ממשלת האחדות של ליברמן: חיסכון בשקלים או חיזיון תעתועים
עומק הגירעון עשוי להוביל לצמצום הדרישות הקואליציוניות במשא ומתן על הרכבת הממשלה הבאה. בתרחיש של ממשלת אחדות כוח המיקוח של המפלגות הקטנות ייעלם, והמפלגות הגדולות יוכלו לעגן בהסכמים עקרונות כלכליים חברתיים מבלי לתקצב אותם
הכרזתו בסוף השבוע של יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שיכפה לאחר הבחירות ממשלת אחדות לאומית הכניסה את המערכת הפוליטית לתזזית. כל זה קרה בזמן שמשרד האוצר חשף את עומק הגרעון בקופה הציבורית ובאותה נשימה הציג תוכנית לעצירת הדימום בדמות קיצוצים במשרדי הממשלה והעלאות מס.
קראו עוד בכלכליסט
בבסיס הדברים, ליברמן הבין שלו נתניהו היה מקים בחודש שעבר את ממשלתו החמישית, ומחוקק את "פסקת ההתגברות" הוא היה נשאר ראש ממשלה למשך שנים רבות. מתוך ההבנה הזו הניעו אותו שני עניינים: ראשית, הרצון לשמר ולהגדיל את בסיס הבוחרים שלו. הכוח האלקטורלי של ליברמן, 5 מנדטים בבחירות האחרונות, מורכב בעיקר מעולים וותיקים ממדינות חבר העמים. ליברמן כבר לא יכול להרשות לעצמו להסתמך על רק קהל היעד הזה, ששינוי קל בהלכי הרוח שלו עלול להותיר אותו מתחת לאחוז החסימה, ובנוסף הוא בסיס בוחרים הולך ומתבגר.
ליברמן פוזל אל הצעירים - ילדיהם של אותם עולים, שהעדיפו עד כה, ברובם, להצביע ל"יש עתיד" בזכות הקו החילוני שאימצה, נגד הכפייה הדתית. ליברמן בהכרזותיו האחרונות "פותח את השורות" לבוחרי כחול לבן, בעיקר מקרב מצביעי "יש עתיד" ו"תל"ם בראשות משה יעלון, ובה בעת מבקש לגייס קולות מקרב תומכי ליכוד מתונים, שאינם הולכים בעיניים עצומות אחר נתניהו. ליברמן גם רואה עצמו מועמד בולט להנהגת הימין ביום שאחרי נתניהו, וראייה זו חוזרת לתובנה הבסיסית שממשלת נתניהו החמישית בתוספת פסקת התגברות הייתה מונעת ממנו התמודדות על ההנהגה שנים ארוכות. בסוף כל אלה ישנו גם המניע האישי: לנתניהו ולליברמן יחסי אהבה־שנאה שנפרסים על פני יותר מדור.
בבחירות האחרונות האשימו בישראל ביתנו את הליכוד בהליכה על ראשו של ליברמן ובגניבת קולות מישראל ביתנו לליכוד, כפועל יוצא. ליברמן עצמו עוד זועם על כך שנתניהו כבל את ידיו כשר ביטחון, ושם אותו ללעג בחוגים מסוימים שהאשימו אותו בנקיטת יד קלה נגד חמאס אחרי שהבטיח לחסל בתוך 48 שעות את אימסעיל הנייה. לבסוף, ישנם גורמים בישראל ביתנו שאף מייחסים לליכוד קשר לחקירת המשטרה בפרשת ישראל ביתנו ערב בחירות 2015 - אולם מדובר בטענות שמעולם לא הוכחו, ועל כן אינן נתפסות כאמינות ומהימנות. יושבים על התיקיםאם תוקם ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן הרי שהיא תצטרך להתגבר על מכשולים רבים בדרך. חלק מהשרים הוותיקים, והחדשים שבדרך יצטרכו לארוז את חפציהם. ספק אם שר החוץ ישראל כץ שבקושי חימם את כיסאו הקבוע יישאר בתפקידו או יעבור לאוצר. אם תיק החוץ יישאר בידי הליכוד, המפלגה תצטרך לוותר על תיק בכיר אחר למשל האוצר - שהובטח על ידי נתניהו לשר האוצר הנוכחי משה כחלון.
בממשלת אחדות בראשות נתניהו אז מן הסתם בני גנץ יהיה שר הביטחון ולא ליברמן. במקביל, ראש הממשלה מצידו, מבקש בימים אלו להרחיב את ממשלת המעבר, מה שבמקרה של ממשלת אחדות עתידית, יותיר זמן שאול בלבד לחברי הכנסת הפוזלים להיות שרים חדשים ביניהם יואב קיש, דודי אמסלם, ניר ברקת, ציפי חוטובלי, דוד ביטן ואבי דיכטר וכן לשר המשפטים החדש אמיר אוחנה. מכשול נוסף שעלול להגביר את תחושת המרמור הרווחת גם ככה בליכוד היא השאלה האם יתעקש יאיר לפיד, כפי שהצליח ב־2013, להגביל את מספר השרים ל־18 ואת סגני השרים ל־4.
8 תגובות לכתיבת תגובה