אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שום קשר לגירעון: הקיצוץ בתקציב נועד לממן קולות לנתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

שום קשר לגירעון: הקיצוץ בתקציב נועד לממן קולות לנתניהו

ראש הממשלה נתניהו אומר כי הקיצוץ שאושר אתמול בממשלה בהיקף 1.1 מיליארד שקל הוא "עדות לאחריות התקציבית והכלכלית של הממשלה". האמת היא, שבמקום לצמצם את הגירעון, הכסף ינותב למהלכים שנועדו לרצות את הבוחר

25.06.2019, 06:52 | צבי זרחיה

הממשלה החליטה אתמול לבצע קיצוץ רוחבי בהיקף 1.15 מיליארד שקל בתקציב המדינה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את הקיצוץ כחלק ממאמצי הממשלה להקטין את הגירעון.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שהסכום שקוצץ לא ילך לצמצום הגירעון, אלא למימון מהלכים פוליטיים שנועדו לנטרל זעם בקרב בוחרים, ערב בחירות. אף שהגירעון הגיע כבר ל־3.8% מהתוצר, חריגה משמעותית מהיעד שעומד על 2.9%, הקיצוץ נועד למימון שני מהלכים שלא תוקצבו עד כה: הקמת מכשול תת־קרקעי ברצועת עזה, בעלות של 800 מיליון שקל, והמשך תוכנית לסבסוד צהרונים, בעלות של 350 מיליון שקל.

בנימין נתניהו, צילום:  אלכס קולומויסקי בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי בנימין נתניהו, צילום:  אלכס קולומויסקי

גם אם המשך סבסוד הצהרונים - שלא נכלל בתקציב המדינה - הוא מהלך ראוי, הוא מהווה החלטה של כלכלת בחירות. נתניהו, שהוביל את ההחלטה על הקיצוץ כולו, חושש שיתעורר גל זעם של הורים, שבועיים וחצי לפני הבחירות, אם המשך הסבסוד לא יתבצע. נתניהו פרסם לפני כמה שבועות הודעה שלפיה הוא ושר האוצר משה כחלון מצאו מקורות תקציביים להמשך הסבסוד. הוא לא ציין אז שהמקור הוא קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה.

ההחלטה על תקצוב המכשול התת־קרקעי בעזה מורכבת יותר. הקמת המכשול אושרה כבר ב־2017, אז הוערכה עלות הפרויקט ב־3.34 מיליארד שקל. אביגדור ליברמן, שר הביטחון באותה עת, חתם על מסמך המעגן את ביצוע הפרויקט. אז הוסכם גם בין מערכת הביטחון למשרד האוצר שהתקציב יבוא מ"תקציב חיצוני למשרד הביטחון".

מאז הכנסת אישרה את תקציב המדינה ל־2019 והממשלה קיבלה כמה החלטות להתאמת מסגרות התקציב למניעת חריגה ביעד הגירעון. ערב הבחירות האחרונות, בממשלה החליטו לא לבצע קיצוץ רוחבי של 800 מיליון שקל כדי לממן את המכשול בעזה, וביקשו שהכרעה תתקבל לאחר הבחירות לכנסת ה־21.

נתניהו, הפוזל לקלפי, בחר להתמודד עם הסוגיה במסגרת ממשלת המעבר, כדי לשדר לתושבי עוטף עזה שהוא דואג להם.

אחרי הבחירות יידרש קיצוץ נוסף של 700 מיליון שקל למטרה זו בלבד, נוכח החלטת הקבינט להקצות לפרויקט 1.5 מיליארד שקל.

נתניהו אמר אתמול בישיבת הממשלה: "אנחנו יכולים פשוט להקצות ועל ידי כך להגדיל את הגירעון ולהגיד ‘נתנו’. הבעיה עם זה, שזה חוסר אחריות ראשון במעלה... קיצוצים זה דבר קשה. אבל עם זאת, זה מה שנדרש... העובדה שאנחנו מתכנסים כאן בעת הזאת ומוכנים לעשות את הצעד הזה, זאת עדות לאחריות התקציבית והכלכלית של הממשלה".

הבעיה עם דברי נתניהו היא שלא מדובר באחריות תקציבית, אלא בטאטוא של החריגה הגבוהה בתקציב אל מתחת לשטיח למשך שמונה חודשים, עד לאישור תקציב המדינה ל־2020 בפברואר־מרץ הקרובים.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. הנחות אופטימיות שלא בהכרח יתממשו, צילום: רויטרס נגיד בנק ישראל אמיר ירון. הנחות אופטימיות שלא בהכרח יתממשו | צילום: רויטרס נגיד בנק ישראל אמיר ירון. הנחות אופטימיות שלא בהכרח יתממשו, צילום: רויטרס

מי בעד ומי נגד

נתניהו הצליח לגייס רוב בממשלה לאישור הקיצוץ די בקלות. כל השרים הצביעו בעד, למעט גלעד ארדן וחיים כץ שהתנגדו. ברגע האחרון, בשל התנגדות השרים, שונתה ההחלטה כך שהשרים עצמם יוכלו לקבוע איזה סעיף תקציבי יקוצץ, ולא אנשי האוצר.

בימים רגילים היו נערכים קרבות קשים בין השרים לבין שר האוצר ופקידי אגף תקציבים כדי להפחית את גובה הקיצוץ במשרדים השונים. אבל הפעם, כשהבחירות מתקרבות, השרים לא רצו למתוח את החבל עם נתניהו יותר מדי כשהם פוזלים אל התיק הבא בממשלה.

בנוסף, גובה הקיצוץ הנוכחי הוא טיפה בים לעומת קיצוץ של 22.6 מיליארד שקל שיידרש בתקציב 2020. השרים מבינים שגם בממשלה הבאה, אם אכן ימשיכו לכהן בה, לא תהיה להם ברירה אלא להסכים לקיצוצים.

נגיד שהקשבנו

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מתח ביקורת על הצעת הקיצוץ. "התמונה שהוצגה מדאיגה. הצעדים שהציג משרד האוצר, ובפרט הקיצוץ הרוחבי והעלאת שיעורי המס על רכבים היברידיים וחומרים ממיסים, חשובים, גם אם הם צנועים ביחס להיקף הבעיה".

ירון הוסיף כי "חשוב להדגיש שההגדרות 'רחמניות' במיוחד. הן מניחות, מצד אחד, שהתוכניות החברתיות שאישרה הממשלה, ההוצאות על הסכמים קואליציוניים בממשלה היוצאת ותוכנית מחיר למשתכן, יופסקו כולן. עלותן של תוכניות אלה היא יותר מ־6 מיליארד שקל בשנה.

ומצד שני, שקיצוצים רוחביים של 5 מיליארד שקל שנקבעו ל־2021 ימומשו, בלי שיהיה צורך לתת למשרדים המושפעים מהם תוספות חלופיות. הנחה שלישית היא שתקציב הביטחון כמעט שלא יגדל נומינלית עד 2022. בהנחות ריאליות, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5% תוצר, בהנחה האופטימית שהתוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים. אחרת, הגירעון יאמיר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות