות פירעון, גולדפרב זליגמן ושות' אריאל שרייבר ,סמנכ"ל מכירות, שיווק ושירות, איתן לירז, בעלים ומייסד, איתן לירז ושות' עו"ד יניב אזרן, שותף, ב. לוינבוק ושות' משרד עו"ד יובל אדלר, שותף ומנהל מחלקת ליטיגציה , בן ארי פיש סבן ושות' שלום גולדבלט, שותף מייסד, גולדבלט גינדס יריב - עו"ד.

שורה תחתונה מימין לשמאל: לירום סנדה, בעלים ומייסד, לירום סנדה חברת עו"ד עוז סולומון, עו"ד, אביחי נ. ורדי עורכי דין שלומי וינברג, בעלים ומנהל, שלומי וינברג חברת עו"ד יואב ביין, שותף בכיר מייסד, פרופ' ביין ושות' - עו"ד אופיר צברי, שותף צברי-פרקש ושות', עורכי דין SF - מור נרדיה, שותף מנהל, לוי טילר, נרדיה, הר - צבי, ברא"ז ושות' חברת עו"ד ברוריה לקנר, ראשת הפירמה, בן שחר, לקנר ושות', עו"ד ונוטריונים חיות גרינברג, מייסדת ובעלים, חיות גרינברג חברת עו"ד יוסי לוי, מייסד ושותף מנהל, יוסי לוי ושות', עו"ד. גבי דיסני, שותף, ש. פרידמן ושות', עו"ד גונן קסטנבאום, שותף מייסד, ג. קסטנבאום ושות’ עו"ד יניב דינוביץ, שותף, הרצוג פוקס נאמן - משרד עו"ד.

תגיות