אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם בעלים של חברה רואה שבעל מניות מיעוט לא מרוצה, זה חייב להשפיע עליו" צילום : יוסי זליגר

ראיון כלכליסט

"אם בעלים של חברה רואה שבעל מניות מיעוט לא מרוצה, זה חייב להשפיע עליו"

שיקולי איכות סביבה, יחס לעובדים וממשל תאגידי חייבים להיות במערך השיקולים של מנהל השקעות כמו כל גורם סיכון אחר, כך לפי דניאל סאמרפילד, ראש מחלקת תאגידים בקרן הפנסיה השנייה בגודלה בבריטניה; "דרך הפעלת לחץ על החברות בנושאים חברתיים נגרום להן להקטין את הסיכונים האלה"

16.06.2019, 12:52 | רחלי בינדמן

עד כמה קרן פנסיה צריכה לקחת בחשבון שיקולים של איכות הסביבה, חברה וממשל תאגידי? אם תשאלו את ד"ר דניאל סאמרפילד, ראש מחלקת תאגידים בקרן הפנסיה USS - הקרן השנייה בגודלה בבריטניה שמנהלת 83 מיליארד דולר - שיקולים אלה הם לא רק תוספת נחמדה של יפי נפש אלא משהו שחייב להילקח בחשבון בעת קבלת החלטת השקעה - כדי להבטיח תשואה נאותה לחוסכים.

קראו עוד בכלכליסט

ד"ר דניאל סאמרפילד, עם כל הכבוד לאיכות הסביבה ושיקולים חברתיים, בסוף, החוסכים לפנסיה רוצים לקבל בגיל פרישה קצבת פנסיה ראויה, האם הכנסת שיקולים כאלה לא עלולה לפגוע בתשואות?

"דווקא אימוץ גישה של ESG (השקעות המערבות שיקולי ממשל תאגידי, איכות סביבה וחברה) יביא לתשואות טובות יותר. יש הרבה חברות שהמניה שלהן סבלה מכך שלא הכניסו שיקולים של איכות סביבה כמו BP (לשעבר בריטיש פרוטוליום) שבעשור האחרון סוגיות של מפגעי סביבה ובריאות עשו להם נזק. גם במשבר של 2008, לדוגמה, אין שום ספק שכשלי ממשל תאגידי בגופים פיננסיים שעמדו בלב המשבר השפיעו על מה שקרה".

דניאל סאמרפילד, צילום : יוסי זליגר דניאל סאמרפילד | צילום : יוסי זליגר דניאל סאמרפילד, צילום : יוסי זליגר

   

תמיד עולה השאלה - עד כמה רחוק הולכים בנושאים האלה. מי קובע מה נכון וראוי מבחינה מוסרית? האם לא נכון להישאר רק בגבולות של מה חוקי ומה לא?

"זה נכון. יש לנו 420 אלף עמיתים שמצפים שקרן הפנסיה תשלם להם קצבה נאותה בפרישה. המטרה המרכזית שלנו היא להשיג את זה. בדיוק בגלל זה נושאים של מוסר לא נכנסים במערך השיקולים שלנו. כל עוד זה חוקי זה מותר, כולל טבק ונשק.

"נושאים מוסריים מורכב להביא בחשבון כי המוסר שלך שונה משלי, אני יכול להיות נגד עישון ואת בעד. השקעות ESG לא קשורות למוסר, אלא בוחנות סיכונים שקשה לכמת אותם ולהבין את האפקט שלהם על החברה בטווח הארוך. 

"הדרך היחידה להכניס שיקולים כאלה היא יצירת קרנות נפרדות שמתחשבות בשיקולים מוסריים והחוסכים שמשקיעים בהן מודעים לכך. לעמיתים שלנו יש אפשרות לבחור במסלולים של השקעות אתיות, למשל ללא טבק ונשק, אבל המסלולים האלה לא תפסו תאוצה. יש חשש שהם לא ישיגו ביצועים טובים כמו קרנות המיינסטרים הרגילות.

"הזמנים משתנים והדור הצעיר, המילניאלס, כן רוצים להכניס שיקולים אתיים. אין לי הוכחה אמפירית לזה אבל נראה שיותר אכפת להם מהסביבה.

"כך או כך, הקרן שלנו מתייחסת לעניינים של איכות הסביבה וממשל תאגידי כשיקולים פיננסיים לכל דבר. חברות עם רקורד שלילי בנושאי איכות סביבה - סביר שיחוו בעיות לאורך הדרך. חברות שלא מתחשבות בשינויי האקלים - לוקחות סיכון.

"יהיו אנשים שיקחו את זה כמה צעדים קדימה ולא ירצו להשקיע בכלל בחברות שפועלות בתחום הגז המזהם, מתוך מחשבה שהחברות האלה לא ישרדו לאורך זמן בגלל דרישות מבחוץ להגבלת הזיהום. אנשים כאלה יבינו שבטווח הקצר חוסר השקעה בחברות מסוג זה עלול לפגוע בביצועים של התיק, אבל חושבים שזה הדבר הנכון לטווח הארוך".

אז הקרן שלכם יכולה להשקיע בחברה שמזהמת את הסביבה?

"אנחנו כמשקיעי מיינסטרים יכולים להשקיע בכל מה שחוקי, כי המטרה שלנו היא לייצר את התשואה הגבוהה ביותר. עם זאת, אנחנו מאמינים שצריך לקחת בחשבון ESG.

"אם אנחנו חושבים שיש בחברה מסויימת סיכון מהותי בעקבות עניין של איכות סביבה, אנחנו יכולים לא להשקיע בה. אם אנחנו כבר מושקעים אנחנו יכולים לפנות להנהלה ולהגיד להם 'תראו, אנחנו כבעלי מניות חוששים מכך וכך ומבקשים שתטפלו בנושא הזה'.

"כמובן יש לנו יכולת השפעה גם דרך ההצבעות שלנו באסיפות הכלליות. לדוגמא, חששנו שחברת Sell שמאוגדת בהולנד לא עומדת בדרישות של הסכם פריז (בנושא שינוי האקלים וההתמודדות איתו), ופנינו יחד קבוצה של 15 משקיעים לחברה כדי לוודא שהחברה תטפל בזה.

"בסופו של דבר סוכם שחברי ההנהלה יקבלו בונוסים רק אם יעמדו ביעדים שהם הציבו לעצמם. היה פה כמובן עניין של מוניטין, אבל הם התחייבו לפעול לעמוד בדרישות ההסכם.

אתה חושב שאלמלא ההתערבות שלכם זה לא היה קורה?

"קשה להוכיח דבר כזה, אבל ככל שיש יותר משקיעים גלובלים עם אחריות לדאוג ולוודא שסיכוני ESG נלקחים בחשבון, זה משפיע. חייבים לעבוד יחד. באנגליה ובאירופה יש יותר תאבון לחבור יחד כדי לוודא שהנושאים האלה מטופלים. לדעתי הרגולטור חייב לאפשר לגופים מוסדיים לשתף פעולה בנושאים של ESG".

מה מערך השיקולים שלכם כשאתם באים להשקיע בחברה?

"המטרה הראשונה שלנו היא להשיג תשואה גבוהה, המטרה השנייה היא שדרך הפעלת לחץ על החברות בנושאים חברתיים נגרום להן להקטין את הסיכונים האלה. אין סקטור שאין לו סיכון שקשור ב-ESG. החברות יהיו שם בכל מקרה, אבל החשש הוא שאם לא נהיה בהן כמשקיעים אחראיים, יהיו במקומנו משקיעים פחות אחראיים שלא ילחצו לשינוי.

"החברות ממילא פועלות להקטין זיהומים ויותר נוטות לאיכות הסביבה. אותו דבר לגבי חברות הטבק, גם הן מתחילות ללכת לכיוון של סיגריות אלקטרוניות כי מבינים שטבק נהיה פחות אטרקטיבי. זה לא מגיע רק מהצד הצרכני, יש בצד אחד את הצרכנים, שרוצים אותנו כמשקיעים אחראים יותר ובצד השני את הממשלות במדינות השונות שמבינות שחייבים למשל להוריד את פליטת הפחמן ולדאוג יותר לנושאים חברתיים".

סיגריות אלקטרוניות Juul סיגריות אלקטרוניות Juul סיגריות אלקטרוניות Juul

   

בישראל הנושאים של איכות סביבה ונושאים חברתיים ממש לא בפוקוס של מנהלי ההשקעות.

"אני כן יודע ורואה שבישראל הנושא של ממשל תאגידי צובר תאוצה, ובתחום ה-ESG זה תמיד מתחיל מהנושא הזה. לפני 15 שנים הסתכלנו בעיקר על ממשל תאגידי ורק בחמש השנים האחרונות אנחנו נכנסים יותר לנושאים של איכות סביבה ועניינים חברתיים כמו יחס לעובדים. בשלב מסוים הבנו שהשינוי האקלימי מחייב התייחסות. מאד טבעי שמתחילים בתחום הממשל התאגידי ומשם זה מתפתח. היום גם בבריטניה אומרים שקרנות פנסיה חייבות לקחת בחשבון נושאים של איכות סביבה.

"אם בישראל הממשלה לא לוחצת על הקרנות להתייחס לסוגיות של איכות סביבה, אני בהחלט חושב שזה המקום של הקרנות עצמן לפעול בנושא. אני חושב שמצופה ממנהל השקעות להסתכל על כל הסיכונים הכרוכים בהשקעה בחברה ואין שום הבדל בין ישראל לאנגליה. חייבים בהחלטת השקעה לקחת את השיקולים האלה בחשבון".

מה הדגשים שלכם בנושאי ממשל תאגידי?

"אנחנו מסתכלים על הרכב הדירקטוריון, על הכישורים של הדירקטורים והיכולת שלהם לפקח על ההנהלה - האם אנחנו סומכים על היכולת שלהם לאתגר את ההנהלה ולפקח עליה. כמובן בוחנים את חבילות התגמול, והאם המנהלים מתוגמלים רק על ביצועים ארוכי טווח, וכן מסתכלים על האסטרטגיה של החברה.

"אנחנו גם מבינים שחייבים שיתוף פעולה עם גופים אחרים כדי לייצר השפעה. אפילו אם בסוף אנחנו לא מצליחים להביא לשינוי, אנחנו מעבירים מסר. שולחים מסר ברור שאנחנו כמשקיעים לא מרוצים והחברות בסופו של דבר חייבות להתייחס לזה. אם אתה בעלים של חברה ורואה שבעל מניות מיעוט שלך לא מרוצה, זה חייב להשפיע עליך".

אבל בישראל, הרבה פעמים כשאקטיביזם מוסדי נכשל, המוסדיים לא מצביעים ברגליים ומוכרים את המניות. אין עונש.

"אני לא חושב שבהכרח העונש הוא למכור את המניות. מה שחשוב הוא שהבעת דאגה, והעברת מסר ובסוף הוא יחלחל. יש המון דוגמאות של מקרים שבהם מעורבות מוסדית השפיעה. וולס פרגו בארה"ב מתמודדים עם משקולת של ממשל תאגידי ירוד, טסקו באנגליה מתמודדת עם סקנדל חשבונאי.

"המטרה שלנו היא לאתר מראש את המקרים האלה, לזהות אותם ולהחליט קודם כל אם להשקיע בחברה כזו ואם כן לפעול לייצר בה שינוי. אני מסתכל על התהליך כמסע. השלב הראשון הוא להסתכל על ה-ESG כגורם סיכון שיש לקחת בחשבון. בשלב השני אתה מכניס את הפקטור הזה כמו כל גורם סיכון אחר ומתמחר אותו ובשלב השלישי אתה מבין שחברה עם ציון גבוה ב-ESG תיתן לך תמורה גבוהה יותר לאורך זמן.

"הבונוס הוא שלא רק תזכה בתשואה גבוהה יותר, אלא אתה שותף ביצירת שינוי. אתה משתמש בכסף כדי לייצר השפעה חיובית על החברה. ולאט לאט מתחיל להיות שוק גם להשקעות כאלה, של אנשים שרוצים להשפיע לטובה ובהשקעות שלהם לא מסתכלים רק על התשואה אלא גם על ההשפעה החברתית. זה כמובן תלוי בתאבון שלך לסיכון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות