אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בג"ץ קבע: דיון נוסף בפסיקה ששללה מאישה שבגדה בבעלה זכויות בדירה צילום: אלכס קולומויסקי

בג"ץ קבע: דיון נוסף בפסיקה ששללה מאישה שבגדה בבעלה זכויות בדירה

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הורתה לקיים את ההליך עד אפריל 2020; זאת, לאחר שבנובמבר שלל בית המשפט מאישה שבגדה בבעלה את חלקה ברכושם המשותף. גם בדיון הראשון שנערך בנושא לא הושגה הסכמה מלאה בין שני שופטי הרוב המכריעים

18.06.2019, 14:19 | משה גורלי

למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הורתה היום (ג') נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בעתירה נגד פסק הדין של בית הדין הרבני, ששלל מאישה שבגדה בבעלה את חלקה ברכוש המשותף. הדיון הנוסף ייערך בפני הרכב של 9 שופטים, בהם שלושת השופטים שדנו בנושא קודם לכן; אז הכריעו השופטים אלכס שטיין ודוד מינץ, כנגד עמדת המיעוט של יצחק עמית.

חיות קיבלה את בקשת האישה ומרכז רקמן, אליה הצטרפו חמישה ארגוני נשים נוספים, ונקבע שהדיון יתקיים עד לאפריל 2020.

קראו עוד בכלכליסט

השופטת אסתר חיות, צילום: אוהד צויגנברג השופטת אסתר חיות | צילום: אוהד צויגנברג השופטת אסתר חיות, צילום: אוהד צויגנברג

יש לציין כי בדיון הראשון שנערך בנושא לא הושגה הסכמה מלאה בין שני שופטי הרוב המכריעים: בעוד ששטיין היה היחיד שקבע כי בגידה היא עילה לשלילת הרכוש, מינץ תמך בתוצאה, אך לא נזקק לבגידה כשיקול לשלילה. עמית היה היחיד ששלל מכל וכל את השיח הזה, שהתנהל לגבי סמכותו של בית הדין הרבני הגדול.

ההתנגשות בין בג"ץ לבית הדין החלה ב"הלכת בבלי" בו קבע בג"ץ, מפי אהרן ברק, שזכויותיה הרכושיות של האישה יוכרעו בבתי הדין הרבניים לפי הדין האזרחי שבו כפופות הזכויות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכן, במקרה הזה, לא ניתן "להעניש" אישה על בגידה. גישת בית הדין הרבני הגדול חלחלה כאן לפסיקתו של שטיין, שקבע כי הבגידה רלבנטית וניתן ללמוד ממנה על "כוונת השיתוף" של בני הזוג בנכסים. אלא שבמקרה שלפנינו, הבגידה נמשכה חודשים אחדים מתוך 31 שנים משותפות - ולכן, סבר עמית, שאין לשלול את זכותה ואת חלקה של האישה.

השופט מינץ אכן לא נזקק לבגידה כדי לנשל את האישה, אלא שלל את זכות האשה בגלל שלא הוכיחה שהבעל התכוון לשתפה ברכוש. על כך השיב עמית: "במקרה שלפנינו, אין כל אינדיקציה לכך שהבעל ביקש שלא לחלוק את רכושו עם העותרת במקרה של בגידה", והוסיף: "פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול קובע הלכה למעשה כי בכל מקרה של בגידה, ניתן לקבוע כי לא הייתה כוונת שיתוף". ולכן, לשיטתו, חרג בית הדין הרבני מסמכותו ויש להפוך את פסיקתו.

מחלוקת זו מתעלה גם לרובד העימות שבין הדמוקרטיה ליהדות. עמית, בעקבות בבלי, מייצג במקרה זה את העמדה הדמוקרטית, ששוללת את שיח הבגידה בדיון על הזכויות הרכושיות; עמדת מינץ, ובוודאי שטיין, מחזירים את הבגידה לתוך הדיון הזה. הבגידה יכולה להיות רלבנטית אם האישה בגדה בבעלה במרבית שנות נישואיהם, אולם ברור שלא זה המקרה כאן, וכנראה שזה גם לא המצב הנפוץ בין בני זוג. לכן, טוב עשתה הנשיאה חיות, כשהחליטה על דיון נוסף כדי להבהיר את הסוגייה - לסלק את הבגידה מחלוקת הרכוש או לתת לה מעמד מרכזי בהוכחת "כוונת השיתוף".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות