אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חושפי שחיתות אינם שטינקרים צילום: אלכס קולומויסקי

דעה

חושפי שחיתות אינם שטינקרים

הצניחה הדרמטית בצווי הגנה לחושפי שחיתויות - רק 10 צווים הוצאו ב־2018, מלמדת כי יש להעניק למבקר המדינה גם אפשרות לסנקציות, קנסות או ייזום הליכים משמעתיים כנגד מי שמתנכלים לחושפי שחיתויות

26.06.2019, 08:17 | שחר אילן

חושף שחיתויות מסתכן בכך שחייו יהפכו לסיוט. ככל שמבקר המדינה ינסה להגן עליו, המחיר שהוא ישלם עדיין יהיה כבד מנשוא. זו המסקנה העולה מהנתונים שפרסם השבוע "כלכליסט".

דו"ח נציב תלונות הציבור - הוא מבקר המדינה - יוסף שפירא, גילה שהמבקר הוציא ב־2018 רק 10 צווי הגנה לחושפי שחיתויות. זו צניחה דרמטית של 60% מ־2016, אז הוציא המבקר 25 צווים.

קראו עוד בכלכליסט

מבקר המדינה יוסף שפירא, צילום: שלומי יוסף מבקר המדינה יוסף שפירא | צילום: שלומי יוסף מבקר המדינה יוסף שפירא, צילום: שלומי יוסף

חושפי שחיתויות חשופים להתנכלויות בלתי פוסקות בעבודה, נטרול סמכויות, הדרה ממידע, ניסיונות הדחה ופיטורים, פגיעה במשכורתם, חרמות חברתיים וכן פגיעה בפרטיות שלהם ובבני משפחותיהם. צווי ההגנה מונעים פגיעה במשרתם, בסמכויות שלהם ובמשכורת אבל אינם יכולים למנוע את כל שאר ההתנכלויות.

על רקע זה הגיע המבקר שפירא למסקנה שעדיף לפעמים לספק לחושפי השחיתויות סעד באמצעות גישור ומשא ומתן. למשל באמצעיות פיטורין בהסכמה עם פיצויים ראויים או מציאת תפקיד מוסכם אחר. זאת כדי שהחושף ובני משפחתו יוכלו להמשיך בחייהם. התוצאה היא שבמקרים רבים חושף השחיתויות הוא זה שנדרש לשלם מחיר לא פחות כבד מזה של המושחתים.

הדילמה הזו ממחישה עד כמה צווי ההגנה שיכול המבקר להוציא אינם מספקים. זה מתאפשר בין היתר בשל התפישה החברתית המאוד בעייתית לפיה חושף השחיתויות איננו לוחם צדק אלא "מוסר" ו"מלשן". הבעיה מתחזקת כמובן היום במצב שבו השחיתות הגיעה לדרגי השילטון הבכירים ביותר, כלומר מי שיוצא נגדה יוצא לא נגד חריגים אלא נגד השיטה.

דוגמה אחת לגישה ההזויה הזאת ראינו כאשר איש התקשורת גיל מסינג נאלץ לוותר לפני מספר שבועות על מינויו לדובר צה"ל משום שהופעל כסוכן משטרתי. השבוע גם התברר שלא צריך לחשוף שחיתויות כדי לשלם מחיר, מספיק לטפל בה. כך הוקפא המכרז בו התמודדה התובעת בתיקי נתניהו עו"ד ליאת בן ארי על תפקיד המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה.

לכן ברור שלא די באפשרות לנסות להגן על חושפי השחיתויות. יש להעניק למבקר המדינה גם אפשרות לסנקציות, קנסות או אפילו ליזום הליכים משמעתיים כנגד מי שמתנכלים לחושפי שחיתויות. רק כשיהיה ברור שלהתנכלות למי שמסתכנים ומוציאים את השחיתות לאור יכול להיות מחיר, רק כשזו תהיה עבירה, יש סיכוי שהקלות הבלתי נסבלת של ההתנכלות להם תפחת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
חושף שחיתויות מרשות ההגירה
ראו מה עשה שפירא לחושף מההגירה. הבטיח לו משרה תמורת עדותו במשטרה, הכחיש כי הבטיח, ופיטר את החושף לבסוף. שפירא הוכח כשקרן במקרה זה והניא רבים אחרים מלפנות למשרדו בעניין שחיתויות. הקלטות מבקר המדינה (מבטיח משרה תמורת עדות) היו ברשת ב' באוגוסט 2016
אלון  |  07.12.19
1.
תפירת מחרזים היא גם שחיתות
עו"ד ליאת בן ארי היא עובדת ציבור שעושה את עבודת, לא קדושה. נציב שרות המדינה הוא עובד ציבור אחר, לא פוליטקאי - חושף השחיתות שנגדו אתה יוצא, התריאה שהמכרז נראה תפור וביקש להקפיא אותו. עצם העיסוק בעו"ד ליאת בן ארי מעלה חשש שהמחרז היה תפור, אם לא היה תפור מאיפה הידעה שהיא תזכה לפני שההליך הסתיים? בנוסף, בהיותי עובד במערכת הציבורית, מעולם לא שמעתי על מכרז שערך שבועיים או שלוש. זה הזמן שנותנים רק להגשת מועמדות, אחרי כן יש חודשים ארוכים של ראיונות ומבדקים. מה שמשאיר לנו שתי אופציות - או שאתה לא מכיר את העובדות או שאתה מוכן להתעלם ממה שנראה כמו שחיתות בפרקליטות ולתת יד לרדיפתו של חושף השחיתות - נציב שרות המדינה.
א  |  26.06.19