אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוק הטריידים ב-NBA: זה מסובך צילום: איי פי

שוק הטריידים ב-NBA: זה מסובך

חוקי העברות בליגה מחייבים את מנהלי הקבוצות להיות מאוד יצירתיים; בנוסף, מנהלי הקבוצות חייבים לשמור על מערכת יחסים טובה עם עמיתיהם

13.06.2019, 17:10 | אוריאל דסקל

יחסי העבודה בין הקבוצות לשחקנים ב-NBA מוגדרים בהסכם קיבוצי בין הצדדים (Collective Bargaining Agreement). ה-CBA הוא מסמך מורכב בן 598 דפים ובתוכו מוגדרת מערכת היחסים בין השחקן לקבוצה - מכמה פעמים אפשר להשתמש בדמותו בפרסומות למנויים, דרך התנהגות ברשתות החברתיות וסעיפי בונוסים בחוזה ועד את מי אפשר להעביר לקבוצה אחרת ומה אפשר לקבל בתמורה אליו. והכי חשוב מבחינת הקבוצות: ה-CBA קובע את הגמישות שלהן מתחת ומעל תקרת השכר. על כל קבוצה יש תקרת שכר של 109 מיליון דולר כאשר תקרת מס היוקרה (אחרי שעוקפים אותה צריך לשלם סכומים לשאר הליגה - והם עולים מדי שנה) עומדת על 132 מיליון דולר. לפי החוקים - קבוצה מעל תקרת השכר מוגבלת ביכולת שלה לבצע החתמות, קבוצה מעל תקרת מס היוקרה צריכה לקחת בחשבון שתקציב השכר שלה יתנפח מדי שנה באחוזים רבים. והכל קשור ל-CBA.

קראו עוד בכלכליסט

אנתוני דיוויס עולה לדאנק. שינויים, צילום: איי פי אנתוני דיוויס עולה לדאנק. שינויים | צילום: איי פי אנתוני דיוויס עולה לדאנק. שינויים, צילום: איי פי

כל קבוצה צריכה תקרתיולוג

כדי להתמודד עם 598 העמודים הללו והחוקים שיעצבו את סגל השחקנים והסיכויים לאליפות, קבוצות ממנות מישהו שהוא מומחה CBA. האנשים הללו מכונים capologist (מומחה לתקרת השכר), והוא מאפשר לג'נרל מנג'ר ולאנשים שעובדים תחת הג'נרל מנג'ר לעבוד ולהעביר שחקנים לקבוצה. אתר HoopsHype עשה פרויקט על אותם מומחים כדי לשאול מה הם עושים ואיך הם משפיעים על שוק העברות והטריידים ב-NBA.

הדבר העיקרי שעושה capologist? לפי אחד מאותם אנשים שדיברו עם HoopsHype, זה בעיקר להציג תסריטים אפשריים. "אני מבלה כמעט את כל הזמן שלי כדי שיהיו לי מאות, אולי אלפי, רעיונות לטריידים...לפעמים מנהל יגיד 'אנחנו רוצים להוסיף מישהו לסגל. לך למצוא שחקנים ותביא לי אותם עם רעיונות לטריידים שעשויים לעבוד' או שיגיד לי 'אנחנו מוכנים להעביר שחקן X ושחקן Y אבל לא שחקן Z. שחק עם זה ותראה מה אתה יכול לעשות. כשקבוצה אחרת מתקשרת לג'נרל מנג'ר עם רעיון לטרייד ספציפי, אני אמור להבין את הפרטים. אני אולי ארצה לעשות טרייד של שחקן 1 על שחקן 2 אבל המשכורות לא מתאימות, אז אני מנסה להבין איך הצדדים יכולים לאזן את חילופי השכר כדי שיבינו איך זה עובד. זה כיף!".

זה העניין. בטרייד של שחקן עם חוזה מעבירים חוזים - בעצם. אפשר להוסיף "בחירות דראפט" אבל אין לקבוצות שיקול בחוזים לטווח הקצר. רק רגע, הכל מסתבך.

השחקן יכול להיות חתום על חוזה לשנתיים בשווי 10 מיליון דולר בשנה אחת ו-15 מיליון דולר בשנה השנייה. זה אומר שכשמעבירים אותו, מעבירים 25 מיליון דולר בסך הכל. זה אומר שקבוצה שרוצה להשתחרר מהכסף הזה בשביל גמישות מתחת לשכר בעונה הבאה תרצה עבורו שחקן עם חוזה בשווי 10 מיליון דולר שמסתיים בתום העונה הנוכחית. אבל אם אין שחקן בשווי 10 מיליון דולר, צריך שחקן או שחקנים שמקבלים 80% מ-10 מיליון דולר וגם מסיימים את החוזים. עם זאת, לפעמים יש לשחקנים סעיף שמעלה את השכר שלהם ב-15% אם עושים עליהם טרייד. זה אומר שלעיתים צריך להכניס לטרייד קבוצה שלישית שתיקח שחקנים מקבוצה א' או קבוצה ב' כדי לאזן את הספרים. בשביל שזה יקרה, צריך לצ'פר את הקבוצה השלישית עם בחירת דראפט בסיבוב הראשון או השני (כלומר שחקן צעיר שהיא יכולה להחתים על חוזה שבשליטתה). וכל זה מבלי להתחשב בכלל בשיקולים של הקבוצות - שהן ליותר משנה אחת. בקיצור, זה מסובך - עוד לפני שבכלל שופכים לתוך הקלחת את השיקולים המקצועיים. ובשביל זה צריך אנשים שממש מבינים בחוקי ה-CBA כדי לבנות קבוצה.

לפי בובי מארקס, לשעבר בברוקלין נטס: "היה לנו מישהו שהיה מציג 20 תסריטים שונים על כל טרייד. לא לעונה אחת, אלא שלוש-ארבע עונות קדימה. אתה צריך לחזות את הגמישות שלך. אתה צריך לנבא".

מקרה דיוויס

בסופו של דבר, אין שום טרייד שנערך בוואקום. אין הרבה מקומות בסגל אחד, אין הרבה יותר מדי סופרסטארים, אין הרבה בחירות דראפט, השחקן הממוצע לא נשאר יותר מ-3 שנים בליגה. קבוצה מעל תקרת השכר מוגבלת (לא יכולה להביא שחקן עם כל משכורת אלא 'לאזן' עם העברת שחקנים אחרים), יש שחקנים בעלי "אופציית שחקן" שיכולים להאריך את החוזה שלהם באופן אוטומטי, יש שחקנים שחתומים על חוזים מסוימים שאי אפשר להחתים אותם בקבוצה עם שחקן עם חוזה זהה, יש שחקנים עם מה שמכונה "זכויות בירד" שמאפשרות להם לקבל העלאה רצינית בשכר. ישנם הרבה סיבוכים בעולמות הטריידים והפרי-אייג'נטס. ולכן צריך, פעמים רבות, לעבוד ביצירתיות בשוק הזה. יותר מזה, צריך להבין את ה-CBA לעומק.

למשל, מקרה אנתוני דיוויס - כוכב ניו אורלינס פליקנס שמעוניין לעזוב את הקבוצה. נותרה לו עוד שנה בחוזה (יש לו אופציה שלו לשנה נוספת). הוא חתום על חוזה של 27.09 מיליון דולר בפליקנס בעונת 2019/20. אבל אם עושים עליו טרייד, אז הוא מקבל בונוס בשווי 15% משכרו או ששכרו עולה למקסימום האפשרי, שתחת תקרת שכר של 109 מיליון דולר הוא 32.7 מיליון דולר. הפליקנס יצטרכו לשלם לו את הבונוס (4.06 מיליון דולר) אבל הבונוס ייחשב תחת תקרת השכר של הקבוצה שתעשה עבורו את הטרייד. בדרך כלל, הקבוצה שמקבלת את השחקן משלמת את הבונוס לקבוצה היריבה. שחקן יכול לוותר על הבונוס אבל זה כמעט לא קורה. כדי לקבל אותו אחרי הבונוס הזה צריך לשלוח חוזים בשווי 24.8 מיליון דולר לפליקנס (כ-80%) - אם יש מקום מתחת לתקרת השכר אצל הקבוצה המקבלת. על פניו זה לא אמור להיות מסובך מדי למצוא שחקן או כמה שחקנים שמרוויחים 24.8 מיליון דולר אבל לכל קבוצה יש את השחקנים שהיא לא מוכנה לוותר עליהם מסיבות מקצועיות או שהיא תתקשה לבנות סביב הכוכב איזשהו סגל ראוי מתחת לתקרת השכר. כמו כן, יש שחקנים שפשוט יסרבו לשחק עבור קבוצה מסוימת וצריך לעשות עליהם טרייד לקבוצה שלישית.

קוואי לאונרד. עבר בשנה האחרונה לחוזה שלו בסן אנטוניו לטורונטו ראפטורס וישוחרר לפרי אייג קוואי לאונרד. עבר בשנה האחרונה לחוזה שלו בסן אנטוניו לטורונטו ראפטורס וישוחרר לפרי אייג'נסי בקיץ | צילום: איי אף פי קוואי לאונרד. עבר בשנה האחרונה לחוזה שלו בסן אנטוניו לטורונטו ראפטורס וישוחרר לפרי אייג

הרבה "מהשווי" של השחקן תלוי גם ברצון השחקן. נגיד, אם דיוויס מוכן להתחייב לחתום על חוזה ארוך טווח בקבוצה שתקלוט אותו (לפחות להתחייב מילולית) - הוא יהיה שווה יותר לקבוצה הישנה שלו. אם הוא לא מוכן להתחייב (בדומה לקוואי לנארד שעבר בשנה האחרונה לחוזה שלו בסן אנטוניו - לטורונטו ראפטורס וישוחרר לפרי אייג'נסי בקיץ), הוא יהיה שווה פחות כנכס. כלומר, אם, למשל, בוסטון סלטיקס רוצה להחתים את אנתוני דיוויס היא צריכה לקבל התחייבות ממנו להמשך דרכו בקבוצה אחרי תום החוזה שלו כדי להציע לניו אורלינס את שניים מהשחקנים הצעירים הכי טובים שלה (ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום), בחירות דראפט ושחקנים משלימים. אם לא, ההצעה שלה לפליקנס תהיה פחות טובה.

כמו כן, עבור הג'נרל מנג'ר תמיד חייבים לשמור על מערכת יחסים טובה עם התחרות הישירה שלך על שחקנים: הג'נרל מנג'רים האחרים. למשל, דיוויד גריפין, כג'נרל מנג'ר של קליבלנד קאבלירס, היה צריך את העזרה של דני איינג', הג'נרל מנג'ר של בוסטון סלטיקס, כדי להחתים את לברון ג'יימס בקליבלנד. איינג' לקח שני שחקנים מתקרת השכר של הקאבס (טיילר זלר ומרקוס תורנטון) עבור בחירת דראפט. שני ג'נרל מנג'רים שהם חברים וגם יצירתיים, יכולים להשיג הרבה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות