העיריות מתאגדות למאבק על הסכמי הגג מול הממשלה

מרכז השלטון המקומי הקים צוות שילווה את כל הערים החתומות על הסכמי הגג או שעתידות לחתום על הסכם כזה. הצוות יעניק גב לכל אחת מהערים כדי שתוכל למצות את זכויותיה במסגרת ההסכם ובראשו יעמוד שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין, שיזם את הרעיון, כך נודע ל"כלכליסט". במקביל ראשי הערים מאיימים כי אם שר האוצר הבא לא ייענה לרשימת דרישותיהם בתחום, שכוללות את הגדלת בסיס התקציב שלהן, ההסכמים יוקפאו.

בשבועות האחרונים היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי ניתחה כמחצית מ־30 הסכמי הגג שנחתמו בחמש השנים האחרונות. על בסיס הניתוח הזה גיבשו בשלטון המקומי שורת שיפורים שעליהם ימליצו לראשי הערים לדרוש את הכנסתם להסכמי הגג כתנאי לחתימה על הסכם או כתנאי להמשך יישומו של הסכם קיים. בשלטון המקומי אמרו ל"כלכליסט" כי לא יהססו לפנות לערכאות משפטיות כדי לאלץ את המדינה לכבד את דרישותיהם.

כמו כן הם ממליצים לרשויות החתומות על הסכמי הגג לדרוש את השהיית ההסכם כדי לבחון אותו ולהשוות את התנאים בו להסכמים אחרים. בחודשים הקרובים, עד שתקום ממשלה חדשה, לא ניתן להכניס שינויים מרחקי לכת בהסכמי הגג, כך שהדרישות שגובשו יופנו לשר האוצר בממשלה החדשה.

"לא רק בנייה, אלא גם חיזוק העוגנים הכלכליים"

"אחרי שתקום הממשלה נשב עם האוצר ומטה הדיור, נציג את דרישותינו כתנאי מרכזי", אמר ל"כלכליסט" חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי. "הסכמי הגג צריכים להתקדם בכמה מישורים ולא רק בנייה למגורים, הם צריכים לחזק את העוגנים הכלכליים של הרשויות המקומיות. אחרת נקבל החלטה שהתכלית שלה היא שעוצרים הכל עד שיקבלו את דרישותינו".

הדרישה המרכזית של השלטון המקומי היא הגדלה של בסיס התקציב של הרשויות המקומיות החתומות על ההסכם. בסעיף המתאר את הדרישה הזו נכתב כי בכל הסכם תעוגן הרחבה של שטחי מסחר ותעסוקה שיאפשרו לרשות המקומית להגדיל את התקציב השוטף על ידי גביית ארנונה מעסקים שיתווספו לרשות. אלא שבשלטון המקומי דורשים כעת כי אם ברשות מסוימת לא ימומשו התוכניות להוספת שטחי המסחר והתעסוקה, המדינה היא זו שתצטרך לשלם לרשות את הסכום הדרוש לכיסוי הפער בהכנסותיה בעקבות הזינוק בהוצאות שנובע מקליטת תושבים חדשים.

"החוסן הכלכלי של הרשות לא בא מהארנונה של התושבים, מכיוון שמשפחה שנקלטת רק יוצרת גירעון בתקציב", אומר בן משה ל"כלכליסט". לדבריו, "החוסן הכלכלי הוא בדמות אזורי מסחר ומשרדים".

דרישה נוספת היא שעודפי התקציב שהצטברו בכל אחד מההסכמים – כלומר פער חיובי בין התוכנית המקורית לבין כמות הכסף שהמדינה גבתה מחברות הבנייה עבור פיתוח תשתיות – יועברו לעיריות ולא יזרמו לאוצר כפי שהיה במרבית המקרים עד כה לטענת השלטון המקומי. כמו כן דורשים שם כי פיתוח שכונות חדשות יבוצע בפעימה אחת ולא על פני תקופה ארוכה. בעיה נוספת שמטרידה את ראשי הערים היא חוסר התיאום בין משרדי הממשלה, עובדה שבעקבותיה הם נתקלים בקושי לקבל כסף לפרויקטים הכרחיים בשכונות החדשות ובמיוחד ממשרד החינוך שמממן הקמה של מוסדות חינוך, ומשרד התחבורה שמכספיו מוקמים מחלפים ונסללים כבישים.

ההסכמים נחתמים מול משרד הבינוי והשיכון, או רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) באישור ושיתוף משרד האוצר. על כך אומר בן משה: "אנחנו דורשים שמעתה בהסכמי הגג יהיו מעורבים גם משרדי הפנים, התחבורה והחינוך".כיום מתנהל משא ומתן על הסכמי גג שטרם נחתמו עם רמת גן, פתח תקווה, אור יהודה ורמת השרון. התאגדות של כל הערים תחת מרכז השלטון המקומי צפויה להשפיע גם על תוכן הסכמי הגג החדשים הללו.

מהניתוח של מרכז השלטון המקומי עולה כי ההסכמים אינם אחידים. במרוצת הזמן התנאים בהם השתפרו, ראשי ערים שהשכילו להתייעץ עם קולגות שחתמו על הסכם גג לפניהם, ידעו מה לדרוש והשיגו יותר. מי שלא עשה זאת קיבל תנאים מקפחים, לכן במרכז השלטון המקומי מעוניינים שהתנאים יושוו.

30 הסכמים לבניית כ־400 אלף דירות חדשות

הסכמי הגג נועדו להאיץ הקמה של שכונות חדשות באמצעות תקציבים שמעמידה הממשלה לרשויות המקומיות לפיתוח השכונות וחידוש תשתיות ברחבי העיר. הם יצאו לדרך בשלהי 2013 עם החתימה על הסכם לבניית 6,400 דירות בקרית גת, רובן בשכונה החדשה כרמי גת.

עד עתה נחתמו 30 הסכמים הכוללים תוכניות לבניית קרוב ל־400 אלף דירות חדשות. ההסכם הגדול מכולם הוא זה שנחתם עם אשדוד באוגוסט 2017, לבניית 38 אלף דירות חדשות.

בשנים האחרונות יבנה,קריית גת, הרצליה וקריית ביאליק הצהירו כי יפרשו מהסכמי הגג. במרוצת השנים ערים נוספות יצרו משברים ובהן בין היתר גם ראש העין. כולן טוענות כי התקציב שאמור להגיע ממשרדי ממשלה ובמיוחד וממשרד החינוך להקמת בתי ספר וגנים, מתעכב ואינו מספיק. לדברי ביבס, "אנחנו נאבקים על מאה כיתות לימוד שהן חלק מהסכם הגג, אבל משרד החינוך לא מתפקד. נותנים לך תקציב שמספיק לבנות שני־שלישים בית ספר, אבל אני לא בונה שני שליש שכונה".