זה לא סרט: מתחילים לחפש זהב באזור אילת

משרד האנרגיה הנפיק רישיון חיפוש לזהב ומתכות נלוות באתר נחל רודד שבאזור אילת. הרישיון נשלח לפני כמה ימים על ידי המפקח על המכרות במשרד שארבל שחאדה למנכ"ל חברת מרבצי זהב אליהו חכם.

החברה תתחיל בסקרים חיפוש כבר בשבועות הקרובים. אם הסקרים יניבו את התוצאות המקוות, תהיה זו הפעם הראשונה שבה יתקיימו בישראל חיפושי זהב בקנה מידה מסחרי.

נחל רודד - אזור החיפושים | צילום: יאיר שגיא

הרעיון לחפש זהב באזור אילת אינו חדש. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שהמכון הגיאולוגי ערך בעבר סקרי קרקע באזור שמהם עלה שקיימים ממצאים ראשונים שעשויים להצביע על קיום מרבצים שם. הממצאים אינם חד משמעיים והם דורשים פעולות ניתוח רחבות וכרייה בפועל, אבל בשיחה עם "כלכליסט" אומר חכם שהוא עובד בצמוד לגיאולוגים קנדיים כדי להבין עד כמה גדול הפוטנציאל שם.

1,350 דולר ל־31 גרם

עיון בלוחות הזמנים שהוצבו לחברת מרבצי זהב מעלה שעיקר החיפוש הוא כאמור לזהב או מתכות נלוות על פני כ־20 אלף דונם מצפון לעיר אילת. עד לאוקטובר הקרוב על החברה להציג אישורי עבודה מסודרים מרשות מקרקעי ישראל ומרשות הטבע והגנים, כאשר ביצוע סקר גיאופיסי והגשת נתונים ודו"ח מסכם יתקיימו לא יאוחר מינואר הקרוב. עד אפריל שנה הבאה קיימת חובה לבצע סקר גיאוכימי הכולל איסוף דוגמאות פני שטח בכ־200 נקודות, ועד ספטמבר 2020 יבוצעו לפחות שישה קידוחים לעומקים של בין 100-50 מטר ושליחת דוגמאות למעבדה.

חכם טוען שבכוונתו להשקיע מיליוני שקלים באיסוף המידע וניתוחו. הסברה היא שכמות מינימלית של כ־5 גרם לטונה עפר תאפשר הפקה מסחרית רחבה יותר, אם באמצעות כרייה או באמצעות איסוף חולות סחף. מחיר הבינלאומי הנוכחי של זהב הוא 1,350 דולר לאונקייה (כ־31 גרם).

נושא חיפושי מרבצי מתכת בישראל אינו חדש, והוא החל לפני כמה עשרות שנים. בכירים במשק האנרגיה נזכרים שבעבר בוצעו כמה בדיקות באזור אילת, שלאחריהן הוטלה משימת החיפושים על חברת כיל, אז עוד בידיים ממשלתיות. זו ביצעה מספר בדיקות והתגלה פוטנציאל מסוים, שנאמד אז ב־3—4 גרם זהב לטונה עפר, אולם החיפושים הופסקו.

חכם טוען שחברתו ממפה כרגע את כל השטח, אז היא תדע איפה לבצע קידוחי עומק. "מי שיבצע את החפירות הן חברות אנגליות וצרפתיות שיגיעו לכאן כדי להכין תוכנית עבודה. ההשקעה הראשונית בתכנון היא כחמישה מיליון שקל, שלאחריה נדע מה השווי של המרבצים. נפגשנו עם גיאולוגים שעבדו בשירות המדינה כדי להבין מה נמצא בעבר ומהן התוצאות שהתגלו בעבר ושמורות במכון הגיאולוגי", הוא אומר. חכם מודע לספקנות שקיימת בישראל לגבי הסיכוי לגלות באזור אילת מרבצים בעלי פוטנציאל הפקה מסחרי, אולם הוא מאמין שעבודה מסודרת תניב את התוצאות המקוות. 

מאיר דגן, שעמד בראש חברת גוליבר | צילום: עטא עוויסאת

מאיר דגן לא הספיק

לפני עשור וחצי התפרסמו ידיעות בתקשורת לפיהן חברה אוסטרלית מצאה באזור פוטנציאל למרבצי זהב, אולם הנושא לא התקדם. בתחילת העשור ניהלה המדינה מכרז להוצאת היתרי חיפוש חדשים, שמי שזכה בו היה יו"ר המוסד לשעבר מאיר דגן, שהיה אחד מראשי חברת גוליבר וקיבל ממשרד האנרגיה היתרים לחפש מתכות שונות באזור, כמו גם אורניום וזהב.

החיפוש המיועד דאז דווח לבורסה באפריל 2012 במסגרת דיווחי גוליבר ושם נטען שהוגשה בקשה לחיפושי זהב באזור נחל רודד, הוא האזור האמור שהותרו בו חיפושים גם הפעם. דגן הלך לעולמו ולא הספיק לבדוק את הפוטנציאל, והרישיון שם עבר למתמודד אחר, אולם גם הוא לא התקדם עם החיפושים ועד שהנושא התגלגל כאמור לחברת מרבצי זהב.