אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ליברה: מהפכת קריפטו, או בנק צללים בשליטת צוקרברג? צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

ליברה: מהפכת קריפטו, או בנק צללים בשליטת צוקרברג?

המטבע שמקדמת הרשת החברתית מעלה חששות כבדים בענייני פרטיות, פיקוח ופוטנציאל ניצול לרעה; גוגל מתחייבת לשפר את מצב הדיור בסן פרנסיסקו במיליארד דולר; מפרסמים מקדמים מאבק בפייק ניוז; ולעולם מתחיל להימאס ממוצרי סייבר התקפי

19.06.2019, 14:03 | עומר כביר
הנושא הכי חם בעולמות הטכנולוגיה והפיננסים ביממה האחרונה היה ליברה, מטבע הקריפטו החדש שחשפה פייסבוק. המטבע, שיונפק לא על ידי פייסבוק עצמה אלא על ידי גוף בשם ארגון ליברה שמורכב מכ-30 חברות נוספות, מסתמן כמהלך החשוב ביותר בעולם הקריפטו מאז השקת ביטקוין לפני כעשור. יתכן שיוכל להפוך את המטבעות הדיגיטליים לנגישים לחלק גדול באוכלוסייה, וגם לספק להם לראשונה תרחישי שימוש אמיתיים ומגוונים.

בדרך למהפכה: פייסבוק חשפה מטבע קריפטו בשם Libra הרשת החברתית נכנסת לתחום המטבעות הווירטואליים, עם מטבע דיגיטלי שיגובה בנכסים אמיתיים ולטענתה, יוכל לשמש מיליארדי אנשים בעולם. לצידו, תשיק אפליקציית ארנק דיגיטלי. ביחד עם פייסבוק, חברות במיזם פייפאל ומאסטרקארד, חברות טכנולוגיה כאיביי ואובר, קוינבייס וקרן אנדריסן הורוביץ עומר כביר, 13 תגובותלכתבה המלאה

כתבנו על הנושא לא מעט כאן בכלכליסט, אך עדיין ישנן הרבה שאלות לא פתוחות וסוגיות שנותרו באוויר בנוגע למטבע והשימוש בו:

1. מי יפקח על ליברה?

זו השאלה הכבדה ביותר: בנקים מרכזיים הם לרוב רגולטורים, כלומר אלו שמפקחים, אבל גם הם פועלים בתוך מסגרת חקיקתית ושלטונית מובנה. הנגיד, עצמאי ככל שיהיה, צריך בסופו של דבר לתת דין וחשבון למישהו, בין אם ראש המדינה או בית המחוקקים. ארגון ליברה, שינפיק ויוציא מהמחזור את המטבע החדש, יווסת את מחירו ולכן פועל למעשה כבנק מרכזי, לכאורה לא כפוף לשום גוף. הוא יפעל משווייץ, שידועה בחוקי בנקאות ליברליים, ולא ברור בשלב זה האם יהיה נתון לפיקוח כלשהו במדינה. וכמובן, ליברה יהיה זמין לרכישה, מכירה ושימוש בכל העולם - כאשר לא ברור האם מדינות אחרות יוכלו בכלל לפקח עליו ובאיזו סמכות.

ליברה: חדשות ופרשנויות

המצב מדאיג, ובצדק, כמה וכמה גורמים בעלי עניין. מחוקקים בארה"ב קראו לפייסבוק להשהות את התוכנית להשקת ליברה כדי לאפשר לקונגרס ולרגולטורים לבחון סיכונים אפשריים (זה לא יקרה, במיוחד מכיוון שפייסבוק יודעת שאם היא תשהה את התוכניות כדי לאפשר בחינה זו לא תסתיים לעולם). גם באירופה נשמעות קריאות דומות: שר הכלכלה הצרפתי, ברונו לה-מאייר, אמר שאסור לאפשר לליברה להפוך למטבע ריבוני וקרא לרגולטורים מה-G7 להכין דו"ח בנושא. חבר פרלמנט גרמני התריע שפייסבוק עלולה להפוך ל"בנק צללים".

מתרחב לתחום הפיננסים. צוקרברג, צילום: בלומברג מתרחב לתחום הפיננסים. צוקרברג | צילום: בלומברג מתרחב לתחום הפיננסים. צוקרברג, צילום: בלומברג

יש גם היבט אחר שראוי לדיון: רגולציית יתר. מטבע קריפטו נגיש וגלובלי יכול להיות דבר חיובי עבור אנשים רבים. אבל אם כל מדינה תגביל את פעילותו באמצעות כללי רגולציה שונים ומשונים, השימושיות שלו תרד לאפס וכל הניסוי יעלה בלהבות. מחוקקים צריכים לזכור זאת, ולנסות למצוא שביל זהב שימנע מפייסבוק וליברה מלהשתולל ללא פיקוח, אך גם לא יגביל את הפעילות עד כדי מחנק.

2. מה יקרה לפרטיות המשתמשים?

שנה וקצת אחרי קיימברידג' אנליטיקה, עדיין מדובר בשאלה לגיטימית ביותר. פייסבוק עשתה הרבה כדי לשפר את ההגנה על פרטיות הגולשים בזמן שעבר, אבל טרם שכנעה שעברה שינוי יסודי מעמיק. וכמובן, היא עדיין ממשיכה לאסוף ולאגור מידע גולשים ולשמור אותו לעצמה לצורך בניית פרופילים אישיים מדויקים יותר. זה מה שחשוב לזכור: גם אם פייסבוק הפחיתה את הגישה של גורמים חיצוניים למידע, היא לא שינתה שום דבר באופן שהיא עצמה אוספת אותו ומשתמשת בו.

ליברה יפתח בפני פייסבוק עולמות חדשים של איסוף מידע. לא ברור מה תהיה הגישה של פייסבוק לכלל הפעילות בבלוקצ'יין של ליברה, בסופו של דבר היא לא מנהלת אותו ישירות, אך ברור שמתוקף מעמדה בארגון תהיה לה עמדת השפעה מהותית בכל הנוגע לאופן שבו מתנהל ונשמר המידע של משתמשי ליברה. ופייסבוק גם מפתחת כלים לליברה באמצעות החברה הבת החדשה קליברה.

אפליקציית ארנק הקריפטו של קליברה אפליקציית ארנק הקריפטו של קליברה אפליקציית ארנק הקריפטו של קליברה

פיתוחים אלה ישולבו באפליקציות קיימות כמו ווטסאפ ומסנג'ר במטרה לאפשר למשתמשים להעביר באמצעותן כספים. כלומר, פייסבוק תרחיב את סוגי הפעילות שמבוצעות באפליקציות שלה, מה שיאפשר לה לאסוף מידע רחב עוד יותר. עד כמה עמוק יהיה המידע הזה? פייסבוק לא צריכה לדעת כמה כסף העברתם לאדם או לגוף מסוים ומאיזו סיבה, רק מטא-דאטה של למי העברתם כספים יכול לספק תובנות מפתיעות ועמוקות. בקליברה אומרים שתהיה הפרדה מלאה, גם ברמת התשתיות, בין פיתוחים שלה לפיתוחים אחרים של פייסבוק. האם תהיה בכך הגנה מספקת על הפרטיות? ממש לא ברור.

3. מה יהיו ההשלכות הלא צפויות, ואיך פייסבוק תתמודד אתן?

לפייסבוק יש מוטו לא רשמי: "לפעול מהר ולשבור דברים" (באנגלית זה נשמע יותר טוב – “Move fast and break things”). הוא נועד לאפיין את אופן הפעילות הרצוי מבחינת מארק צוקרברג: ליצור פיתוחים מעניינים מהר ככל האפשר ולראות מה קורה כשמפעילים אותם; עם ההשלכות נתמודד אחר כך. המוטו הזה הוא חלק חשוב בתרבות הארגונית של פייסבוק, ומאפיין אותה בכל רמות החברה. כמה עובדים שדיברתי אתם בעבר סיפרו שהוא חלק מהותי באופן העבודה שלהם, ושלפעמים הוא מתבטא בצורה זו או אחרת כבר בהליך הקבלה שלהם לעבודה.

לפני שמשקיעים: 10 דברים שחשוב לדעת על ליברה, המטבע של פייסבוק מה כל כך מיוחד במטבע החדש, כיצד הוא נבדל מהביטקוין והשאר, האם צפויות בו תנודות קיצוניות - ומי יפקח עליו ועל מנפיקיו? כלכליסט מציג: דברים שחשוב לדעת כששוקלים להשקיע בפלטפורמת הבלוקצ'יין החדשה עומר כביר, 24 תגובותלכתבה המלאה

הגישה הזו אפשרה לפייסבוק להגיב מהר לשינויים ולבנות מערך פיתוח גמיש שמסוגל לספק מענה מהיר במידת הצורך. היא גם יצרה לא פעם מצבים שבהם פייסבוק משחררת מוצר בלי לבחון או להבין את כל ההשלכות האפשריות שלו, ומאלץ אותה לכבות לא פעם שריפות שאפשר היה להימנע מהן, או פשוט להתנער מהאחריות שלה להשלכות. דוגמה קלאסית היא שירות פייסבוק לייב, שזמן קצר לאחר השקתו כבר הפך לפלטפורמה לשידור של מקרי רצח והתאבדות מצמררים, תופעה שנמשכת עד היום.

זה לא משרה ביטחון בכל הנוגע למטבע החדש. עד כמה פייסבוק עסקה בהשלכות האפשריות שיהיו לו? האם היא נערכה לאירועים מסוכנים או בעייתים שעלולים להיגרם כתוצאה מהשקתו? מה תעשה ואיך היא תגיב ברגע האמת? לפחות פייסבוק לא לבד כאן, ובליברה חברים גופים אמינים ורציניים בעלי ניסיון בעולם הפיננסים, ובראשם מאסטרקארד וויזה. אבל פייסבוק היא הפנים של המטבע, הכוח המניע מאחוריו. האחריות תיפול בסופו של דבר על כתפיה והיא צריכה להיערך לכך כבר עכשיו.

4. איך מונעים ניצול לרעה של הפלטפורמה?

הפלטפורמה של ליברה תהיה בקוד פתוח. המשמעות היא שכל אחד, לא רק חברי הארגון ולא רק גופים בעלי אמצעים, יוכל ליצור בעבור כלים ואפליקציות. מפייסבוק ועד רננה מקרית גת, לכולם תהיה גישה שווה (או, לפחות, כך מבטיחים בפייסבוק). יש כאן צד חיובי מאוד: יותר מפתחים משמעו יותר רעיונות יצירתיים ויותר שימושים מקוריים ומעניינים. אין כוח גדול יותר מכוח היצירתיות של ההמון. אבל הגישה הפתוחה משמעה גישה גם לשחקנים רעים. אלו, למשל, יכולים ליצור אפליקציות ארנק דיגיטלי שגונבות למעשה את המטבעות מחשבון המשתמש ומעבירות אותן לכיסם, או לנטר את היסטוריית הרכישות שלהם ולהשתמש במידע למטרות זדוניות.

אתם סומכים על פייסבוק?, צילום: שאטרסטוק אתם סומכים על פייסבוק? | צילום: שאטרסטוק אתם סומכים על פייסבוק?, צילום: שאטרסטוק

זו דוגמה קלאסית למשהו שיכול להשתבש, השלכה לא צפויה שהזכרנו בשאלה הקודמת, ושנכון לרגע זה לא ברור האם פייסבוק בכלל נערכת אליה. והיא חייבת: תרחיש כזה הוא כמעט בלתי-נמנע, והתרחשותו תגרור תלונות משתמשים מוצדקות. היא תוכל אולי לנסות להתנער מאחריות, אבל לא תוכל להגיד "זה היה ממש בלתי צפוי, לא חשבנו שמשהו כזה יכול לקרות".

5. מה יקרה אם ליברה יהפוך להצלחה מסחררת?

זו אולי השאלה המסקרנת ביותר, שתשובה מרתקת עליה יכולה להיות בסיס לסיפור מד"ב טוב. סגן נשיא קליברה, תומר בראל, הגדיר הצלחה מסחררת כ-5% מהיקף העסקאות הפיננסיות בעולם בתוך 50 שנה. זה רף די נמוך (ואם ליברה לא יעמוד בו, מי יהיה כאן כדי לזכור?). אבל מה אם המטבע יהפוך להצלחה אמיתית? מה אם הוא יגיע בתוך עשר שנים ל-10% מסך העסקאות בעולם? מה אם הפופולריות שלו תהיה כל כך גדולה שעובדים יוכלו לבקש לקבל משכורות בליברה, מדינות יקבלו תשלומי מסים בליברה ובכל בית עסק ניתן יהיה לרכוש בליברה?

תומר בראל, סגן נשיא קליברה, צילום: facebook תומר בראל, סגן נשיא קליברה | צילום: facebook תומר בראל, סגן נשיא קליברה, צילום: facebook

תרחיש לא סביר, אבל כבר אמרנו שאנחנו נכנסים כאן לתחום המד"ב. מה שיקרה במקרה כזה הוא שארגון ליברה - גוף פרטי שמורכב בעיקר מחברות מסחריות - יהיה המוסד הפיננסי החזק בעולם. כזה שבניגוד לבנקים מרכזיים, לא מחויב לאף אחד פרט ל-28 הגופים שמרכיבים אותו. כזה שיכול לווסת מחיר מטבע בעל אימפקט גלובלי, בלי שיהיה מעליו שום מוסד שמגביל אותו. וליברה אפילו לא צריך להגיע ל-10% כדי להפוך את הארגון שמאחוריו לגוף עוצמתי כזה. גם 1% מכלל העסקאות, אפילו פחות, יהפוך אותו למוסד פיננסי עצמתי ברמה שהיתה שמורה קודם לכן רק למדינות.

זו הסיבה שמחוקקים ורגולטורים צריכים להתחיל לפתור את שאלת הרגולציה של ליברה כבר עכשיו. מדובר בהליכים סבוכים שהתרתם תיקח שנים רבות, הרבה יותר מהזמן שעומד לפני הגעת ליברה ב-2020. לכן חשוב שהדיונים יתחילו כבר עכשיו, לפני שליברה יהפוך לארגון עצמתי והרגולציה שלו תהיה קשה עוד יותר.

קצרצרים

1. מצב הדיור בסן פרנסיסקו הוא על הפנים. הכניסה של חברות הייטק לעיר, ובעקבותיהן העובדים, הביאה לזינוק אדיר במחירי הדיור ולדחיקה החוצה של תושבים ותיקים רבים. גוגל, אחת האחריות הבולטות למשבר, מתגייסת עתה לעזרה ותקצה בעשור הקרוב מיליארד דולר לבניית 20 אלף יחידות דיור בעיר, מרביתן במקום משרדים שהחברה תפנה. זו התחלה יפה, אבל לא מספיק. יש עוד חברות שיכולות וצריכות לבצע מהלכים דומים.

סן פרנסיסקו, צילום: Juan Salamanca/Pixabay  סן פרנסיסקו | צילום: Juan Salamanca/Pixabay סן פרנסיסקו, צילום: Juan Salamanca/Pixabay

2. שישה-עשר מהמפרסמים הגדולים בעולם, ובראשם אדידס, P&H, דנונה ונסטלה, התכנסו באיגוד חדש שיתמקד בהפעלת לחץ על פייסבוק, גוגל וטוויטר לעשות יותר כדי להילחם בתוכן מזויף ומסוכן ברשת. אלו חדשות טובות: המשתמשים יכולים לצעוק, מחוקקים יכולים לאיים, אבל כשהלקוחות המשלמים מדברים, יש סיכוי שחברות הטכנולוגיה באמת יקשיבו.

3. לעולם מתחיל להימאס מהפעילות של יצרניות תוכנות ריגול כמו NSO הישראלית. דו"ח מיוחד שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם (כן, גוף בעייתי מאוד, ובכל זאת), ממליץ לעצור מכירה של תוכנות אלה. "מעקב אחרי פרטים – פעמים רבות עיתונאים, אקטיביסטים, אנשי אופוזיציה, מבקרים ואחרים שמפעילים את חופש הביטוי שלהם – מוביל למעצרים שרירותיים, לפעמים לעינויים ואף להוציא להורג ללא משפט", נכתב בדו"ח. "מדיניות צריכות להטיל איסור מידי על ייצוא, מכירה, העברה או שירות של כלי ריגול כאלה עד שייושמו הגנות ראויות על זכויות האדם".

4. אובר מאיימת להפסיק את פעילותה באוסטריה אם יאושר חוק שיווסת את מחיר השירות שלה וישווה אותו לזה של מוניות. "כנראה שלא נוכל להמשיך לפעול עם תיקון רגרסיבי זה", אמר מנהל פעילות החברה במדינה, מרטין אסל. יאללה, תצאו. אתם לא מפחידים אף אחד. יש בטח איזה מתחרה מקומי שרק מחכה שתזוזו הצידה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות