אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דלק רכב וקרסו זקוקות לאוברול במנוע הצמיחה צילום: יוסי אלוני

ניתוח כלכליסט

דלק רכב וקרסו זקוקות לאוברול במנוע הצמיחה

אחרי שנים של צמיחה במסירות כלי הרכב החדשים, שנת 2017 התחילה לסמן את המפנה; בשנת 2018 נרשמה כבר ירידה של 5% במסירות כלי הרכב החדשים, מגמה השחיקה נמשכה גם ברבעון הראשון של השנה; שתי יבואניות הרכב הציבוריות מתקשות להתאים את עצמן לתנאי השוק המשתנים; גיל אגמון ויצחק וייץ מחשבים מסלול מחדש

13.06.2019, 08:56 | אורי גלאור

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 

ענף הרכב עובר תקופה לא קלה בשנתיים וחצי האחרונות. אחרי שבשנים 2016-2013 מסירות כלי הרכב צמחו בקצב צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) של 8.8%, הרי שב־2018-2017 חלה לפתע ירידה בכמות מסירות הרכבים, כאשר 2017 היתה הסנונית הראשונה שבה חלה ירידה של 1.8% במסירות, ב־2018 חלה ירידה של 5% ובחודשים ינואר־מאי השנה אותה מגמה נמשכה עם ירידה של 2.4% בכמות המסירות, והתחרות בין היבואניות הגיעה לשיאה. הדו"חות השנתיים של שתי יבואניות הרכב הציבוריות, דלק רכב שבשליטת גיל אגמון (37.5%) וקבוצת דלק (22.5%), והמתחרה שבשליטת משפחת קרסו (65%), מספרים היטב את התהפוכות שעובר הענף ואת הקושי של שתי השחקניות הוותיקות האלה להתאים את עצמן לתנאי השוק המשתנים.

קראו עוד בכלכליסט

נתוני דו"ח המסירות האחרון של איגוד יבואני הרכב בינואר־מאי השנה מלמדים על תנאי השוק המשתנים. מתוך 136,244 מכוניות חדשות, כמעט מחצית נמסרו על ידי שלושה מותגי רכב: יונדאי (כלמוביל) במקום הראשון, טויוטה (יוניון מוטורס) במקום השני וקיה (טלקאר) במקום השלישי. המשותף לשלושת המותגים הללו: יש להם רכב היברידי בהיצע. זאת לעומת מאזדה, פורד, ניסאן ורנו, מכוניות הדגל של דלק רכב וקרסו, שאינן מציעות כיום מכוניות כאלה לישראלים. המכונית הנמכרת ביותר בישראל כיום, יונדאי איוניק, היא היברידית.

טויוטה קורולה שנושפת בעורפה של יונדאי גם היא היברידית. בנוסף, הן קבוצת קרסו והן דלק רכב סובלות מבעיות ברמת המוצר עצמו – קרי המכונית. במקרה של מאזדה (דלק רכב), היצרנית הקטנה מהירושימה עברה בשנתיים האחרונות מהפך: לא עוד יצרנית עממית אלא יצרנית של מכוניות יוקרה ספורטיביות המתחרות בב.מ.וו (דלק רכב). בקיצור, ההפך ממה שהצרכן הישראלי רוצה. פורד אירופה (דלק רכב) נמצאת בימים אלה בתהליכי ארגון מחדש, ובפועל כמעט שאינה מציעה דגמים רלוונטיים לישראל. גם במקרה של רנו וניסאן (קרסו) מדובר ביצרניות שהפכו למשווקות של רכבי כביש שטח בעיקר, משמע היצע המוצרים המשניים שלהן נזנח. רנו, שמתמחה בעיקר במכוניות משפחתיות ומכוניות מיני עממיות, נזנחה על ידי הצרכן הישראלי, ואילו ניסאן, שהיצע הדגמים שלה צומצם משמעותית עם התיישנותו של הג'וק, משווקת כיום רכב כביש שטח בודד – הקשקאי.

נכון לסוף 2018 דלק רכב היא יבואנית הרכב השישית בגודלה בישראל. החברה עסקה עד לפני כשנה בשתי פעילויות, הפעילות הראשונה, שתרמה את חלק הארי מהכנסות החברה, כללה ייבוא כלי רכב מדגמי מאזדה, פורד, ב.מ.וו ומיני, והפעילות השנייה כללה הפעלה של מוסכים מרכזיים ויבוא חלקי חילוף. בעוד ב־2012 מכרה דלק רכב 33.8 אלף כלי והחזיקה בנתח של 17% משוק הרכבים הפרטיים, הרי שב־2018 נרשמה צניחה דרמטית של 42% במספר הרכבים שהיא מכרה, ל־19.5 אלף, נתח השוק שלה צנח ל־7% בלבד לעומת 2012 וגם פילוח המכירות על פי דגמים השתנה דרמטית. כך, למשל, פורד היוותה 61% מכלל הרכבים שמכרה דלק רכב ב־2012, ותפסה את המקום השני בטבלה של כלל היבואניות אחרי יונדאי, עם יותר מ־20 אלף כלי רכב, צנחה ב־2018 לנתח של 11.3% בלבד מהמכירות עם 2,200 כלי רכב; מאזדה שהיוותה 34% מהמכירות עם 11.5 אלף כלי רכב ב־2012, אז תפסה את המקום השישי בשוק, הדיחה את פורד והיוותה 68.4% מהמכירות של דלק רכב עם יותר מ־13 אלף מכוניות; וב.מ.וו שהיוותה 5% מהמכירות, עם 1,730 כלי רכב ב־2012, תפסה ביחד עם המותג מיני נתח של 20.3% מהמכירות עם קרוב ל־4,000 כלי רכב.

גיל אגמון מנכל חברת דלק רכב, צילום: עמית שעל גיל אגמון מנכל חברת דלק רכב | צילום: עמית שעל גיל אגמון מנכל חברת דלק רכב, צילום: עמית שעל

פני דלק רכב כפניהן של פורד ומאזדה

מה שקרה למותגים של פורד ומאזדה מספר גם את הסיפור של דלק רכב. פורד שעמדה, כאמור, במקום השני מבין המכוניות הנמכרות בישראל ב־2012, צנחה ב־2016 למקום ה־20 בטבלה, ב־2018 היא ירדה למקום ה־23 ובינואר־מאי השנה היא מדגדגת את תחתית הטבלה במקום ה־28, עם מכירה של 577 מכוניות בלבד לעומת 878 בתקופה המקבילה. גם מאזדה, שהיתה המלכה הבלתי מעורערת של שוק הרכב בישראל בשנים 2010-2000, עם מכירות של 30 אלף מכוניות בשנים טובות, איבדה את הבכורה לטובת יונדאי שעקפה אותה ב־2011. כדי להבין את משמעות החוזק של מאזדה צריך להבין ששוק הרכב בשנים ההן היה קטן משמעותית משוק הרכב כיום. כך, לדוגמה, ב־2009 מסרה החברה יותר מ־31 אלף מכוניות של מאזדה, 18% מתוך מסירות של 173 אלף מכוניות בכל השוק. לפי נתוני איגוד הרכב, נכון לסוף 2018, כלמוביל שמיבאת את רכבי היצרניות יונדאי, מיצובישי ומרצדס עמדה בראש הטבלה עם נתח שוק של 21% ומסירות של 55 אלף כלי רכב, אחריה צ'מפיון מוטורס, יבואנית סקודה, סיאט, אאודי ופולקסווגן, עם נתח שוק של 15% ומסירות של 39 אלף כלי רכב.

גיל אגמון מחליט לחשב מסלול מחדש

במהלך 2018, וכחלק מחיפוש אחרי מנוע צמיחה חדש, הודיעה דלק רכב בניהולו של גיל אגמון כי תרכוש 70% מחברת ורידיס הפועלת בתחומי איכות הסביבה, התפלת מים ואנרגיה, תמורת מיליארד שקל, רכישה ששינתה את פניה של החברה. הפנייה לתחומים שאינם סינרגטיים לפעילות המסורתית של דלק רכב מעידים על השחיקה במעמדה של החברה, שחיקה שמתבטאת גם בדו"חות הכספיים שלה. ביום פרסום דו"ח הרבעון הראשון של דלק רכב מניית החברה זינקה ב־5.4%. אף ששורת ההכנסות הציגה קיפאון לעומת התקופה המקבילה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות יותר מהכפיל את עצמו, ל־127.5 מיליון שקל. אך זאת, כתוצאה מאיחוד לראשונה של תוצאות ורידיס והחברות הכלולות שלה בדו"חות – שתרמה 26.8 מיליון שקל לרווח התפעולי.

מדו"חות הפרופורמה לעומת זאת - המציגים את הרבעון המקביל אילו תוצאות ורידיס היו מאוחדות במלואן - נראה צניחה של 14% בהכנסות, ל־1.17 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.36 מיליארד שקל ברבעון המקביל. ירידה זו מיוחסת בעיקר להמשך השחיקה בתחום יבוא הרכבים. השינוי המהותי ברווח הנקי נבע בעיקרו מהפרשים מטבעיים, כאשר החברה רשמה הכנסות מימון של 20 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019 לעומת הוצאות מימון של 44 מיליון שקל ברבעון המקביל. פעילות הליבה של החברה – יבוא כל הרכב – מציגה צניחה עקבית, כאשר ב־2016 הרווח המגזרי עמד על 382 מיליון שקל, בשנה שלאחר מכן הוא צנח ב־17%, ל־317 מיליון שקל וב־2018 הוא קרס ב־26%, לרווח מגזרי של 233 מיליון שקל.

השחיקה ברווחיות של קרסו

חברת קרסו יבואנית רנו, ניסאן, אינפיניטי ודאצ'יה היתה הרביעית בגודלה בתחום בסוף 2018, עם נתח שוק של 12%. בנוסף, קרסו פועלת בכמה תחומים נוספים, בהם הפעלת מוסכים מרכזיים, יבוא ושיווק של חלקי חילוף לרכבי החברה וכן היא מפעילה את חברת הליסיניג Lease4u באמצעות החברה־הבת פסיפיק. בניגוד למגמה של דלק רכב, של אובדן וירידה בכמות המכירות לאורך שנים, קרסו הצליחה לצמוח הן בנתח השוק והן בכמות הרכבים שמכרה בקצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) בין השנים 2012-2017 של 13.5%. אך חרף הצמיחה הנאה שהתבטאה גם בהכנסות, במהלך 2018-2017 נרשמה מגמה הפוכה של שחיקה ברווחיות החברה. נקודת המפנה השלילית מבחינתה של קרסו הגיעה ברבעון הראשון של 2019, שבו נתח השוק שלה צנח לפתע ל־9.5%, ומכירות כלי הרכב קרסו ב־19% לעומת הרבעון המקביל.

הירידה במכירות אפיינה את כל המותגים שקרסו מייבאת, כאשר מכירות המכוניות מדגמי רנו ירדו ב־6.9% לעומת הרבעון המקביל, ל־3,092 מכוניות; מכירות ניסאן, שהיתה המכונית הנמכרת ביותר של קרסו, חוו ירידה חדה של 26% עם מכירה של 3,406 מכוניות, ירידה שמיוחסת בין היתר להפסקת השיווק של ניסן מיקרה במהלך הרבעון; מכירות דאצ'יה גם הן צנחו ב־26%, עם מכירה של 1,122 מכוניות; וגם מכירות אינפיניטי – מותג היוקרה של ניסאן – ירדו ב־14% עם מספר זניח של 109 מכוניות שנמכרו במהלך הרבעון הראשון. סך הכל מכרה קרסו 7,729 מכוניות ברבעון הראשון, ירידה של 19% לעומת הרבעון המקביל שבו מכרה 9,563 כלי רכב.

אבל חרף קריסה של 17% בהכנסות של מגזר הרכב, החברה בניהולו של יצחק וייץ הצליחה לשפר את שיעורי הרווחיות, וסיימה את הרבעון עם רווח מגזרי כמעט זהה לזה שברבעון המקביל, שבו העניקה החברה הנחות לרוכשי כמה דגמי רכב כדי לצמוח בכמות הרכבים הנמכרים. קרסו הצליחה להציג ברבעון הראשון של 2019 צמיחה קלה ברווח המגזרי שעמד על 99.8 מיליון שקל עם שיעור רווח של 13.4%, לעומת רווח מגזרי של 99.4 מיליון שקל ברבעון המקביל עם שיעור רווח של 11.1%.

עם זאת, הרווח הנקי נשחק ב־40% ברבעון הראשון, ל־30 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 50.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר השחיקה ברווח הנקי הושפעה מהפסדים שנרשמו בגין נגזרים פיננסיים והפרשי מטבע שהחברה מבצעת לצורך גידור הוצאותיה הנקובות ביורו. ברבעון הראשון החברה רשמה הפסדים של 17.7 מיליון שקל על השפעות מטבעיות לעומת רווח של 9.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, מה שיצר בסעיף זה פער של 27 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה. מנגד, יש לציין, כי ירידה בשער החליפין של היורו אמורה לתרום לשיפור הרווחיות הגולמית של החברה עקב הירידה בעלות המכר הנקובה בשקלים, אך לרוב השיפור ברווחיות הגולמית מגיע בטווח ארוך יותר מאשר הפגיעה בטווח הקצר כתוצאה מהפרשי השער שמגדילים את הוצאות המימון בטווח המיידי.

את 2018 סיימה קרסו את השנה עם הכנסות שיא של 4.35 מיליארד שקל, אך מנגד הרווח הנקי עמד על 140 מיליון שקל בלבד. שנת השיא ברווחיות היתה שנת 2016 שבה עמד הרווח הנקי על 243 מיליון שקל, כאשר שורת ההכנסות היתה מצומקת יותר ועמדה על 3.9 מיליארד שקל. כתוצאה מהירידה ברווחיות בשנים 2017 ו-2018 הודיעה קרסו בתחילת השנה על כוונתה לאחד את פעילויות רנו ודאצ'יה למטה אחד, צעד שהיה כרוך בפיטורי בכירים בחברה.

חיים דנון ברח מהמניה בדיוק בשיא

מי שהיה אחד מבעלי המניות הגדולים בקרסו, חיים דנון, מכר במרץ 2017 באמצעות הפצה בשוק 12.3% מהון מניות החברה בתמורה ל־320 מיליון שקל, כאשר אז קרסו נסחרה לפי שווי חברה של 2.8 מיליארד שקל. זאת לאחר שתוצאות קרסו בדו"חות 2016 היו בשיאן כאשר החברה הצליחה באותה שנה להציג צמיחה של 10% במכירות ושל 25% ברווח הנקי. מאז, שווי החברה נחתך ביותר מ־50% מהמחיר שבו מכר את חלקו, וכיום הוא עומד על 1.3 מיליארד שקל בלבד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות