אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מטלוויזיה קהילתית לפטמות בפייסבוק: צילה של מהפכת צנזורה מסוכנת צילום: שאטרסטוק

מטלוויזיה קהילתית לפטמות בפייסבוק: צילה של מהפכת צנזורה מסוכנת

פסק דין מפתיע בתחום השידורים הפרטיים עלול להשליך על מדיניות הצנזורה במדיה החברתית ולתת לחברות האינטרנט כוח בלתי מוגבל בתחום; אמזון ממשיכה להסתבך עם מחוקקים, ובחרה בהגנה מפתיעה; ואפל מוסיפה כלי חמוד ושימושי ל-iOS החדשה

18.06.2019, 15:09 | עומר כביר

כנראה שמעולם לא שמעתם על Manhattan Neighborhood Network (או בקיצור MNN); מדובר בעמותה ללא מטרות רווח, שהוקמה ב-1992 ומספקת שירותי טלוויזיה קהילתית במנהטן. אלו הן תחנות שידור, שלא פעם מופעלות ללא מטרת רווח, ומאפשרות לכל אדם לרכוש בהן זמן אוויר ולשדר ככל העולה על רוחו. מדובר בקונספט שלא כל כך תפס בישראל, אך בארה"ב זו תופעה תרבותית על גבול הקאלט כבר כמה וכמה עשורים.

ההיסטוריה של התחנות הקהילתיות מתחילה בסוף שנות ה-60, ואף שלרוב הן זוכות לרייטינג מועט יחסית היה להן אימפקט תרבותי לא מבוטל בארה"ב ואפילו מחוצה לה ("עולמו של ויין", סדרת המערכונים ואח"כ הסרטים מבית SNL היא פרודיה על תוכנית טלוויזיה קהילתית).

אבל לתביעה משפטית שבה היתה מעורבת MNN, ושהוכרעה אתמול בבית המשפט העליון בארה"ב יכול להיות אימפקט אף יותר. לא כזה שיהדהד בתוכניות מערכונים, אך בהחלט כזה שעלול להשפיע על אופן התנהלותן של פלטפורמות המדיה החברתית הגדולות ביותר - מפייסבוק, עבור בטוויטר ועד יוטיוב עם כל מה שבאמצע.

מטלוויזיה קהילתית לעולם המדיה החברתית מטלוויזיה קהילתית לעולם המדיה החברתית מטלוויזיה קהילתית לעולם המדיה החברתית

במרכז התביעה עמדה תלונה של שני אזרחים על כך ש-MNN הסירה סרטים שלהם שביקרו את פעילותה, וטענו שהפעולה מנוגדת לחופש הביטוי כפי שהוא מוגדר בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית. התביעה התגלגלה כמה זמן בבתי משפט והגיע לבסוף לפתחו של בית המשפט העליון, שהכריע בה אתמול והחליט לדחות אותה ברוב של חמישה תומכים מול ארבעה מתנגדים.

מה שמעניין כאן הם הנימוקים להחלטת הרוב, אותם כתב ברט קוואנו, שופט העליון בעל מוסר מפוקפק. זוכרים אותו? הוא שמונה לתפקיד על אף עדות מפורטת של תקיפה מינית שביצע, לאחר שסימם את הקורבן. לפי קוואנו, התיקון הראשון לחוקה חל רק על "שחקני מדינה", או יישות ממשל. MNN, מנגד, היא יישות פרטית. "אספקת פורום ביטוי כלשהו הוא לא פעילות שרק יישות ממשל ביצעו מסורתית", כתב. "לפיכך, יישות פרטית שמספקת פורום ביטוי לא הופכת בעצם פעולה זו לשחקן מדינה".

להחלטה יכולות להיות השלכות רחבות מעבר למקרה הפרטי של MNN, ואחת הזירות המעניינות ביותר היא זו של רשתות חברתיות. מדובר, אחרי הכל, בפורום ביטוי שמופעל בברור על ידי יישות פרטית ולא ממשלתית. החלת ההחלטה עליהן משמעה שלא ניתן לאכוף נגדן את התיקון הראשון, ושלמעשה אין שום חסם בפני החלטות שרירותיות של החברות להסיר תכנים אלו ואחרים; במקרה כזה, בתי המשפט ידחו בקלות תביעות נגד הסרת תכנים שיוגשו על בסיס זה.

השופט קוואנו, צילום: איי אף פי השופט קוואנו | צילום: איי אף פי השופט קוואנו, צילום: איי אף פי

מזה זמן רב שמתנהל ויכוח סביב שאלת גבולות חופש הביטוי ברשתות חברתיות. לא פעם, כאשר אותם אנשים עלולים להחזיק בעמדות מנוגדות. למשל, גולשים רבים דורשים (ובצדק) שפייסבוק תאפשר הצגת פטמות נשים באתר ללא כל מגבלה – בדיוק כי שהיא מאפשרת הצגת פטמות גברים. מנגד, רבים מאותם גולשים תומכים בוודאי בחסימת תכנים שנויים מאוד במחלוקת כמו הכחשת שואה או גזענות קיצונית במיוחד. זאת אף שבשני המקרים מדובר בהתבטאויות שיכולות להיות מוגנות תחת חופש הביטוי.

למעשה, יותר משיש דרישות לאפשר הצגת תכנים מסוימים, נראה שמרבית העיסוק המקוון בסוגיה מתמקד בדרישות לחסום תכנים אחרים. לרוב, כאלו שמנוגדים לעמדה האידאולוגית של הגולשים. משתמשים מבקשים מרשתות חברתיות על בסיס יומיומי לעצב מחדש את גבולות השיח הלגיטימי בהן, לחסום יותר תכנים שלא נעימים להם בעין. החלטת בית המשפט העליון תיתן להן מנדט לעשות זאת.

אבל התוצאה הסופית עלולה להיות בלתי נעימה: אם פייסבוק וחברות אחרות יחליטו לקחת את המושכות, הן יכולות לעצב את גבולות השיח בהן בצורה קיצונית במיוחד, מבלי שלגולשים תהיה אפשרות אמיתית להילחם בכך. לא מדובר רק בחסימת תכנים גזעניים או ביטויים אלימים (משהו שהחברות עושות כבר היום, אגב). החלטת בית המשפט נותנת להן לכאורה יד לעשות כל מה שהן רוצות. למשל, להשתיק מבקרים שלהן, אפילו לחסום אותם לחלוטין מהפלטפורמה. או ליצור שירות שמאפשר לחברות ענק לשלם כדי להשתיק ולהעלים ביקורת עליהן מהרשת החברתית (יהיה כנראה רווחי במיוחד).

אין כמובן שום אינדיקציה שפייסבוק אפילו שוקלת מהלך שכזה, אך החלטת בית המשפט נותנת לה לכאורה גב לעשות זאת במידה שתרצה. זיכרו שכבר היום יש לא מעט מבקרים של פייסבוק שטוענים שהחברה מתנכלת להם מכיוון שביקרו אותה ואת בכיריה (דורי בן ישראל מבלוג המזבלה הוא כנראה הבולט והקולני שבהם), כך שלא מדובר בתרחיש מופרך במיוחד.

זה עולם שבו, בפועל, הבורר העליון של זכות הביטוי הוא לא ממשלה או פרלמנט שנבחרו על ידי העם, אלא חברה פרטית שמחויבת רק לשורה התחתונה שלה. זאת, מכיוון שבמצב הנוכחי מדיה חברתית היא פלטפורמת הביטוי היעילה והרחבה ביותר שיש. נכון, עדיין אפשר להדפיס ולהפיץ עלונים או ללכת לצעוק בכיכר העיר, אבל מדובר בכלים שעלותם גבוה ותמורתם קטנה. פוסט מוצלח בפייסבוק יגיע מהר הרבה יותר להרבה יותר אנשים מכל כלי אחר בעולם כמעט. היכולת של הפלטפורמות לשלוט בצורה מוחלטת בתכנים שמופיעים אצלן תאפשר למעשה לחנוק כל סוג התבטאות שיבקשו.

צ צ'ק פתוח לצנזורה | צילום: שאטרסטוק צ

נכון, החברות כנראה לא יעשו את זה בזמן הנראה לעין. אבל מישהו יכול להתחייב באמת ששום דבר לא ישתנה בעוד עשר שנים? החלטת בית המשפט העליון היא החלטה מסוכנת. יכול להיות שהם לא התכוונו, סביר שאדם כמו קוואנו שבוחר (לפי עדויות) לתקוף מינית נערות צעירות הוא לא בדיוק אדם שמצטיין בהערכת ההשלכות האפשריות של מעשיו. אבל המציאות היא שבמצב הנוכחי, רשתות חברתיות הגיעו למעמד שהן כמעט הצינור היחיד בעבור פרטים להפצת דעותיהם ודבריהם, וחסימת הצינור הזה יכולה להיות בעלת השלכות מהותיות על השיח הדמוקרטי.

מדובר בסוגיה מורכבת עם הרבה שאלות שמחייבות ברור מעמיק. למשל, בכלל לא בטוח שכל סוג של ביטוי צריך לקבל במה ברשתות חברתיות, אפילו אם הוא מוגן במסגרת התיקון הראשון. אבל ברור שהדיון בסוגיה צריך להתבצע בצורה מעמיקה ומחושבת, בהשתתפות גורמים רבים ככל האפשר וברמות הגבוהות ביותר. ולא דרך החלטה אגבית של בית המשפט שמשאירה את הבמה לחברות עצמן.

קצרצרים

1. אמזון ממשיכה להסתבך עם מחוקקים: חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז האשימה את ענקית הקמעונאות בניצול עובדים, ותשלום "שכר רעב" לפועלים במערכיה הלוגיסטיים. החברה, מצידה, השיבה שהיא חלוצה בתחום תנאי העובדים הזוטרים ומציעה שכר מינימום פלוס תנאים סוציאליים מלאים מיום ההעסקה הראשון. מעניין שזו ההגנה בה בחרה אמזון: העלאת שכר העובדים המינימלי בוצעה בעקבות לחץ של מחוקקים דמוקרטים בשנה שעברה; וכשעשתה זאת - ביטלה להם את הבונוסים.

2. אפל צפויה להציג כלי חדש ושימושי מאוד בגרסה הבאה של iOS: תזכורת למנויים פעילים לאפליקציות, שתופיע כשיבקש המשתמש למחוק אותן. הרעיון הוא להזכיר לו שביכולתו להיכנס לשירות מפלטפורמות אחרות, ושאם מדובר בשירות בתשלום - הוא ימשיך להיגבות על אף הסרת היישום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות