צילום: בלומברג
ניתוח כלכליסט
מארק צוקרברג רוצה לשלוט גם בפיננסים
פייסבוק תנפיק מטבע חדש בשם ליברה באחד המהלכים הגדולים שלה בעשור האחרון; המטבע מבוסס בלוקצ'יין אך מגובה בנכסים אמיתיים כמו איגרות חוב ממשלתיות ופיקדונות ביורו ובדולר שאמורים למנוע תנודות חריגות; אף שיש מי שיעידו כי המהלך מאיים על הבנקים המרכזיים, בכיר בפייסבוק מנמיך ציפיות: "הצלחה מבחינתנו היא אם בעוד 50 שנה נהיה 5% מכלל התשלומים בעולם. אנחנו לא מנסים להחליף את המדינות"
עידן חדש במטבעות הקריפטו, ואולי אפילו בכלכלה העולמית: Libra (ליברה), תאגיד של כ־30 חברות בהובלת פייסבוק, הכריז אתמול על השקת מטבע דיגיטלי חדש באותו שם. המטבע מבוסס בלוקצ'יין ואמור לשמש מיליארדי אנשים ברחבי העולם, ובניגוד למטבעות קריפטו אחרים דוגמת ביטקוין, ליברה יגובה בנכסים אמיתיים שיקנו לו ערך ממשי ולא ספקולטיבי.
קראו עוד בכלכליסט
במקביל, פייסבוק עצמה מכריזה על ארנק דיגיטלי חדש פרי פיתוחה, Calibra (קליברה), שיושק ב־2020 ויאפשר למשתמשים לנהל את פעילות המטבע. הארנק עצמו, ויישומים אחרים לליברה, מפותחים על ידי חברה־בת, שנקראת גם היא קליברה, ונמצאת בבעלות מלאה של פייסבוק.
מטבעות קריפטו דוגמת ביטקוין היו עד עכשיו כלי ספקולטיבי במקרה הטוב. הם מאופיינים בתנודות שערים חדות ובחוסר יציבות - ערכם עשוי להכפיל את עצמו בתוך יום ובאותה מידה להיות שווה מחצית מכפי שהיה, ואין דרך לדעת בוודאות - וכמו כן רכישתם והשימוש בהם קשים למשתמש הממוצע.
שני פרמטרים אלו מנעו ממטבעות הקריפטו להפוך לכלי שניתן להשתמש בו בנוחות על בסיס יומיומי, על מנת לבצע בו עסקאות קנייה ומכירה או לבצע בו העברות כספים.רק מעטה האנונימיות שהפלטפורמה מספקת הקנה לה שימושיות כלשהי, אלא שאף היא הפכה למפוקפקת כאשר מפעילים רבים של נוזקות כופר, לדוגמה, מבקשים לקבל את הכופר שלהם בביטקוין.
זו הסיבה, ביחד עם מחסומי כניסה גבוהים, שמרבית הצרכנים בעולם אולי שמעו על ביטקוין, אך מעולם לא קנו אותו.
מגובה בנכסים חומריים שיהפכו אותו למטבע יציב
כל זה יכול להשתנות ב־2020, עם הגעתו של ליברה. היוזמה ליצירתו אמנם היתה של פייסבוק, אך היא לא תשלוט בו או תנהל אותו, אלא התאגיד העצמאי שהוקם, שהיא רק אחת מחברותיו. בליברה מקווים שהמטבע שלהם יהפוך לכלי שימושי בעזרת שתי תכונות מרכזיות: האחת, תשתית בלוקצ'יין יציבה שתאפשר ביצוע מספר גדול מאוד של עסקאות באופן מיידי (בניגוד לביטקוין, שהעסקאות בו סובלות לא פעם מעיכובים), עם כלים ושירותים שיהפכו אותו לנגיש בכל מקום בעולם. השנייה, והחשובה יותר: כל המטבעות שיונפקו יגובו ברזרבה של נכסים אחרים - איגרות חוב ממשלתיות נזילות ופיקדונות בנק במטבעות מובילים יציבים כמו דולר ויורו - ולכן ערכו של המטבע לא יסבול מתנודות קיצוניות.
שינויים אלו יאפשרו, לראשונה, ליצור מטבע קריפטו אמין, שימושי ויציב, שנהנה מגב של כמה מהשמות הגדולים בעולםדוגמת ויזה, מסטרקארד, פייפאל, פייסבוק, אנדרסן־הורוביץ ויוניון סקוור קפיטל. זו לא רק המהפכה החשובה ביותר בתחום מטבעות הקריפטו מאז השקת ביטקוין ב־2009, אלא מהלך שיכולות להיות לו השלכות משמעותיות על המערכת הפיננסית והכלכלה הגלובליות.
תומר בראל, סגן נשיא תפעול בקליברה, אמר ל"כלכליסט": "בעשור האחרון, הטכנולוגיה עשתה מהפכה בהמון תחומים. לפני עשור היה צריך לשלם שקל עבור כל הודעת SMS שנשלחה, היום אפשר לשלוח את זה בחינם לכל מקום בעולם. גם בשירותים פיננסיים היו התקדמויות משמעותיות, בעיקר בחוויית משתמש, אבל נתוני הבסיס לא השתנו: בהרבה מקומות בעולם משלמים עמלות כדי להחזיק חשבון בנק או כרטיס אשראי; בנוסף, אם מישהי רוצה להעביר כספים לאדם שגר במדינה אחרת, יהיה עליה לשלם עמלה של 7%. המהפכה שחווינו בתחומים אחרים עוד לא קרתה בשוק התשלומים, ועכשיו יש לנו הזדמנות להשתמש בטכנולוגיה כדי לשנות את זה: ל־1.7 מיליארד איש אין חשבון בנק מסיבות של עלות. מתוכם, מיליארד מחזיקים בטלפון סלולרי. נוכל להפחית את עלויות ושימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ועל ידי כך להגביר את הנגישות של אנשים בעולם להעברת כסף".
בלוקצ'יין וההבדל בין ביטקוין לליברה
כדי להבין איך ליברה יעבוד, צריך להבין קודם את ביטקוין ואת האופן שבו הוא מתנהל: אחד היסודות של ביטקוין הוא מערכת רישום עסקאות מבוזרת בשם בלוקצ'יין, שמאפשרת לכל מי שמחזיק במטבע לראות בזמן אמת את כל העסקאות שבוצעו בו בעבר ושמבוצעות בו כעת.
על מנת לפשט, נדמיין קונדיטוריה שמנהלת את הרכישות של כל לקוחותיה דרך פנקס: בתחילת כל חודש הלקוחות נותנים לבעלי החנות סכום מסוים - כל אחד סכום שונה - שנועד לכסות את הקניות שלהם באותו החודש, זו הקופה שלהם. בכל קנייה המוכר מעדכן את דף הלקוח המתאים בפנקס, ומחסיר את סכום הרכישה מהקופה של הלקוח. בנוסף, אם ענת מעוניינת להעביר כסף ליונתן, היא יכולה לבקש מבעלי הקונדיטוריה לעשות זאת במקומה, והרישום בדפי הפנקס של שניהם יתעדכן בהתאם. מערכת זו מבוססת על אמון במוכר וברישום האמת שלו בפנקס. למעשה, כך עובד בנק.
עכשיו, נדמיין מצב שבו לכל לקוח ולקוחה בקונדיטוריה יש פנקס קסמים משלהם, שכולל את רשימות הרכישות והעברות הכספים שנעשו בין הדפים של כלל הלקוחות, ושמתעדכן מיידית בכל פעם שמבוצעת רכישה. כל לקוח יכול לראות בכל רגע נתון בפנקס את כל הרכישות שבוצעו בעבר ואת כל הרכישות שמבוצעות באותו הרגע - כאשר שמות הלקוחות עוברים תהליך אנונימיזציה ובמקום יונתן יהיה כתוב, למשל werfa3152. האמון במערכת לא מבוסס על איש אחד, אלא על כך שהיא שקופה לכולם, וכל הגורמים שלוקחים בה חלק יכולים בעיקרון לראות בכל זמן מה קורה בה. זה, בהפשטה קיצונית, בלוקצ'יין.
ביטקוין הוא מטבע שיש לו מערכת העברת כספים מבוזרת שלא נשלטת על ידי גורם אחד, אך הבעיה היא שככל שיש יותר אפליקציות בשימוש, וככל שמבוצעות יותר עסקאות, כך צריך יותר כוח מחשוב על מנת לעדכן את כל המידע. זו הסיבה שכיום, עסקאות בביטקוין דורשות לפעמים מספר דקות המתנה על מנת להשלים אותן. "אני לא רוצה לחכות עשר דקות כשאני רוצה לקנות חלב", אומר בראל. בליברה אומרים שהם פתרו את הבעיה הזו באמצעות יצירת מערכת בלוקצ'יין שתהיה מסוגלת להתמודד עם מספר הרבה יותר גדול של עסקאות במקביל, אך לא סיפקו פרטים טכניים על איך עובדת מערכת זו.
הבט חשוב שני של ליברה נוגע לאופן שבו יונפקו המטבעות וינוהל הערך שלהם. ביטקוין מונפק באמצעות פעולה שמכונה כרייה — בפישוט יתר מדובר על ביצוע פעולות חישוב מסובכות שבסיומן נוצר מטבע, או חלקי מטבע. כמה שווה ביטקוין אחד? כמה שמשתמשים מסכימים לשלם עליו. כיוון שאין כמעט מוצרים שמתומחרים בביטקוין, אי אפשר לומר בוודאות שבביטקוין אחד ניתן לרכוש שלושה קרטוני חלב, כמו שאפשר להעריך את ערכם של מטבעות אחרים.
בליברה פתרו זאת על ידי כך שבכוונתם לגבות את כל המטבעות שיונפקו ברזרבה של נכסים אחרים, כפי שהסברנו מוקדם יותר. את הרזרבה ינהל ארגון ליברה עצמו, שיישב בג'נבה, והוא יהיה גם זה שינפיק או יוציא מהמחזור מטבעות.
בראל אומר: "נייצר מנגנון שייצב את הערך של המטבע. הרזרבה תשלט על ידי הארגון: רשות מרכזית שהיא זו שתנפיק מטבע וגם תוכל להוציא אותו מהמחזור. אם יהיה ביקוש גדול למטבעות, הארגון ינפיק מטבעות, ימכור אותם, ייקח את התמורה שנמסרה בעבורם ויצרף אותה לרזרבה. אם יהיה עודף מטבעות, הארגון יוכל להוציא כסף מהרזרבה, לרכוש באמצעותו מטבעות ולהוציא אותם מהמחזור.
"באופן זה, השינוי בערך של הליברה יהיה בהתאם לשינוי בערך סל המטבעות שנמצא ברזבה. נישען על המטבעות המובילים עולם והם אלו שיכתיבו את הערך".
"לא נחליף מוסדות קיימים, אלא נהיה מטבע משלים"
פייסבוק אמנם תנסה להכחיש, אבל מנגנון זה הופך, למעשה, את ארגון ליברה לבנק מרכזי דוגמת בנק ישראל או הפדרל ריזרב. גוף מוניטרי לכל דבר ועניין שיכול להנפיק מטבעות ולווסת את הערך שלהם. וכזה שהעוצמה שלו תקבע בסופו של דבר על ידי המשתמשים עצמם: היענות עצומה מבחינת הצרכנים, ומעבר של עסקים ושירותים רבים לשימוש בליברה יכולה להפוך את הארגון לאחד הגופים החזקים ביותר בכלכלה העולמית, עם עוצמה שבעבר היתה שמורה רק למדינות גדולות.
בראל הוסיף: "המדינה תמיד תרצה לקבל את חלקה בכסף כך שהמטרה היא לא להחליף את המטבעות הקיימים אלא להשלים אותם. אם בעוד 50 שנה נהווה 5% מכלל התשלומים בעולם, זה ייחשב מבחינתנו להצלחה. אנחנו לא מתכוננים ליום שבו לא נצטרך להישען על המטבעות המובילים. אנחנו רוצים להיות משהו משמעותי, אבל לא מנסים להחליף את מוסד המדינה".
היבט חשוב אחר בליברה הוא תשתית הפיתוח, שתהיה בקוד פתוח ותאפשר למעשה לכל גוף או אדם שירצה בכך, ולא רק לחברות הארגון, ליצור עבורו יישומים. היישומים הראשונים, העריך בראל, יהיו בעיקר ארנקים דיגיטליים. והארנק הראשון שהוכרז הוא זה של קליברה עצמה, שיושק ב־2020 במקביל להשקת המטבע. הארנק יאפשר למשתמשים להמיר מטבעות לליברה, לאחסן את המטבע בארנק, לשלם באמצעותו או לקבל תשלומים ממשתמשים אחרים, הן בצורה מרוחקת והן בנקודות מכירה פיזיות בבתי עסק.
היבט חשוב בארנק של קליברה הוא שהוא יהיה זמין הן כאפליקציה עצמאית והן כתכונה בפייסבוק מסנג'ר ובווטסאפ. מדובר בשתי אפליקציות המסרים המידיים הפופולריות בעולם, עם 1.3 מיליארד ו־1.6 מיליארד משתמשים בהתאמה. כלומר, מרגע שתושק התכונה, מאות מיליוני אנשים בכל העולם יקבלו אוטומטית גישה מיידית למטבע קריפטו באפליקציות שבהן הם כבר משתמשים יומיום. שום מטבע קריפטו לא נהנה מעולם מנקודת פתיחה כזו, ושילוב נכון של יכולות שימושיות באפליקציות יכול להפוך את ליברה למטבע הקריפטו בעל היקף השימוש הגדול בעולם כבר ביום ההשקה שלו.
וכמובן, השותפות של פייסבוק בארגון ליברה ומפתחים עצמאיים, עתידים גם הם ליצור כלים משלהם או לשלב כלים כאלו באפליקציות קיימות, מה שיסייע להגברת התפוצה של המטבע. יהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי התוכניות שלהן בתחום, שבוודאי יתפרסמו בשבועות ובחודשים הקרובים. "מהיום הראשון יהיו חלופות ללקוח ותחרות מובנת בין ספקים שונים", מבטיח בראל.
שימושי בעיקר כשאין גישה לבנק או כשהחלופה יקרה
אבל למה בדיוק ישמש ליברה? למה שאנשים יעדיפו אותו על פני תשלום במטבעות אחרים? לדברי בראל, המטבע ייכנס לשימוש בעיקר במקומות שבהם יש קושי לגשת לשירותים פיננסיים, או שעלותם של שירותים אלו גבוהה במיוחד. "למשל בנושא העברת כספים: אנשים משלמים סכומים משמעותיים, אף על פי שלהעביר כספים זה רק לשלוח ביטים. המטבע יהיה שימושי גם כשיש חסם של עלות מינימלית לפעולה, שהופכת מיקרו־תשלומים ללא כדאיים.בנוסף, ישנן מדינות רוויות חיכוכים, שיש בהן קושי להגיע לבנק או שיש חוסר אמון במטבע".
לדברי בראל, עלות התפעול של הבלוקצ'יין עצמו תהיה נמוכה, "קרובה מאוד לאפס", כדבריו, מה שיאפשר לספק שירותים בעלות נמוכה למשתמשי הקצה. "כל מיני גורמים יפעילו ארנקים אלקטרוניים, וכל מי שיציע שירותים יחליט מה המודל העסקי שלו. בארנק שקליברה תציע העלויות יהיו קרובות מאוד לאפס, ובמקרים מסוימים אפס - הן בהעברת כסף והן באחסון כסף. "יש לא מעט שחקניות בעולם התשלומים והפיננסים והשותפות שהצטרפו אלינו רואות הזדמנות למנף את הטכנולוגיה כדי להרחיב את הנגישות לשירותים פיננסיים, או להמציא מודלים עסקיים חדשים".
בראל הוא אחד הגורמים החזקים בקליברה, שתהווה למעשה את הזרוע הביצועית והתפעולית של פייסבוק. מדובר בחברה בת בבעלות מלאה של פייסבוק, שמתעתדת לקיים הפרדה מלאה מהפעילות של פייסבוק בהיבטים של צד הלקוח ותשתית טכנולוגית - הגם שבינתיים עובדיה ימשיכו לפעול ממשרדי פייסבוק. במרכז המו"פ של פייסבוק במגדל עזריאלי שרונה בתל אביב יש צוות של כמה עשרות מהנדסים, מדעני מידע, מעצבים ומנהלי מוצר שמובילים את צד ניהול הסיכונים והרגולציה בחברה הבת, ושעובדים לצד צוותים במרכזי פיתוח שונים בעולם.
בראש החברה הבת עומד דייוויד מרקוס, שעמד בראש פייסבוק מסנג'ר ולפני כן כיהן כנשיא שירות התשלומים פייפאל. בהודעה לעיתונות הוא אמר: "לליברה יש פוטנציאל לספק למיליארדי אנשים בעולם גישה למערכת פיננסית. בכוונתנו ליצור מטבע גלובלי פשוט ותשתית פיננסית שתעצים מיליארדי אנשים בעולם".
קשה להגזים בחשיבות ההכרזה. פייסבוק ושותפותיה יוצרות, במידה רבה, מטבע לכל דבר שזוכה לגיבוי של בנק מרכזי, בהבדל מהותי אחד: במקום מדינה עומד מאחורי הבנק הזה תאגיד חברות - שביחד יש להן מחזור כספי גדול יותר מכלכלתן של לא מעט מדינות.
יש לליברה נתוני פתיחה מדהימים. הם לא אומרים בהכרח שהמטבע יזכה לפופולריות בקרב גולשים: כמו כל יוזמה חדשנית ופורצת דרך הכל יכול להיגמר בכישלון מהדהד, מביך ויקר. אבל עם נתוני הפתיחה האלו יש סיכוי הרבה יותר מסביר שיקרה משהו אחר לגמרי: שליברה יהפוך לסטנדרט מקובל לביצוע רכישות ועסקאות. כיום, אתרים כמו בוקינגס.קום - שהחברה האם שלו גם היא שותפה באיגוד ליברה - מאפשרים למשתמשים לבחור את המטבע שבו ישתמשו.
לא מן הנמנע שליברה יתפוס מקום של כבוד לצד הדולר והיורו באתר זה, באיביי ובאתרים אחרים; שעסקים מקוונים יאפשרו למשתמשים לבצע עסקאות רכישה באמצעותו (ובכך יאפשרו לחסוך את עמלת ההמרה שגובות חברות אשראי בין מטבעות), ושעוד ועוד גופים ומשתמשים ימצאו בו שימושים מגוונים, כאשר הגב של איגוד ליברה והיציבות של המטבע יספקו להם ביטחון גדול כדי שניתן יהיה להסתמך על המטבע.
השקת ליברה ב־2020 יכולה להפוך לנקודת מפנה בכלכלה העולמית, כזו שתהפוך את איגוד ליברה - וכפועל יוצא את פייסבוק ואת החברות האחרות בו - לארגון בעל השפעה מהותית על המערכת הפיננסית, כזו שהיתה שמורה עד היום רק למדינות חזקות במיוחד.
יש כאן הרבה בעיות: רגולטוריות, משפטיות, אפילו מוסריות ואתיות, שהמדינות והמערכות השונות צריכות להתחיל להתמודד איתן. וכדאי מאוד שהן יתחילו לזוז, כי 2020 נמצאת מעבר לפינה.
4 תגובות לכתיבת תגובה