בלווטניק מציע פירעון מוקדם תמורת דיון מחודש על יתרת החוב

לן בלווטניק בדרך לארגון מחדש של חובות כלל תעשיות. איש העסקים יוזם מהלך הכולל פירעון מוקדם של 650 מיליון שקל מתוך 1.3 מיליארד שקל ודיון על תנאי יתרת החוב מול קונסורציום של משקיעים מוסדיים, כך נודע ל"כלכליסט".

כלל תעשיות, המנוהלת על ידי אבי פישר, כבר הבהירה לקונסורציום הלווים כי בכוונתה לבצע הקדמה משמעותית של חלק מהחוב כלפיהם, לאחר שמימשה אחזקות בכלל משקאות ובתעבורה. הפירעון המוקדם מתואם עם המלווים הגדולים, שהסכימו להתחיל שיח לפריסה מחדש של יתרת החוב, בתנאי שהחברה לא תמשוך את החלק מתוך תמורת המכירות כדיבידנד, אלא תשאיר אותו בתוך החברה, לצורך פירעון מוקדם. בהתאם למבנה החוב הקיים וטרם ביצוע הפירעון המוקדם, כלל נדרשת לתשלומים חצי שנתיים של כ־100 מיליון שקל בכל ינואר ויולי, עד ינואר 2021.

לן בלווטניק. "הערך הנכסי של החברה עולה בהרבה על החוב" | צילום: בלומברג

ביום חמישי האחרון קיבלו המוסדיים, שהלוו לכלל תעשיות ב־2015 2.3 מיליארד שקל בהלוואה פרטית, מסמך שניסחה החברה בבקשה לוותר לה על עמידה באמת מידה פיננסית הקבועה בהסכם. קודם לכן פנתה החברה לבעלי החוב הגדולים, בהובלת בנק דיסקונט, הראל, ובנק HSBC (המחזיקים יחד כ־70% מהחוב) ולמלווים הנוספים — ילין לפידות, מנורה, הלמן אלדובי והפניקס ־ בבקשה לקבל ויתור על עמידה באמת מידה פיננסית, לפיה יחס החוב ל־EBITDA של החברה לא יעלה על כ־4.5. במקביל כתבה כלל למלווים כי "בכוונתנו לדון עמכם על עסקת מימון מחדש, בשאיפה להגיע להסכמות עד 14.12.2019". המלווים הגדולים נתנו הסכמתם לדחייה, בעוד שמנורה נמנעה והלמן אלדובי והפניקס התנגדו. כלל תעשיות הייתה אמורה להעביר למלווים בהתאם להסכם ההלוואה עדכון לגבי עמידתה באמות המידה הפיננסיות אך עד כה, שבועיים לאחר המועד שבו היו אמורים להגיע הנתונים, טרם העבירה.

המתנגדים לא רצו לוותר על "השוט" נגד החברה

המלווים הגדולים סברו כי הדחייה היא זמנית וכי בתמורה לוויתור ממילא שעבדה כלל תעשיות את המזומן שבקופה, בהיקף 200 מיליון שקל, לטובתם. לעומתם, המלווים שהתנגדו לויתור על אמת המידה הפיננסית סברו כי אין לוותר על ה"שוט" שיש להם כנגד החברה המאפשר להם לדרוש פירעון מיידי של החוב במצב של אי עמידה ביחס הפיננסי. המלווים שהתנגדו חוששים מהרעת המצב של המקור התזרימי העיקרי של כלל תעשיות — משאב. הרווח של משאב עמד על 8 מיליון שקל ברבעון הראשון - 83% פחות מהרבעון המקביל ב־2018.

גורם המתנגד למהלך אמר ל"כלכליסט" כי "במשך השנים נשר הייתה פרת המזומנים של הקבוצה ונהנתה מהיותה מונופול בשוק המלט. נשר בונה על סיוע ממשלתי בדמות העלאת המס על ייבוא המלט, אולם לא נראה ששרי האוצר, הכלכלה וועדת הכספים יתנו יד לכך. נראה שהמקור שהיה אמור לשמש את כלל תעשיות בהחזר החוב נמצא במצב עסקי מאתגר וכת"ש נמצאת בהפרה של תנאי ההלוואה". לדבריו, "גם אם האינטרס של כת"ש ברור, לא ברור כיצד גופים מוסדיים הסכימו מרצונם לוותר על התניה כה חשובה, המהווה את המנגנון העיקרי להבטחת החזר ההלוואה, כאשר ברור שהחברה נמצאת בשוק אחר לחלוטין ובמצב מאתגר הרבה יותר. בנוסף, לא ברורה ההתנהלות של בנק דיסקונט כמארגן החוב וכמלווה העיקרי". גורם אחר שהתנגד לוויתור אמר "מדובר בבקשה לא ברורה, כדי לנסות לעשות מימון מחדש בלי לשלם קנס".

"כלל תעשיות עומדת בכל התחיבויותיה"

מנגד, בסביבת דיסקונט והראל מציגים תמונה אופטימית יותר, לפיה בסוף 2018 קיבלו הערכת שווי למשאב (שמניותיה משועבדות לטובת החזר ההלוואה), שאמנם מומנה על ידי כת"ש, אך מעריך השווי נבחר על ידי המלווים ־ ולפיה שהשווי של משאב גבוה משמעותית מגובה החוב. לטענתם, יחס המינוף של כת"ש לאחר הקדמת התשלומים הצפויה אמור להגיע ל־35%־40%, שנחשב נמוך מאוד. מכת"ש נמסר: "כלל תעשיות עמדה ועומדת בכל התחיבויותיה. החברה מקדימה החזרים מעת לעת, על פי הזכות הנתונה לה בהסכמי המימון ובדעתה להמשיך בכך ביתר שאת. הערך הנכסי של החברה עולה בהרבה על היקף החוב, ובתקופה הקרובה תהיה ירידה משמעותית נוספת ביחס זה. מבנה הסכמי המימון שנערכו במהלך השנים (כולל זהות חלק מהמלווים) מתעדכן מעת לעת כמקובל וכמתחייב בכל מהלך עסקים רגיל ותקין. כל טענה אחרת הזויה, משוללת יסוד ונובעת מטעמים זרים".