הצעת המדינה למורים: השכר נמוך והשיטה מיושנת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול נתונים קשים על עזיבת מורים. שיעור המורים החדשים העוזבים את המערכת בשלוש השנים הראשונות עומד על 20%, ציון הפסיכומטרי הממוצע של המורים העוזבים בחינוך היהודי גבוה ב־10 נקודות משל הנשארים, העומד על 534 בלבד.

העוזבים באים מקרב אותם אמיצים ואידאליסטים שהחליטו ללכת להיות מורים למרות השכר הנמוך והעובדה שמעמד המורה בשפל. שתי מסקנות ברורות עולות מהנתונים: אחת היא שצריך להעלות את שכר המורים החדשים (בייחוד ביסודי). השנייה היא ששכר לבד לא יספיק. השכר ההתחלתי של מורה בתיכון עומד היום על 8,300 שקל וביסודי על 7,000. בהסכמים הקיבוציים הקרובים עם הסתדרות המורים, המייצגת את המורים ביסודי, יש לתקן עיוות זה. יהיה צריך לעשות את זה למרות שהמדינה עומדת לקצץ סכומים גדולים כל כך מתקציבה.

הפגנה של מורים (ארכיון) | צילום: מיקי אלון

אלא שמתברר שדווקא בתיכון נשירת המורים גבוהה יותר מאשר ביסודי. כלומר השכר הוא חלק מהבעיה אבל לא כולה. מורים שעוזבים את המערכת מתלוננים על מערכת לימודים מיושנת ולא רלבנטית, מעורבות מוגזמת של ההורים שמגיעה לעיתים לאלימות מילולית, העדר גיבוי וכמובן על המעמד הירוד של מקצוע ההוראה. נוצר פה מעגל קסמים הרסני: בגלל מעמד המורים הירוד מגיעים להוראה כוחות פחות טובים, מה שמשאיר את מעמד המורים ירוד. התופעה הזו חמורה במיוחד משום שאיכות המורים נחשבת למרכיב החשוב ביותר באיכות החינוך.

מעורבות הורים בבתי הספר היא תופעה חיובית. התערבות מוגזמת בנושאים חינוכיים יכולה להיות הרסנית והיא פוגעת בסמכות המורה. כיוון שמשרד החינוך לא יחנך את ההורים, ברור שהפתרון צריך להיות בהכשרת תלמידי ההוראה לא רק לקשר עם התלמידים אלא גם לדיאלוג עם ההורים. דרוש גם ליווי של המורים בשנות ההוראה הראשונות.

הבעיה השנייה היא המצב שבו מורה מלמד כיתה מעידן הסמארטפונים בשיטות שהיו מיושנות כבר בסוף המאה שעברה. צריך להיות גאון הוראה כדי שהתלמידים יגלו עניין. המעבר של בתי הספר לעידן הדיגיטלי, ללמידה עצמית ולחינוך מותאם אישית מתקדם בצעדי צב. כדי שהמורים יהיו רלבנטיים לתלמידים שלהם דרוש שמערכת החינוך תעביר סכומים גדולים לטובת למידה של המאה הנוכחית. אם זה לא יקרה, מעמד ההוראה והישגי החינוך יישאר ירודים והצעירים הטובים ימשיכו ללכת למקצועות אחרים.