אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המאבק בתלונות הסרק מזיק לתלונות המוצדקות צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

המאבק בתלונות הסרק מזיק לתלונות המוצדקות

עו”ד דוד פורר, המוביל את המאבק בתלונות הסרק נגד עורכי דין, מתמודד בימים אלו עם תלונה נגדו בטענה לייצוג בניגוד עניינים. המתלונן, שתלונתו נגנזה בחיפזון על אף מקרים דומים שהוכחו בעבר כמוצדקים: “מאמין כי הסוגיה מעמידה בפני ועדת האתיקה שאלה אתית מהמעלה הראשונה”

30.06.2019, 08:43 | ענת רואה

עו”ד דוד פורר, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין גרוס ושות', נבחר בשבוע שעבר כחבר בוועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, לאחר שהפסיד בבחירות לראשות המחוז לעו”ד עמית בכר. אחד הנושאים המרכזיים שאותם התחייב פורר לקדם, הוא מה שמוגדר "תלונות סרק" שמגישים כביכול לקוחות נגד עורכי דין לוועדות האתיקה. את האג'נדה הזו קידמה במרץ האחרון סיעתו של ראש הלשכה הטרי אבי חימי והמועמדים לראשות המחוזות מטעמו, ובראשם פורר.

בפורר לא חשף זאת במהלך הקמפיין, אך הוא עצמו מעורב בימים אלו בהליך בירור של תלונה שהוגשה נגדו ע”י לקוח לשעבר, בטענה לייצוג בניגוד עניינים. התלונה הוגשה לוועדת האתיקה של מחוז תל אביב והועברה לטיפול הוועדה במחוז ירושלים, ככל הנראה משום שפורר הוא חבר בית הדין המשמעתי בתל אביב.

עו"ד ניצן הירש-פלק ועו"ד דוד פורר, צילומים: אוראל כהן, עמית שעל עו"ד ניצן הירש-פלק ועו"ד דוד פורר | צילומים: אוראל כהן, עמית שעל עו"ד ניצן הירש-פלק ועו"ד דוד פורר, צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

מחוז ירושלים החליט בתוך זמן קצר לגנוז את התלונה, והמתלונן עתר לוועדה הארצית שהורתה לפורר להגיב לה. מבדיקת “כלכליסט” עולה כי בניגוד להחלטת הגניזה החפוזה, שניתנה מבלי שהמתלונן זכה לעיין קודם לכן בתגובתו של פורר ולהגיב לה, התלונה מעוררת שאלה עקרונית שוועדת האתיקה המחוזית אמורה היתה להתייחס אליה. בפרט לאור העובדה שבמקרה דומה אחר הוועדה דווקא מצאה תלונה כזו מוצדקת.

עשו יד אחת

את התלונה נגד פורר הגיש ביוני 2018 מתלונן שלדבריו היה אחת מחמשת המייסדים של חברה בשם וולדובוט. את החברה ייצג משרד גרוס שבו חבר פורר וטיפל בה ובין היתר בנושא קשרי הגומלין בין החברה ובעלי המניות. בשלב מסוים התעורר סכסוך בין בעלי המניות בחברה לבין עצמם, ואחד מהם — המתלונן — הגיש תביעה נגד החברה ונגד יתר בעלי המניות.

לכאורה בסכסוך כזה יכול משרד גרוס לייצג אך ורק את החברה עצמה, מאחר שכללי האתיקה שחלים על עורכי דין וכן החלטות אתיקה שניתנו בעבר, אוסרים על עורכי דין שייצגו ופעלו בשם חברה מסוימת, להתערב בסכסוך בין בעלי המניות של אותה חברה.

אלא שמה שקרה בפועל היה שונה: עו"ד פורר שהוא ראש מחלקת הליטיגציה בגרוס ושני עורכי דין נוספים במשרדו, נטלו על עצמם את ייצוג בעלי המניות. ואילו עו"ד ניצן הירש־פלק שהיה בעבר שותף במשרד ופרש למשרד עצמאי, נטל על עצמו את הייצוג של החברה, נגד המתלונן. בכך, טוען המתלונן, הופר הכלל האתי האוסר על עורכי דין לייצג נגד לקוח לשעבר, ועל כך הגיש תלונה לוועדת האתיקה נגד פורר ושני עורכי הדין השכירים שעובדים עמו. תלונה נפרדת הוגשה נגד הירש.

לטענת המתלונן, פורר והירש הגדילו לעשות כשהגישו כתב הגנה משותף לבעלי המניות ולחברה. מהלך זה מהווה הפרה ברורה של החלטת ועדת האתיקה בתל אביב, שדנה בתלונה שהוגשה בפרשה נגד הירש, שהונחה בבירור כי "יש להקפיד על הפרדה מוחלטת בין ייצוג החברה לבין ייצוג יתר בעלי המניות” (המיוצגים ע”י דוד פורר).

המתלונן כתב בתלונתו כי "אני מאמין בכל לבי כי הנושא של ייצוג גורמים בחברה ע”י משרד שייצג בעבר את אותה חברה, במשפט שבו אותם גורמים מואשמים, בין השאר, כי הם פגעו בחברה, מעמיד בפני ועדת האתיקה סוגיה אתית עקרונית ותקדימית מהמעלה הראשונה". בנוסף הגיש גם מסמכים שאמורים לכאורה להוכיח שהירש ופורר פועלים יחד, ולמשל פורר הגיש עבור החברה וכל הנתבעים יחד בקשה להארכת מועד.

במענה הגישו פורר ומשרד גרוס תגובה שבה טענו כי התלונה מופרכת ושגויה לחלוטין עובדתית ומשפטית, ולכן דינה להידחות. לפי טענת המשרד, עו"ד הירש־פלק היה שותף עד 2014 וחברת וולדובוט היתה לקוחה שלו בזמן הזה. כשעזב את משרד גרוס, החברה נותרה לקוחה שלו והפסיקה להיות לקוחה של המשרד. לכן, לטענת המשרד, אין שום מניעה שהוא ייצג בסכסוך את בעלי המניות. לפי הנטען, בעלי המניות מיוצגים בתביעה האזרחית ע”י משרד גרוס, ייצוג שהחל רק לאחר הגשתה בשנת 2016, כלומר שנתיים לאחר שהירש־פלק עזב והמשרד הפסיק לייצג את החברה. מכאן, נטען שהחברה אינה לקוחה קבועה של המשרד ואינה לקוחה בכלל. החברה אינה מיוצגת ע”י משרד גרוס אלא ע”י משרד הירש־פלק, וייצוג הנתבעים בתביעה אינו נגד החברה אשר נתבעת יחד עמם.

תלונה דומה התקבלה

בדרך כלל מקובל שתגובות מועברות למתלוננים כדי שיוכלו להתייחס אליהן. אך במקרה הזה המתלונן טוען כי לא ידע שמשרד גרוס הגיש תגובה אלא קיבל רק הודעה שתלונתו נגנזה. בהודעה קצרה ששלחה ועדת האתיקה באוקטובר נטען, כי לאחר בדיקת התלונה, הסברי הנילונים וכן היות שלכל צד ייצוג משלו, אין מקום לטעון שהנילונים מצויים בניגוד עניינים. לפיכך החליטה הוועדה שבנסיבות המקרה לא נמצאה בהתנהגותם של פורר ומשרדו עבירה על כללי האתיקה המקצועית והתלונה נגנזה.

אבל יש לפחות מקרה אחד שבו ועדת האתיקה סברה אחרת: משרד גורניצקי הגיש תביעה בשמו של איש העסקים האמריקאי לואיס פל נגד פרופ' שלמה בן חיים שהיה שותפו בהשקעות ענק בתחום הביוטק והמכשור הרפואי. בן חיים פנה לוועדת האתיקה וטען שמשרד גורניצקי לא יכול לייצג בתביעה נגדו, מאחר שעשור קודם לכן הוא העניק לו ייצוג משפטי בנושאים שיש להם כיום קשר לסכסוך עם פל. גורניצקי טענו כי שותף שפרש מזמן מהמשרד העניק בעבר ייעוץ מס מסוים לבן חיים, ואין בכך ליצור ניגוד עניינים. ועדת האתיקה סברה שיש ניגוד עניינים והנחתה את משרד גורניצקי לחדול מהייצוג נגד בן חיים.

מעו”ד דוד פורר נמסר בתגובה: “ועדת האתיקה המחוזית דחתה את התלונה וקבעה כי לא מתקיים ניגוד עניינים ולא נעברה כל עבירה על כללי האתיקה המקצועית. משרד גרוס מייצג בעלי מניות ומנהלים לשעבר בחברה, ומשרד עורכי דין אחר מייצג את החברה, וכולם נתבעים ע”י המתלונן. כל טענה עובדתית אחרת נוגדת את המציאות ונדחתה ע”י הוועדה. על אף דחיית התלונה, הגיש לאחרונה המתלונן תלונת המשך לוועדת האתיקה הארצית. גם בתלונה החדשה אין בסיס עובדתי או משפטי להלכה החדשה שהמתלונן מבקש לקבוע.

תגיות