אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
2,500 בקשות של נותני אשראי תקועות ברשות שוק ההון צילומים: אוראל כהן, אביגיל עוזי

בלעדי לכלכליסט

2,500 בקשות של נותני אשראי תקועות ברשות שוק ההון

שלושה עובדים ברשות אמורים לטפל באלפי בקשות לרישיונות למתן שירותים פיננסיים ואשראי חוץ־בנקאי. בינתיים, התחרות משותקת, השוק האפור חוגג, והצרכנים משלמים יותר. רשות שוק ההון: "פועלים לתקן מחדלי עבר טרם כניסת הממונה החדש"

30.06.2019, 06:47 | רחלי בינדמן

האם רשות שוק ההון קיבלה אחריות הגדולה על מידותיה? כ־2500 בקשות לרישיונות שהגישו נותני שירותים פיננסים ונותני אשראי חוץ־בנקאי נערמות על שולחנם של כשלושה עובדי רשות שתפקידם לקרוא אותן ולהחליט אם לאשרן. חלק מהבקשות של הפונים כבר הוגשו לפני יותר משנה וטרם נענו.

קראו עוד בכלכליסט

זאת כאשר לפני חודשיים הודיע סגן בכיר לממונה על שוק ההון יואב גפני, שהיה אחראי על נותני האשראי ונותני השירותים הפיננסים אחרים ברשות על רצונו לסיים את תפקידו. סמוך אליו התפטר גם אלעד כהן שעבד תחתיו כאחראי תחום הרישוי ברשות.

משמאל: הממונה בעבר על שוק ההון דורית סלינגר והממונה הנוכחי משה ברקת, צילומים: אוראל כהן, אביגיל עוזי משמאל: הממונה בעבר על שוק ההון דורית סלינגר והממונה הנוכחי משה ברקת | צילומים: אוראל כהן, אביגיל עוזי משמאל: הממונה בעבר על שוק ההון דורית סלינגר והממונה הנוכחי משה ברקת, צילומים: אוראל כהן, אביגיל עוזי

התגובה שהגיעה מרשות שוק ההון בראשה מכהן משה ברקת בחצי השנה האחרונה, מגלגלת את האחריות למחדל - במידה מסוימת של צדק - על דורית סלינגר, קודמתו של ברקת בתפקיד. "אנו פועלים לתקן את מחדלי העבר בני השנתיים בנושא, טרם כניסתו של הממונה החדש לתפקיד".

לפני שנתיים, במסגרת מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, והחוק שחוקק בעקבותיה, הוחלט להסדיר לראשונה את שוק האשראי החוץ־בנקאי, שאינו כולל את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. שוק זה שהיה פרוץ לחלוטין וכמעט ללא הסדרה כלל חברות שפעלו בתחום (כמו מימון ישיר ונאוי); חברות המתווכות בתחום האשראי הצרכני בין אנשים על בסיס P2P (כמו טריא); גופים המעמידים אשראי לעסקים (כמו פנינסולה); חברות ביטוח שמעוניינות להיכנס לתחום האשראי (כמו מגדל שהחלה פיילוט בתחום לפני כמה חודשים באישור רשות שוק ההון); וכן חברות ליסינג שמציעות הלוואות לרוכשי רכבים (כמו אלבר).

חלק מהחברות הללו הציעו הלוואות גם לפני החוק והגישו בקשה לרישיון, אך חלקן רוצות להתחיל לפעול לראשונה ולא יכולות לעשות זאת בלי רישיון. במקביל הוחלט להסדיר גם את נותני השירותים הפיננסיים האחרים, ובכלל זה נותני שירותי מטבע (חלפני כספים) שחלקם נחשדו שפעלו במסגרת השוק האפור ובכלל זה גופים שהציעו שירותי שמירה על כספים באמצעות כספות מחוץ למערכת הבנקאית וכן גופים המציעים פיקדונות נושאי ריבית. רשות שוק ההון גם קיבלה לידיה את האחריות על האסדרה והפיקוח של כל תחום שירותי התשלום ובכלל זה כניסת שחקנים כמו עלי פיי, גוגל פיי ואחרים וכן גופי פינטק שיפעלו בתחום, בין היתר דרך טכנולוגיית בלוקצ'יין. במסגרת זו חוקק חוק חדש שמסדיר את פעילותם של נותני השירותים הפיננסיים ומכפיף אותם לראשונה לרשות שוק ההון.

בור שמגלגל מיליארדים

החוק אמנם אסר על גופים לפעול בתחומים אלה אם לא קיבלו רישיון לפעול מרשות שוק ההון אך גם אפשר לכל הגופים שהגישו בקשה להמשיך לפעול עד קבלת הרישיון או החלטה על אי מתן רישיון. במקביל, כל מי שלא הגיש בקשה לרישיון ופעל קודם בתחום האשראי או השירותים הפיננסיים היה חייב לסגור את העסק, ורשות שוק ההון אמורה לפקח על כך. בידיים של רשות שוק ההון התקבלה אחריות כבדת משקל לפיקוח ואסדרת תחום שבמשך שנים היה פרוץ ואפל — בור שחור שלפי הערכות ברשות מגלגל מיליארדי שקלים.

חשוב להדגיש כי להבדיל מהנתונים המפרסמים על המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי - אין מידע פומבי על היקף האשראי והיקפי הפעילות של השחקנים החוץ־בנקאיים, ולא ברור אם ברשות שוק ההון שסירבה להעביר מידע בנושא יש את הנתונים האלה.

החוק החדש הציב כתנאי למתן רישיון, כי המבקש לא יכול להיות אדם או חברה שניתן לגביהם צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או פירוק, הם נדרשים להחזיק הון עצמי מזערי בהתאם לסוג פעילותם, אסור שבעברם תהיה הרשעה בעבירה שנסיבותיה מביאות לכך שאינם ראויים לעסוק במתן אשראי או מתן שירותים פיננסיים וכן לא הוגש נגדם כתב אישום שעומד ותלוי. החוק גם כולל סעיף שיכול לאפשר לממונה על שוק ההון לפסול מתן רישיון בשל "טעמים של שמירה על שלום הציבור או טעמים אחרים שבטובת הציבור".

בעקבות החוק הוגשו, כאמור, לא פחות מ־2,500 בקשות של גופים לקבל רישיון. האחריות של רשות שוק ההון שברשותה כוח אדם של 160 איש בלבד, בהחלטה על מתן רישיון או דחייתו היא עצומה. גורמים בסביבת הרשות אמרו לא פעם למבקשים שהביעו מרמור על השתהות התהליך ש"לוקח פי עשר זמן לדחות רישיון מלתת רישיון" שכן הרבה יותר קשה לנמק לגוף שמבקשים כעת לאסור את פעילותו מדוע הוחלט כך, במה שעלול להוביל גם להליך משפטי של המבקש הנדחה. גם ההחלטה על מתן רישיון היא כמובן מורכבת שכן מדובר בגופים שבחלקם פונים לציבור הרחב ולעסקים קטנים ומציעים להם אשראים והחשש של הרשות היא ממתן רישיונות לגופים מפוקפקים, כאמור על הגבול האפור.

חשוב להדגיש כי רשות שוק ההון לא רק מעניקה את הרישיונות ומפקחת על נותני השירותים אלא גם אחראית על האכיפה של מניעת פעילות מגופים שלא הגישו בקשה לרישיון או מגופים שהרשות החליטה לא לאשר את פעילותם.

פרק שלם במסקנות ועדת שטרום עסק בהכנסת שחקנים חדשים שייצרו תחרות למערכת הבנקאית "ההעדפה הראשונה היא לשחקנים הפועלים כבר במערכת הפיננסית, חלקם שחקנים קיימים בעלי יכולת אשר יופרדו מהבנקים (חברות כרטיסי האשראי) וחלקם שחקנים שיוכנסו לפיקוח ויינתנו להם כלים להתחרות (חברות מימון) וחלקם שחקנים חדשים שתתאפשר הקמתם (חברות קשורות לגופים מוסדיים ואחרים)". בהמשך נכתב "בכך מבקשת הוועדה לאפשר התפתחותו של ענף מוסדר חוץ בנקאי של שירותים פיננסים שיגביר את התחרות ויאפשר לצרכנים חלופות נוספות לקבל שירותים פיננסים שהן מוסדרות ומפוקחות".

לא מגיעים לאכיפה בשטח

בוועדת שטרום קיוו כי הצרכן יוכל לקבל הלוואה ממוסד פיננסי שאינו הבנק שלו, להפקיד פיקדון במוסד שאינו הבנק שלו ולבצע תשלום במוסד בו יבחר, "הכל לפי תנאים אטרקטיביים ביותר שייתנו מוסדות אלה, אותם יוכל הצרכן לראות במסך אחד, על פי המלצות הוועדה".

הפקק העצום שנוצר באסדרת התחום הוא בעייתי במספר מובנים. ראשית, נותני שירותים פיננסיים ואשראי חוץ־בנקאי שפעלו לפני כניסת החוק והגישו בקשה לרישיון יכולים להמשיך לפעול ללא מפריע, גם אם יש בעייתיות בפעילותם, וכל עוד רשות שוק ההון לא שלחה להם הודעה על אי־מתן רישיון. שנית, הרשות צריכה לאכוף את סגירתם של גופים שפעלו קודם לכן בתחום ולא הגישו בכלל בקשה לרישיון ולכן אסור להם לפעול. שלישית, גופים שרוצים להיכנס לראשונה לתחום ולהתניע תחרות בתחום האשראי, לא יכולים לעשות זאת כל עוד לא קיבלו רישיון ולכן התחרות שאותה רצו להגשים הוגי ועדת שטרום מתעכבת. רביעית, אף אחד לא מדבר עדיין על הסדרת הפיקוח על נותני השירותים, ועל כך שייפעלו בצורה הגונה ואחראית למול הציבור והעסקים הקטנים.

ברשות שוק ההון תולים, כאמור, את האחריות בכשלים של הממונה הקודמת דורית סלינגר. ברקת מנסה כבר זמן מה לקבל אישור להגדלת מספר התקנים ברשות שיאפשרו הוספת כוח אדם. ברקת גם פועל להביא מנהלים מקצועיים מהעולם העסקי לרשות דרך תשלום משכורות גבוהות יותר מאלה הניתנות בהתאם למדיניות נציבות רשות המדינה. אלא שכל עוד הכנסת מפוזרת ואין ממשלה, יהיה לברקת קשה מאד לרשום הישגים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
רק לאחרונה במחוזי ירושלים
רק לאחרונה בבית המשפט המחוזי ירושלים החליט שופט שלא לאפשר לרשות הפיקוח לסגור ציינג של עבריין מס (שהורשע בפועל, בלי "לכאורה"). ככה שגם במלחמות הפשוטות יחסית- משרד האוצר מפסיד לעורכי דין מתוחכמים שמוצאים פרצות בחוק. ככה זה שצבא גדול וכבד מתמודד עם לוחמי גרילה
פלילי  |  02.07.19
4.
החוק מחייב להגיש בקשת רישיון, אך הרשות כלל לא ערוכה להתמודד עם הבקשות!
הרשות לא ערוכה להתמודד עם כל בקשות הרישיון שהוגשו. נוצר מצב ארבסורדי, בו החוק מחייב קבלת רישיון, אך הגורם שאמון על הטיפול בבקשות הרבות כלל לא ערוך להתמודד איתן (בעיקר מבחינת כח האדם). נוצר במצב בו החוק מגביל את העיסוק בתחום הפיננסי מצד אחד, ומצד שני, הרגולטור לא מסוגל לטפל בבקשות שהוגשו - כך מי שנפגע זה הציבור הרחב שלא זוכה לתחרות ובעלי העסקים המבקשים להיכנס לתחום זה. המרוויחים - הבנקים ושהשוק האפור.
רק בישראל  |  30.06.19
3.
פחות משלושה עובדים
מתוך השלושה אחד סטודנט , אחת בדרך לחופשת לידה אם לא יצאה כבר ומאות חברות ממתינות ...לפני האישור נאמר כמה פעמים שאישור החוק בלי בחינה מדוקדקת שלו תיצור יותר בעיות מאשר הוא פותר וצריך להערך בהתאם עורך הדין של הרשות התנהג בהתנשאות וזלזל בכל הטענות כמו תמיד בישראל תשובתו הייתה סוג של יהיה בסדר
דוד  |  30.06.19
לכל התגובות