בנק ישראל אותת שלא יאשר את רונן שטיין כמנכ"ל בנק הפועלים

החלטתו של רונן שטיין לפני כשבועיים לפרוש מהמירוץ למנכ"לות בנק הפועלים התקבלה בהפתעה רבה. המשנה למנכ"ל וראש החטיבה הקמעונאית בבנק נחשב למועמד מוביל לרשת את מנכ"ל הבנק אריק פינטו, שיסיים את תפקידו בסוף השנה.

כעת חושף "כלכליסט" כי הפיקוח על הבנקים אותת שלא יאשר את מינויו של שטיין לתפקיד. זאת על רקע בדיקות שערך בשנתיים האחרונות בנוגע לאשראי הצרכני שמוענק לציבור על ידי הבנקים. באותן בדיקות נמצאו ליקויים באופן שבו הבנקים, ובכללם בנק הפועלים, העניקו אשראי ללקוחות - תחום שנמצא בהפועלים תחת אחריותו של ראש החטיבה הקמעונאית.

רונן שטיין. רונן שטיין. "לאחר שקילה בכובד ראש, החלטתי לפנות לאתגרים מחוץ למערכת" | צילום: הרצל יוסף

לדברי גורמים במערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנקים העביר את המסר ליו"ר בנק הפועלים עודד ערן, העומד בראש ועדת האיתור למציאת מנכ"ל לבנק. שטיין עצמו, שפרש מהמירוץ בטרם הגיש רשמית את מועמדותו לתפקיד, טוען כי החלטתו התקבלה מסיבות אישיות.

משמעות איתות מסוג זה מכיוון בנק ישראל היא ששטיין, לכאורה, לא יוכל להתמודד גם על תפקיד אחד במערכת הפיננסית, כמו זה של מנכ"ל בנק דיסקונט, שמתפנה כעת.

מנהל אהוד ומוערך מזה 26 שנה, שיצר קשר עם השטח

שטיין עובד בבנק הפועלים מזה 26 שנה, ונחשב מנהל אהוד ומוערך. הוא ניהל במשך שנים את האגף לבנקאות קמעונאית שאחראי על כל מערך הסניפים של הבנק ויצר כך קשר טוב עם "השטח". לאחר מכן כיהן כמנכ"ל ישראכרט, עד שבפברואר 2016 מונה למנהל החטיבה הקמעונאית ולמשנה למנכ"ל דאז ציון קינן.

שטיין צפוי לפרוש מהבנק בעוד מספר חודשים. מקורביו הסבירו עם פרישתו כי זו התקבלה מסיבות אישיות־משפחתיות וכי הוא מעוניין לפנות לאתגרים חדשים.

עם פרישתו של שטיין נותרו במירוץ המשנה למנכ"ל ארז יוסף, שממונה גם על חטיבת אסטרטגיה, משאבים ותפעול, ונחשב כבן טיפוחיו של פינטו; גולן שרמן, ראש חטיבת החדשנות בבנק הפועלים; דני קולר, לשעבר ראש חטיבת השווקים הפיננסיים בבנק שפרש מהבנק ב־2018; וידין ענתבי, שהחליף את קולר כממונה על חטיבת השווקים הפיננסיים ולשעבר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר.

המפקחת על הבנקים חדוה בר. "יש לנו אפס סובלנות לדחיפת אשראי על ידי גופים פיננסיים" | צילום: אלעד גרשגורן

בדצמבר פרסם בנק ישראל הודעה שלפיה הפיקוח על הבנקים בדק בשנת 2018 את תהליכי השיווק והייזום של אשראי צרכני במערכת הבנקאית באמצעות ביקורות ובדיקות נוספות. בבדיקות נמצא כי כלל האשראי משווק ללקוחות בעלי כושר החזר סביר, ולא נמצאה תופעה של "דחיפת" אשראי ללקוחות ללא יכולת החזר או ללקוחות מוחלשים מבחינה כלכלית. "עם זאת", נכתב בהודעת בנק ישראל, "הפיקוח על הבנקים זיהה בחלק מהמקרים בעיות אחרות בתהליכי השיווק, והוא עוקב אחר תיקונן בהתאם לדרישותיו: תאגידים בנקאיים נדרשו לוודא כי עובדיהם, בסניפים ובמוקדים הטלפוניים, לא מפעילים לחץ על לקוחות לקבל שירותי אשראי. בבדיקות שערך הפיקוח על הבנקים אותרו מקרים מסוימים שבהם עובדי המוקד הטלפוני פעלו לשכנע לקוחות לקחת הלוואה, למרות שאלה הביעו חוסר עניין בכך. נמצא כי השכנוע הבלתי הולם באותם מקרים כלל הצעות חוזרות ונשנות, הפעלת לחץ על לקוחות להחליט 'עוד היום', ושימוש בביטויי שידול לא ראויים".

בנק ישראל לא פירט מה הממצאים שהתגלו בכל בנק ובנק ולא פרסם את הדו"ח המלא לציבור, אולם בהודעה שלו הוא פירט את הליקויים השונים שהתגלו במערכת הבנקאית בנוגע למתן אשראי לציבור, כאשר, לפי גורמים במערכת, חלק ניכר מהם התגלו בבנק הפועלים.

הפיקוח על הבנקים: "חל איסור להטריד לקוחות"

בעקבות הממצאים שנמצאו בבנקים השונים, הפיקוח על הבנקים דרש מהם להיערך לקיום מנגנון אשר ימנע הטרדת לקוחות בהצעות אשראי חוזרות, לאחר שאלה הביעו חוסר עניין בשירות, ואף הורה לבנקים להיערך להטמעת מנגנון אשר יאפשר ללקוחות להודיע מראש כי אינם מעוניינים בפניות יזומות מצד הבנק. זאת בעקבות מקרים מסוימים שאותרו שבהם עובדי מוקד טלפוני פנו ללקוחות בהצעות חוזרות ונשנות לקבלת הלוואות, גם לאחר שהלקוחות הביעו היעדר עניין או סירבו להצעות.

עוד דרש הפיקוח להגביר את הגילוי הניתן ללקוחות באמצעות שיפור ההנחיות לניהול שיחה עם לקוח והגברת הבקרה על השיחות בפועל. כמו כן, הפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים להביא לידיעת הלקוח כבר בראשית השיחה את המצב העדכני שלו בחשבון, ופירוט אודות הפיקדונות שעומדים לרשותו - לרבות מועדי פירעונם ושיעורי הריבית בהם. המטרה היא לאפשר ללקוחות לקבל החלטה מושכלת האם ליטול הלוואה או למשוך פיקדון, לאור פערי הריבית בין השניים.

עוד נדרשו הבנקים להקדים את הגילוי על שיעור הריבית על ההלוואה המוצעת כבר בראשיתה של שיחת השיווק, ועוד בטרם גיבש הלקוח את דעתו באשר להצעה. בנוסף, הפיקוח דרש מהבנקים להקפיד ולהביא לידיעת הלקוחות את ההטבות בריבית, ככל שללקוח קיימת זכות להטבה כזו. עוד בנושא, הפיקוח על הבנקים דרש לוודא כי ההלוואות המוצעות בערוצים הישירים לא יהיו יקרות יותר מהלוואות המוצעות ללקוחות בסניפים.

נקודה נוספת חשובה שדרש הפיקוח מהבנקים היא לוודא שמנגנוני התגמול המשתנה של עובדים העוסקים בשיווק אשראי, אינם מבוססים על יעדים אישיים של ביצוע אשראי לכל בנקאי, או על יעדים אחרים שעלולים לעודד שיווק אגרסיבי ולהגביר סיכונים. הפיקוח על הבנקים מצא כי תגמול משתנה על בסיס יעדים אישיים עלול להגביר את הסיכון לשיווק שאינו עומד בסטנדרטים הראויים של גילוי והגינות.

דרישה מהותית נוספת של הפיקוח על הבנקים מכוונת להבטחת תרבות ארגונית של טובת הלקוח בפעילות הבנק. מתוך כך הוצגה דרישה להגברת בקרה וביקורת על תהליכי העמדת האשראי הצרכני ובפרט על שיחות השיווק היזום על ידי שומרי הסף בתאגידים בנקאיים - עובדי בקרה, ייעוץ משפטי, ציות, ניהול סיכונים וביקורת פנימית, "כדי להבטיח שמירה על כל החובות החלות על תאגידים בנקאיים כלפי לקוחותיהם", כפי שכתב בנק ישראל.

בעקבות הדו"ח אמרה אז המפקחת על הבנקים חדוה בר: "יש לנו אפס סובלנות לדחיפת אשראי על ידי גופים פיננסיים. בשנים האחרונות אנו מטפלים בזה. הורינו למערכת הבנקאית ושתהיה הוגנות בשיווק אשראי. אנחנו עושים בימים אלה ביקורות בשטח".

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "לא נוכל להגיב בנוגע לאדם ספציפי".

מבנק הפועלים נמסר: "מנהל החטיבה הקמעונאית רונן שטיין פנה מיוזמתו ליו"ר הבנק, עודד ערן, והודיע לו על כוונתו לפרוש מהבנק בתום 26 שנות עבודה, וכי לא יגיש מועמדות לתפקיד מנכ"ל הבנק ועל רצונו לבחון תפקידים אחרים בשוק ההון, הטכנולוגיה והקמעונאות. לפיכך, משלא הגיש מועמדות, רונן שטיין לא היה מועמד לתפקיד מנכ"ל הבנק".

רונן שטיין מסר בתגובה: "לאחר התלבטות ושקילה בכובד ראש את ההזדמנות להגיש מועמדות לתפקיד, החלטתי לפנות לאתגרים חדשים מחוץ למערכת הבנקאית".