החזר מס ערך מוסף בגין חוב אבוד
מוגש מטעם DUN'S 100
בטור זה נעסוק בעוולה מבית היוצר של המחוקק ומתקן התקנות בעניין החזרי מע"מ. על פי החוק, ופרשנות בית המשפט העליון, כאשר חברה מספקת סחורה לקונה, היא צריכה להוציא חשבונית מס, ולשלם את מס ערך המוסף (ומס ההכנסה) בגין סכום המכירה, גם טרם קבלת התמורה. הווה אומר, כאשר הקונה לא שילם עבור הסחורה, עדיין המוכר אמור לשלם מס ערך מוסף, להנפיק חשבונית, בעוד שהרוכש יכול לנצל את החשבונית לקיזוז. מדובר בעיתוי תשלום המס כאשר הרוכש משלם. מה אם לא משלם? במצב זה עשוי המוכר להימצא מול שוקת שבורה – מצד אחד הוא מסר סחורה, ולא קיבל את התמורה. מן הצד השני הוא שילם מס ערך מוסף בגין התמורה – שלא קיבל. מכאן שיש לאפשר למוכר לקבל בחזרה את המס ששילם באמצעות הנפקת חשבונית זיכוי. אלא שכאן מגיעה העוולה השניה – בדמות הכבדה על אפשרות המוכר לקבל בחזרה את כספי המס ששילם ביתר.
בעקבות הלכת אלקה של בית המשפט העליון, הותקנה תקנה 24א ופורסמה הוראת פרשנות 2/2012 על ידי אגף מע"מ. הקובעות מספר הוראות לגבי הוצאת חשבונית הזיכוי. אחד התנאים להנפקת חשבונית הזיכוי בגין החוב האבוד הוא כי החשבונית תונפק לפחות שישה חודשים מהמועד שבו נוצר החוב ולא יותר משלוש שנים ממועד זה. במניין תקופה זו לא יובאו בחשבון הליכים משפטיים שנעשו כנגד החייב.
משרדי מע"מ מפרשים באופנן דווקני ונוקשה את הלכת אלקה והוראות הדין, בין היתר, בדרישה לבצע הליכי גבייה משפטיים, רק לשם הכרה בחוב אבוד ולא לשם קבלת כספים בפועל. כך למשל, משרדי מע"מ דורשים ביצוע הליכי גבייה (הוצל"פ, פירוק או פשיטת רגל) כנגד לקוח שלא שילם תמורה וגם כנגד הערב לחוב הלקוח, זאת גם כאשר ברור ומוכח שהליכי הגביה כנגד הלקוח לא יועילו. כך גם כשמדובר בחובות בסכומים נמוכים (כעשרות אלפים), וכשעלות ההליכים המשפטיים צפויים לעלות על החוב. דרישות אלו לקיום הליכים משפטיים שלא יובילו לגביית כספים בפועל, יוצרות הוצאות משפטיות מיותרות ומהוות דיסהרמוניה עם פקודת מס הכנסה. כאשר לצורכי הפקודה בנסיבות מסויימות ניתן להוכיח הפיכת חוב לאבוד ללא ביצוע הליכים משפטיים או חלקיים. זאת בעיקר כאשר במציאות הטכנולוגיות הקיימת, הוכחת אי יכולת פרעון במקרים מסויימים ניתנת באמצעות הצלבת מידע ממאגרי מידע, לרבות ממשלתיים.
נראה כי הגיע השעה שהמחוקק יערוך תיקון לטובת עסקים שכל פשעם הינו הסתמכותם על תשלומים על ידי רוכשים. המצב לפיו מוכר לא קיבל תמורה, אך שילם מס, הינו בלתי נסבל, ולבטח אינו מהווה גבייה של מס אמת.
כל המידע לעיל בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה סקירה מלאה של הסוגיות המובאות בו, חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.
עו"ד גיל רוה, הוא שותף מייסד של משרד רוה הבר ושות' . עו"ד שמר פרנקל עובד במחלקת המיסים של משרד רוה הבר ושות' .
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה