מאיצי סטארט-אפים רגילים מתמחים בקידום מקיף של סטארט-אפים בתחילת דרכם, שמגיעים עם רעיון בעל פוטנציאל וזקוקים לסיוע בסלילת הדרך עד לצמיחה; ואולם, לעיתים זקוקות חברות בתחום הבלוקצ'יין לסיוע במבנה אחר. מריה פנאנן, מייסדת שותפה במאיץ פרנקפורט אקסלרטור, סיפרה בוועידת הפינטק של כלכליסט על מבנה פעילותו ועל האתגרים שבפני היזמים.
"אנחנו מביאים חברות שכבר יש להן מוצר ויש להם משקיעים, ומסייעים להן בגישה ללקוחות חדשים, ומציעים לתאגידים הבנקאיים גישה לסטראט-אפים שאנחנו בחרנו", הסבירה. "העניין הוא להבין ששיתוף פעולה הוא המפתח להצלחה, ולא מלחמה בהם". לדבריה, חברות בלוקצ'יין מאתגרות יותר לתיווך מאשר חברות פינטק אחרות שכן חברות פינטק מייצרות פיתרון יחיד שניתן ליישם אותו, אך בבלוקצ'יין צריך לחשוב על מערך טכנולוגי שלם.
פנאנן ציינה את האבטחה והאמון כשני הגורמים העיקריים המהווים את חסמי הכניסה של פיתוחי בלוקצ'יין לתעשייה. "דרוש בנק שיגבה את הלקוח ואת הטכנולוגיה שהוא מעמיד, כדי שלבנק שהוא הלקוח יהיה את האמון הדרוש לביצוע שיתוף הפעולה".
כדוגמה, מציגה פנאנן את תעשיית הביטוח כתחום בו לבלוקצ'יין יכולה להיות תרומה משמעותית. "כל מי שעוסק בתחום מכיר את הניירת העצומה והאינסופית הכרוכה בענייני ביטוח", היא אומרת. "אבל שימוש בבלוקצ'יין שניתן לשילוב עם בינה מלאכותית ולמידת מכונה יכול לחסוך את כל אלה ועדיין להבטיח שחברות הביטוח יקבלו את כל המידע הדרוש להן - למשל, על התנהגויות צרכנים". "הצהרות פיננסיות ומוצרים דומים יכולות להתבצע גם כן בדרך הזו", הוסיפה. יתרון נוסף שמייחסת פנאנן לבלוקצ'יין הוא חיסכון בזמן.
"מבחינה פרקטית יש לנו בצד אחד את הסטארט-אפים ובצד שני את הבנק שרוצה להשתמש בטכנולוגיה שלהם", הבהירה פנאנן. "אבל הבנק לא בטוח איך הוא יכול להשתמש בה, כלומר מה תהיה הדרך המועילה ביותר. אנחנו יכולים לעזור בתיווך הזה", הדגישה.
"הדבר החשוב ביותר להבין הוא שהכל נראה מצוין, והטכנולוגיה מצוינת", טענה פנאנן. "אבל יש אתגרים ולא תמיד קל להחדיר טכנולוגיות חדשות למקומות עם מורשות ומנהגים ארוכות שנים", סייגה. "צריך להסביר הרבה מונחים כדי לגשר על הפערים האלה".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה