אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניצב בתפקיד נציב? השקט המסוכן של דניאל הרשקוביץ צילום: אבי אוחיון, לע"מ

ניצב בתפקיד נציב? השקט המסוכן של דניאל הרשקוביץ

העלמת עין ממהלכים בעייתיים שמקדם נתניהו, דוגמת מינויו של פעיל הליכוד רונן פרץ למנכ"ל משרד רה"מ, סלחנות כלפי בכיר בנציבות שפעל בבריונות, ושתיקה שהפכה לדפוס. אחרי 10 חודשים בתפקיד, נדמה שהרשקוביץ שכח שהוא שומר סף

20.06.2019, 19:31 | אדריאן פילוט

בספטמבר האחרון מונה פרופ' דניאל הרשקוביץ לנציב שירות המדינה אחרי יותר משנה שבה התנהלה הנציבות ללא מנהל קבוע ולאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח שוב להפוך את בחירת האיש האמון על ניהול ההון האנושי בשירות לסאגה מבישה.

קראו עוד בכלכליסט

אחרי שנתניהו נכנע לאיומיו של יו''ר יהדות התורה, יעקב ליצמן, ונמנע ממינויה של מיכל עבאדי־בויאנג'ו (החשבת הכללית לשעבר) לתפקיד, ניסה נתניהו בכל הכוח למנות לנציבה את עפרה ברכה – מנהלת בדרג לא בכיר במשרד הפנים שעיקר כישוריה היו קשריה: אחותה ובתה עובדות בלשכת ראש הממשלה ומקורבות לשרה נתניהו. התוצאה: ראש הממשלה ספג מהלומה כאשר ועדת הבחינה לתפקיד הנציב פסלה את המינוי. הניסיון הזה נמשך שנה שבמהלכה כיהן אהוד פראוור כממלא מקום וניסה לייצב את הנציבות ולסתום חורים.

הרזומה מרשים

 

אל תוך הוואקום הזה נחת הרשקוביץ, פרופ' למתמטיקה שכיהן כשר המדע והטכנולוגיה, יו"ר מפלגת הבית היהודי, נשיא אוניברסיטת בר אילן ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח. אין עוררין כי הוא אדם ראוי וניחן ביכולות, בכלל ועל רקע שמות המועמדים שנפסלו, ובראשם ברכה. אלא שבתקופה האחרונה מצטברות ראיות שלפיהן הרשקוביץ "שוכח" לבצע את אחד מהתפקידים העיקריים של הנציב: להיות שומר סף. במילים פשוטות: להעניש על עבירות משמעת לרבות פיטורים במידת הצורך, ולאסור על מינוי אנשים שאינם ראויים או חסרי כישורים למלא את התפקידים החשובים במדינה.

דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה, צילום: עמית שעל דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה | צילום: עמית שעל דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה, צילום: עמית שעל

פרשנות נציב מלח ייתכן כי היד הרפה של הרשקוביץ אינה קשורה לקרבה לראש הממשלה אלא היא תכונת אופי או שמא קו מדיניות חדש, רך יותר, כלפי עבירות משמעת אדריאן פילוט, 2 תגובותלכתבה המלאה

רק בשבוע שעבר נשאלה השאלה היכן הנציב כאשר החליט נתניהו למנות את רונן פרץ - סגן מזכיר הממשלה - לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. פרץ הוא פעיל פוליטי בליכוד שכיהן כאחד מסגני מזכיר הממשלה - תפקיד הנחשב זוטר במזכירות הממשלה. רק לפני כשנה עבר לראשונה מכרז של הנציבות לתפקיד אחד הסגנים לאחר שקודם לכן הועסק במזכירות במשרת אמון. המכרז בו זכה פרץ - נטול הניסיון הניהולי - גרר ביקורת ציבורית כי מדובר במכרז תפור. הקפיצה של גורם פוליטי מובהק מתפקיד כה זוטר במזכירות לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ לא זכתה לתגובה מצדו של נציב שירות המדינה הרשקוביץ. מינויו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה מחייב כינוס של ועדת המינויים בראשות הנציב – לפי חוק.

גורמים משפטיים בכירים המכירים היטב את חוק שירות המדינה הסבירו ל"כלכליסט" כי העובדה שפרץ מונה לממלא מקום איננה רלבנטית כלל וכלל במקרה הזה שכן פרץ לא עתיד לכהן במשרה כמה ימים או שבועות לרגל נסיעה או מחלה של המנכ"ל הנוכחי, אלא יהנה מכלל סמכויות המנכ"ל לתקופה ארוכה יחסית - לפחות עד אחרי הבחירות. אותם גורמים סבורים כי הרשקוביץ היה חייב לפנות לנתניהו ולחייבו לציית לחוק ולהעביר את פרץ תחת ועדת מינויים - שלפי כל ההערכות, לא היתה מאשרת מינוי כזה שכן פרץ נטול כישורים לתפקיד כה חשוב וגם נטול ניסיון ניהולי.

באותו שבוע התפרסם פסק דין מביך של בית הדין למשמעת של הנציבות, שמותח ביקורת כלפי נתנאל לויט, מנהל מחלקת החקירות של הנציבות. ביה"ד פסק זיכוי מן הצדק לעובד שכלפיו הורה לויט לפתוח בהליכים בשל חשד לדיווחים כוזבים בהוצאות בהיקף של 5,000 שקל במשך 20 שנות עבודה. בית הדין קבע כי "השתלשלות העניינים בפרשה מותירה תחושה קשה של התנהלות התביעה כלפי הנאשם עת החליטה להגיש נגדו כתב תובענה, על אף הנוהל המאפשר לה לנהוג אחרת, וזאת לאחר פרישת העובד ולנוכח מצב בריאותו הקשה". הרשקוביץ צריך יהיה לבחון כיצד לפעול בעניינו של לויט בעקבות הביקורת כלפיו בפסק הדין. בינתיים הוא שותק גם כאן.

רה"מ בנימין נתניהו. סאגה מבישה בהליך הבחירה, צילום: בלומברג רה"מ בנימין נתניהו. סאגה מבישה בהליך הבחירה | צילום: בלומברג רה"מ בנימין נתניהו. סאגה מבישה בהליך הבחירה, צילום: בלומברג

ביקורת מהולנדר

 

לכל אלה חוברים סימנים להתנהלות מפויסת ועדינה כלפי אנשי שלומו של נתניהו: בינואר פרסם מנהל אגף המשמעת גיא דוד דו"ח על התערבותו הגסה של מאיר בן שבת – יו"ר המל"ל ופקיד בשירות המדינה, שאותו מינה נתניהו לתפקיד – בתהליך פוליטי כשנשלח על ידי רה"מ לרב חיים דרוקמן מראשי הציונות הדתית והפציר בו לנסות לשדל את נפתלי בנט ואיילת שקד שלא לפרוש מהממשלה ובכך למנוע את הפלתה. בדיקת האירוע נערכה רק אחרי לחצים שהופעלו על הרשקוביץ על ידי ח"כים מהאופוזיציה וכלי תקשורת והסתיימה בלא כלום. לפי חוק שירות המדינה ראוי היה לפחות להתחיל בהליך משמעתי נגד בן שבת. את הסבריו של דוד הגדיר לא אחר מנציב שירות המדינה ומזכיר הממשלה לשעבר, שמואל הולנדר – שנזהר לרוב בלשונו – כ"עלבון לאינטליגנציה". "כל בר דעת מבין שהיתה זו שליחות פוליטית", כתב.

המבחן הבא להרשקוביץ יגיע כנראה כשתגלגל לפתחו הבקשה למינוי איוב קרא לשגריר במצרים. לפי החוק היבש אסור למנות שגריר בממשלת מעבר ואם בכל זאת הרשקוביץ יחליט להיעתר לרצונו של נתניהו, בהתייעצות עם היועמ"ש, ראוי יהיה לשמוע את קולו של הנציב, במקום לקבל שוב שתיקה רועמת.

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "מינויו של רונן פרץ נבחן הן על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הן על ידי נציב שירות המדינה. לעניין פסיקת בית הדין יצויין כי אין מדובר בזיכוי, אלא בביטול התובענה לאחר שנקבע בה כי הנאשם ביצע את העבירות וכי מעשיו חמורים וההחלטה נבחנת בימים אלה בפרקליטות שניהלה וטיפלה בתיק. ביחס למנהל אגף החקירות, יובהר כי בפס"ד לא נמתחה כל ביקורת על ההתנהלות של הנציבות או ראש האגף כלפי העובד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות