אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פושטת רגל הסתירה זכויות שירשה בדירה ולא תקבל אותה צילום: שאטרסטוק

פושטת רגל הסתירה זכויות שירשה בדירה ולא תקבל אותה

לא דיווחה על הירושה שלה אחרי שכבר קיבלה הפטר זמני מחובותיה, אבל לפני שקיבלה את הפטור הסופי; השופט: "אחרי פטור זמני החייב עדיין נתון תחת הגבלות"

20.06.2019, 10:42 | ליטל דוברוביצקי

תקדים: פושטת רגל לא תקבל זכויות בדירה שקיבלה בירושה מאחר שלא דיווחה לנאמן של נכסיה כי ירשה אותן מאמה שנפטרה. האם נפטרה חודשיים לאחר שהחייבת קיבלה הפטר (פטור) מותנה מחובות ולפני שקיבלה את הצו הסופי. ביהמ"ש העליון אישר שלשום את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בתל־אביב לבטל את צו ההפטר.

צו הפטר נותן לפושט רגל פטור מחובותיו ומסיים את הליך פשיטת הרגל. המקרה הזה עורר קושי משום שהנסיבות השתנו בשלב הביניים, לאחר שקיבלה הפטר מותנה אבל טרם קיבלה הפטר חלוט (סופי).

פושטת הרגל ירשה זכויות בדירת אמה לאחר שכבר קיבלה הפטר מותנה. נאמן נכסיה גילה זאת רק לאחר שקיבלה הפטר מותנה וביקש להיפרע גם מהנכס הזה, אך החייבת, שיוצגה על ידי עו"ד אביחי ורדי, סברה כי מרגע שהתגבש הפטר מותנה אין משמעות לנכס שקיבלה בירושה.

מימין: השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף מימין: השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף מימין: השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף

ביולי 2016 הסכימו הצדדים על המתווה להפטר מותנה. פושטת הרגל שילמה לקופת פשיטת הרגל 45 אלף שקל על זכויות שירשה בדירה לאחר מות אביה. חודשיים לאחר מכן נפטרה אמה, והיא קיבלה בירושה עוד זכויות בדירה אך לא דיווחה לנאמן. בדצמבר 2016 קיבלה האישה הפטר חלוט, ורק לאחר מכן נודע על זכויותיה הנוספות.

עו"ד אביחי ורדי, צילום:  יעל צור/ישראל סאן עו"ד אביחי ורדי | צילום: יעל צור/ישראל סאן עו"ד אביחי ורדי, צילום:  יעל צור/ישראל סאן
בעקבות זאת ביקש הנאמן מהאישה להוסיף כסף לקופת פשיטת הרגל, אך היא סירבה. באוגוסט 2017 ביקש הנאמן מבימה"ש המחוזי לבטל את ההפטר, ביהמ"ש נענה וקבע כי האישה נהגה בחוסר תום לב כשלא דיווחה לנאמן על פטירת אמה ועל הזכויות שירשה. הודגש כי הפטר מותנה הוא שלב ביניים, ועד לרגע שניתן צו הפטר נכסי החייב מוקנים לנאמן. כלקח לעתיד, המליץ ביהמ"ש המחוזי לכונס הנכסים הרשמי להוציא הנחיה כי בסמוך לחתימה על פסיקתא, כלומר פס"ד המאשר את ההסדר, חייבים יתבקשו לחתום על תצהיר שבו יפורטו זכויות ונכסים שהגיעו לידיהם ולא דווחו.

האישה עירערה לביהמ"ש העליון וטענה כי הפטר מותנה הוא הפטר לכל דבר ובלבד שהחייב יעמוד בתנאים. עוד טענה שלא ראוי לראות במות אמה אירוע כספי בתיק, המקרה שקול לתרחיש שבו הייתה האם נפטרת לאחר הפטר סופי, וכי התנהלה בתום לב. הנאמן טען כי נכסי חייבים מוקנים לנאמן עד ההפטר החלוט וחובת הגילוי ממשיכה לחול.

שופט בימה"ש העליון יצחק עמית דחה שלשום את ערעור האישה: "הפטר מותנה אינו נקודת הסיום של הליך פשיטת הרגל. המערערת ירשה זכויות בנדל"ן בשעה שהייתה בהליכי פשיטת רגל, לאחר החלטה על הפטר מותנה אך טרם ניתן לה צו הפטר. היא לא דיווחה על הירושה וצו ההפטר ניתן על סמך תשתית עובדתית שגויה".

שופט העליון עופר גרוסקופף קבע כי "מעמד הפטר מותנה אינו כמעמד הפטר חלוט. בטרם ניתן הפטר חלוט - החייב עודנו נתון תחת כלל הגבלות ההליך ונכסיו עודם מוקנים לנאמן. הסתרת
קבלת הירושה מצדיקה את ביטול ההפטר החלוט".

עו"ד אביחי ורדי, ב"כ האישה: "פסק הדין קובע שאין משמעות להפטר המותנה. ההפטר המותנה הוא שלב בלבד עד להפטר החלוט. אבל מקורות שיגיעו לחייב אחרי ההפטר המותנה יהיו לזכות הנושים".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות