"חשיפת הישראלים לשוק היפני נמוכה: רק כמיליארד שקל"

ריצ'רד קיי, שמנהל מעל 2 מיליארד יורו המושקעים ביפן דרך קרן Comgest Growth Japan אשר מיוצגת בישראל על ידי חברת GAR CAPITAL, סבור שארץ השמש העולה ניצבת לפני נקודת מפנה. משום כך, קיי הגיע לישראל כדי להיפגש עם משקיעים מוסדיים ולשכנע אותם שהימנעותם מהשקעה ביפן מבוססת על תפיסה שגויה. קיי הוולשי, מנהל תיקי השקעות בחברה, הוא בוגר אוניברסיטת אוקספורד בלימודי מזרח אסיה. הוא הגיע לראשונה למדינה בטיול תרמילים בסוף שנות השמונים והחל את הקריירה שלו ביפן ב־1994, כאנליסט טכנולוגיה בבנק התעשייה היפני. לפני שעבר לחברת ניהול הנכסים הצרפתית קומג'סט, הוא עבד גם כאנליסט בוולינגטון פייננשל ובמריל לינץ' יפן.

תחילת הקריירה של קיי ביפן התרחשה בעיצומו של העשור האבוד של הכלכלה היפנית, שנמשך בעצם שני עשורים. בתקופה הזו השוק היפני ייצר תשואות חסר משמעותיות בהשוואה לשווקים מפותחים אחרים. לשם השוואה: ב־1989 משקלן של החברות היפניות היה כ־30% ממדד MSCI הבינלאומי לעומת 8% בלבד כיום. לכן, אין כל הפתעה שגופי הפנסיה בישראל לא גילו התלהבות יתרה מהשקעה ביפן. אלא שקיי מקווה לשנות זאת.

למה באת לישראל דווקא עכשיו?

"יש בישראל עכשיו הרבה עניין בשוק היפני על רקע המתיחות בין ארה"ב וסין. זה גם מושפע מכך שיפן משנה כיוון מבחינה כלכלית. השוק היפני, שהיה חלש 20 שנה, נכנס עכשיו לצמיחה כלכלית יציבה ומציג שיפור מתמיד. הקרן שלנו, Comgest Growth Japan, צמחה, במונחי ניהול נכסים, מ־700 מיליון יורו ל־2.2 מיליארד יורו תוך שנתיים. הרוב הגיע מארה"ב, ישראל וקרנות פנסיה יפניות, ומדינות אמריקה הלטינית".

ראש ממשלת יפן שינזו אבה. "הוא מחזיק בתפיסה ניאו-ליברלית קלאסית" | צילום: איי פי

מה החשיפה של הישראלים לשוק היפני?

"אנחנו מעריכים שמדובר בכמיליארד שקל. מתוכם כחצי מיליארד שקל מנוהלים דרכנו".

ואיך משפיעה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין על השוק היפני?

"המלחמה הזו דווקא טובה ליפן. ליפן היתה מלחמת סחר עם ארה"ב בשנות השבעים והשמונים. זה נגמר ב־1985 אחרי שהיצוא היפני התייבש, וחברות יפניות החלו לפתוח מפעלים בתוך ארה"ב. למעשה, היפנים מייצרים יותר מכוניות בארה"ב מאשר ביפן. סין נמצאת במקום שונה לחלוטין. היא עדיין מייצרת את רוב הסחורה שלה בתוך סין. אין לך חברות סיניות שמייצרות סחורה בארה"ב".

ביפן מתמודדים עם ריבית אפסית כבר כמה עשורים. לנוכח תוחלת החיים הגבוהה במדינה, איך זה מסתדר עם החיסכון לפנסיה? מה היתה התשואה של הפנסיות ביפן בעשור האחרון?

"בעשור האחרון התשואה של חסכונות הפנסיה היתה שלילית־נמוכה. הסיבה לכך פשוטה - ב־20 השנים האחרונות השוק היפני נפל וקרנות הפנסיה המקומיות פחדו להשקיע ביפן. בשש השנים האחרונות קרנות הפנסיה נאלצו לשנות את הדרך שבה הן פועלות. זה קורה בעיקר בעקבות לחץ מצד הממשלה, אבל גם מצד בעלי המניות בקרנות הפנסיה, שחוזרות לשוק המניות לראשונה מזה 20 שנה. החשיפה של קרנות הפנסיה היפניות לשוק המניות המקומי היא בערך 20%, כך שמדובר בחשיפה של 120 מיליארד דולר. המספר הזה הולך לגדול פי שלושה ואפילו פי ארבעה. כל זה בזמן שהחשיפה לשוק היפני על ידי גופי הפנסיה בעולם הוא 3%־4% בלבד".

"אנחנו לא מחזיקים במניות יצרניות הרכב"

אחד התחומים שבהם יפן מצטיינת הוא תעשיית הרכב שלה, אך מתברר שעקב חוסר הוודאות שמייצרת כניסת הרכבים האוטנומיים לשוק, נמנעת הקרן של קיי מחשיפה לתחום. לדבריו, "כמובן שהרכב האוטומטי מהווה סיכון לתעשייה הישנה. כבר ראינו קצב צמיחה אטי יותר אצל יצרני כלי הרכב היפניים במכירות במדינות המפותחות. אנחנו לא מחזיקים בכלל במניות יצרניות הרכב, גם בגלל האוטומציה וגם בגלל שיצרניות הרכב מייצרות תשואה שלילית על ההון כבר תקופה ארוכה".

ריצ'רד קיי | צילום: Comgest

נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של 2019 היו טובים מהצפוי - מה שאומר שראש הממשלה שינזו אבה אמור להעלות את מס הקנייה. מה הסיכוי שכמו בפעם שעברה, הוא ייסוג מהתוכנית ויחליט ללכת לבחירות?

"סביר מאוד שזה יקרה. וזה לא בגלל שאבה לא יכול להעלות את מס הקנייה, אלא בגלל שהוא לא רוצה להעלות אותו. אבה מחזיק בתפיסה כלכלית ניאו־ליברלית קלאסית. אם תשאל את אבה מה הבעיה עם הכלכלה היפנית, הוא לא יגיד שזה הזדקנות האוכלוסייה, לא תחרות מצד סין, אלא עודף רגולציה. יש ביפן המון חברות ממשלתיות והמון התערבות של הממשלה בכלכלה. אבה שונא את הרעיון של העלאת מס הקנייה, הסיבה היחידה שהוא הסכים לכך היא הסכמים שיש לו עם משרד האוצר, שדורש לשמור על משמעת תקציבית, מכיוון שאבה הוריד את מס החברות. אבה מאוד פרגמטי, הוא מבין שהממשלה לא יכולה לשלם על הכל. הוא מנסה להפחית את ההוצאות ומצד שני הוא לא רוצה להעלות מסים".

אבה רוצה להפריט שירותים ממשלתיים אחרים. תהיה גם הפרטה של שירותי הרפואה והסיעוד?

"יש כוונה להוריד רגולציה על שוק הסיעוד, ואפילו להפריט את הביטוחים הרפואיים. עד לא מזמן ביטוח הבריאות ביפן היה כמעט אוניברסלי, שילמת איזשהו מס וקיבלת כיסוי רפואי. כעת ההוצאה על בריאות במגמת עלייה. העול הכספי על האזרח גדול יותר וביטוחי בריאות פרטיים נמצאים גם בעלייה".

אנשים יכולים להרשות את זה?

"למען האמת רק האמידים יותר יכולים לקנות ביטוח בריאות פרטי".

וזה לא מעורר מחאות?

"הדבר המעניין שבשנים האחרונות לא היתה ירידה בפופולריות של הממשלה למרות הצעדים של אבה. האופוזיציה לא הצליחה לערער את שלטונו. אנשים מקבלים את הצעדים שלו. הם מבינים שאלו לא צעדים פופולריים אבל הם לא רואים ברירה אחרת. הוא נתפס כמנהל מקצועי, הימור בטוח. היו הפגנות מחאה נגד הפעלה מחדש של תחנות כוח גרעיניות, אבל לא היו הפגנות על רקע המצב הכלכלי".

טוקיו | צילום: Pixabay/cegoh

"הזדמנות להשקיע בשווקים המתעוררים"

אחת התופעות המעניינות ביפן בשנים האחרונות קשורה למחירי הנדל"ן, שעלו בחדות ואז נפלו, למרות הריבית האפסית. לדברי קיי, "שוק הנדל"ן ביפן נמצא בהתאוששות חמש או שש שנים. אבל אם מסתכלים מקרוב, ההתאוששות הזו ממוקדת בטוקיו. למעשה, מכל 23 הרובעים של טוקיו, רק בחמשת הרובעים המרכזיים מחירי הדיור עולים. המחיר של הנדל"ן די יציב במשך הרבה זמן".

האם היתה השפעה של הריבית הנמוכה על רמות האשראי הצרכני?

"למשקי הבית היפניים אין חובות, יש ליפנים נטייה לחסוך. מדובר בהתנהגות שמרנית, שונה מזו של הצרכן האמריקאי למשל. יש נטייה מסורתית לשמור על הכסף ולא להשקיע אותו. הבעיה היא הדור הבא, שלא יהיו לו פנסיות וחסכונות, וזה הדור שמחפש להשקיע בשוק ההון כדי להבטיח לעצמו הכנסות".

אם הייתי צריך לשים את הכסף שלי הייתי מעדיף לשים אותו בהודו, שם האוכלוסייה גדלה. מה היתרון של יפן?

"שוק ההון היפני נותן הזדמנות להשקיע בשווקים כמו הודו, סין ואינדונזיה במחיר זול הרבה יותר מאשר השקעה ישירה בהם. יש לנו בפורטפוליו שש או שבע חברות יפניות שפועלות בסין, וההשקעה בהן זולה יותר מהשקעה בחברות סיניות. זה היבט של יפן שאנשים לא מבינים. בגלל שיפן נמצאת קרוב לשווקים האלה, היא גם שער אליהם".

מה העמדה של חברות יפניות לגבי שיתוף פעולה עם חברות סיניות? האמריקאים והישראלים נזהרים מאוד בגלל סכנה של גניבת קניין רוחני.