אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במקום לאמץ את יתרונות הקורקינט, עיריית ת"א מתחילה לתקוע מקלות בגלגלים צילום: יובל חן

פרשנות

במקום לאמץ את יתרונות הקורקינט, עיריית ת"א מתחילה לתקוע מקלות בגלגלים

ההחלטה של עיריית תל אביב לכלוא את הקורקינטים באזורי חניה תחומים נוגדת את מהותם ככלים חופשיים, שניתן להשאיר ולקחת היכן שרוצים. האם מישהו באמת רוצה ללכת לחפש מכלאת קורקינטים בחום של אוגוסט?

17.06.2019, 06:53 | תומר הדר

אתמול החליטה עיריית תל אביב־יפו לסיים סאגה הנמשכת זה כשנה ולהכריז באופן רשמי על תקנות ההסדרה של ענף הקורקינטים השיתופיים. התקנות פשוטות למדי: הגבלה של עד 2,500 כלים לכל מפעיל, ריכוז הקורקינטים במתחמי חניה מיוחדים, חובת חבישת קסדה ואיסור על השמעת צפצופי אזעקות בלילות. התקנות, שייכנסו לתוקף באוגוסט, עלולות לפגוע בענף הקורקינטים השיתופיים הצומח.

קראו עוד בכלכליסט

אבל עוד קודם לכן, עצם השימוש במילה "קורקינט" ממחיש את גודל הטעות בהתייחסות לאמצעי התחבורה הזה: הענקנו לו שם של צעצוע של ילדים. זה רחוק מאוד מהעובדה שמדובר באמצעי תחבורה לכל דבר, שמיועד להפיג עומסי תנועה. הגישה של עיריית תל אביב לפתרון הזה לא בדיוק מסייעת לו להגשים את מטרתו.

קורקינט בתל אביב. אמצעי תחבורה לכל דבר, צילום: יובל חן קורקינט בתל אביב. אמצעי תחבורה לכל דבר | צילום: יובל חן קורקינט בתל אביב. אמצעי תחבורה לכל דבר, צילום: יובל חן

למשל, ההחלטה לכלוא את הקורקינטים באזורי חניה תחומים ומאורגנים נוגדת את מהותו של הקורקינט ככלי חופשי, כלומר כזה שניתן להשאיר אותו היכן שרוצים ולקחת היכן שרוצים. האם מישהו באמת רוצה ללכת לחפש מכלאת קורקינטים בחום של אוגוסט במקום לקחת את מה שיש מתחת לבית?

על הקסדה אין מה להתווכח. קסדות מצילות חיים, נקודה. אבל סביר מאוד להניח שלא כל רוכב יחזיק בבעלותו קסדה. הדרישה הזו מגיעה מהחוק הישראלי, ולא מעיריית תל אביב עצמה, אבל גם כאן צפויים קשיים ביישום בפועל - וסביר להניח שקופת העירייה תתעשר בקרוב מקנסות לרוכבים חשופי ראש.

רוכבת על קורקינט בשדרות רוטשילד בת"א, צילום: יובל חן רוכבת על קורקינט בשדרות רוטשילד בת"א | צילום: יובל חן רוכבת על קורקינט בשדרות רוטשילד בת"א, צילום: יובל חן

האחריות, ללא ספק, רובצת לפתחם של הרוכבים על הקורקינטים ושל החברות המפעילות אותם. אבל צריך להודות על האמת: קשה למצוא רוכבי קורקינט שנוסעים כחוק. לכן, מי שעומדת כעת למבחן היא עיריית תל אביב, שתיאלץ לאכוף את התקנות. עד כמה פקחים של העירייה יצליחו ללכוד את רוכבי הקורקינט הפוחזים? והאם יש להם כושר לרדוף קילומטרים אחרי קורקינטאים ישראלים חצופים?

ועוד נקודה בעייתית לסיום: מגבלת 2,500 הקורקינטים תפגע בפעילות החברות. ליים, למשל, מפעילה לפי הצהרתה כבר 3,000 כלים בתל אביב. לליאו, לעומתה, יש הרבה פחות. המכסה השווה לכל מפעיל היא סוג של מגבלה תחרותית, שמשפיעה על היכולת של המפעיל לתת יותר היצע למשתמש. יבואני אופנועים אינם מוגבלים במספר שמותר להם למכור, גם לא יבואני מכוניות. בכל מקרה, רק זמנים יגידו אם מדרכות תל אביב ישובו להיות בטוחות. עד אז, תהיו זהירים.

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
לחייב קיפול ותליית הקורקינט
לו היו מחייבים קיפול ותליית הקורקינט כתנאי לסיום הנסיעה, אזי המפגע הסביבתי של הקורקינטים המופזרים על המדרכות היה מצטמצם כמעט לאפס. נקודות תלייה יותקנו בסיבסוד חברות הקורקינטים בכניסה לעסקים שרוצים לעודד הגעת לקוחות, כניסה למשרדים שרוצים להקל על העובדים ובכניסה לבנייני מגורים שהוועד יענה לדרישת הדיירים למתקן תלייה. בנוסף ניתן בנקודת התלייה גם לחבר את הקורקינט להטענה, היום חברות הקורקינט משלמות לחברה שאוספים אותם הביתה וטוענים, עשרות שקלים לטעינה. לו היו משלמים כמה שקלים בודדים לבעל עמדת התלייה על הטעינה, ואולי מקזזים גם כמה שקלים מעלות ההשכרה למשתמש שמחבר לטעינה בסוף הנסיעה, אזי גם היה כדאי להתקין נקודת תלייה וטעינה וגם היה נחסך לחברות כסף רב שהיה יכול להביא עקב התחרות להורדת מחירים.
ציניקן  |  17.06.19
6.
להוציא את הקורקינטים
למרות הקידמה שיש בקורקינטים העיר אינה ערוכה לזה. צריך קודם ליצר מסלולים נפרדים בכל העיר. על המדרכה אסור ובצדק והכבישים מסוכנים. בניו יורק אסרו את זה לגמרי. זה בעייתי מאוד בעיר שהרחובות צרים ויש הרבה כלי רכב.ומה עם ביטוחים לאנשים שפוגעים באחרים. יותר מידי בעיות.
תל אביב  |  17.06.19
לכל התגובות