חדוה בר: "נהיה מוכנים לספוג טעויות של בנקים שיאמצו טכנולוגיות חדשות"

"ליברה הוא מהלך שובר שגרה, אין ספק, ואני לא בטוחה שיש מישהו בחדר הזה היום שהצליח לעכל אותו", כך אמרה חדוה בר, המפקחת על הבנקים חדוה בר, בכנס פינטק 2019 של כלכליסט בשיתוף לאומיטק ו-KPMG.

בר שוחחה עם גולן פרידנפלד, סגן עורכת כלכליסט. לשאלה אם היא חושבת שהליברה של פייסבוק ישנה את כללי המשחק, השיבה: "הערכה שלי אישית ומשיחות בתוך הבנק המרכזי היא שזה מהלך משמעותי. אני רואה את זה כהצצה לעתיד - איך יראו המטבעות 10 שנים קדימה. יכול להיות שזה לא יהיה בדיוק ליברה ואנחנו עדיין לא יודעים את כל הפרטים והם לא חשפו הכל במסמך.

"דובר פה על השינויים של התעשייה והרבה האומרים שהטכנולוגיה משבשת את התעשייה - אני חושבת שהליברה עושה שיבוש לבנקים המרכזיים ויצטרך לגרוום להם לחשב מסלול מחדש: דברים כמו איך מפקחים על המטבעות, מורכבויות של הלבנת הון, זה שינוי של כללי המשחק. הייתה לנו שיחה בבנק המרכזי ועם הנגיד וחשוב לי לומר שהגישה שלנו מהזווית של הפיקוח על הבנקים היא לעודד חדשנות לצד ניהול סיכונים הולם״.

מימין: גולן פרידנפלד וחדוה בר בכנס | צילום: עמית שעל

ההכרזה של פייסבוק על השקת מטבע קריפטו חדש סימנה את מה שמרבית העוסקים בעולם הפינטק מסכימים עליו - שהתחום החם ביותר כיום הוא תחום התשלומים. בר עצמה התמקדה גם היא בתחום הזה כשנשאלה על האיזון בין רגולציה לחדשנות.

״אני חושבת שעולם התשלומים הוא זה שעובר הכי הרבה שינויים וגם כשאני מסתכלת 5 שנים קדימה אני רואה את זה קורה. ישראל נמצאת בפיגור ביחס לעולם שבו בהרבה מקומות אתה משלם עם הפין-קוד בחנויות. אבל מעבר לזה בכל העולם יש צורך בשינוי בתחום התשלומים.

"אני רוצה לספר סיפור אישי, אבל הוא משקף דברים ששמעתי מהרבה אנשים ומעוררים אצלי מחשבה: הבת שלי נמצאת בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה ויום אחד היא כתבה לי ׳אמא משהו פה לא עובד טוב. אני מושכת כסף בחול ומחייבים אותי בעמלות גבוהות מאוד על כל משיכה שאני עושה, וזה לא רק אצלי אלא אצל כל הצעירים פה׳. התקשרתי למוקד התלונות של הבנק והם הפנו אותי לחברת כרטיסי האשראי. דיברתי איתם לא כמפקחת על הבנקים אלא כמיופת כוח בחשבון. בשירות הלקוחות של חברת האשראי הנציגה בדקה ואמרה לי שנכון, היא באמת משלמת הרבה מאוד עמלות, פעולה אחת (משיכת כסף בחו״ל) שהיא יקרה מאוד בגלל שהיא מורכבת מיותר מדי פעולות שכל אחת בפני עצמן יקרה ומסתכמת במעל -10%.

״מאז שוחחתי על זה עם נציגי הבנקים ועם חברות כרטיסי האשראי. הסיפור הזה מלמד אותי שהרבה פעמים השיבוש מגיע במקום שבו יש צורך וזו דוגמה לצורך כזה, ראיתי שמאוחר יותר יהיה כאן יובל טל מפיוניר למשל".

בר סיפרה על הפעולות הספציפיות שעושה היום בנק ישראל בתחום התשלומים: "אנחנו בבנק ישראל פועלים לכך שעוד כמה שנים בודדות כל התשלומים בישראל יהיו דיגיטליים. אנחנו בונים עכשיו את המתווה ואנחנו רוצים לראות בתמונה כמה רכיבים. זו לא שאלה רק של מי השחקנים ואלה צריכים להיות הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות בינלאומיות כמו גוגל. שנית צריך לוודא שהתשתיות קיימות ושיש דבר שנקרא תשלומים מהירים. אנחנו חושבים איך להפוך את כל אלה נגישים לכל השחקנים ואז נשחרר את כל המגבלות".

ש: אתם הרגולטור שאמור לייצר את מפת הכבישים, בין הבנקים לפינטק. כמה אתם מחוייבים לפינטק בפועל?

בר: ״מאוד. ועושים הכל כדי שדברים ישתנו. חדשנות היא לא מטרה אלא אמצעי ואמצעי חשוב מאוד. הקמנו אגף שעוסק בחדשנות והוא ונגיש לכולם, חברות ובנקים כאחד, כדי לראות איפה החסמים. אתמול שלחתי מכתב שנושאו הוא חדשנות בבנקים. יש בו אמנם את כל הדברים הרגילים שאנחנו אומרים תמיד, אבל אנחנו אומרים בו גם שלנו כרגולטור תהיה נכונות להכיל סיכונים שיתרחשו - זאת אומרת שמותר לטעות.

"אנחנו הולכים צעד מאד משמעותי קדימה ואומרים שאנחנו מוכנים לסבול סיכונים שיתממשו, אבל כדי שלא יהיה סיכון מוגזם מבקשים שבנקים יעשו זאת באמצעות ארגז חול אצלם. זו אמירה אמיצה כרגולטור אבל היא נאמרת גם בשם הציבור הרחב, כי יכול להיות שמחר החדשנות שאתם מביאים תגרום לסיכונים שיתתמשו. אני חושבת הרבה על המקרה של חברת אקוויפקס שבה זלג מידע של 150 מיליון לקוחות. החברה הודיעה בדוחות האחרונים שהיא שילמה כבר מעל למיליארד דולר עד היום על האירוע הזה, כלומר זה אירוע מתגלגל. זה ממחיש כמה בחדשנות יש גם סיכונים״.

בר: "האמת שלא מאוד בטוחה. אנחנו נפגשים עם הרבה יזמים. אני יושבת בחדר עם שלושה צעירים ושואלת איך ניהול הסיכונים אצלכם, והם אומרים לי ׳מעולה, אנחנו בחוד החנית, יש לנו את הפתרונות המתקדמים ביותר בתחום׳. ואז אני שואלת ׳כמה אנשים אתם בחברה׳ והם אומרים לי חמישה, זאת אומרת עוד שניים מלבד מי שאיתי בחדר.

"אי אפשר לעשות ניהול סיכונים ברמה המתקדמת ביותר עם 5 אנשים. יחד עם זאת אני לא חושבת שצריך לפסול את הממשק. יש כאן שתי אפשרויות: הראשונה היא פינטק שחובר לבנק ואז החובה היא על הבנק להביא אותו לאותה רמה של ניהול סיכונים, אופציה שנייה היא שהפינטק גדל לבד והופך לפייסבוק ונצליח לעשות זאת לעצמו.

"לא צריך להכיל על הפינטק את הרגלוציה שאני מכילה על בנקים כי זה יהרוג את החדשנות, אבל מי שמתעסק עם מידע יש לו אחריות", סיכמה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל.