אחרי 4 שנות בצורת מגדל תחלק דיבידנד בגובה 350 מיליון שקל

אחרי המתנה של ארבע שנים, מגדל מבצעת חלוקה - שלמה אליהו שניהל קרבות ממושכים עם הרגולטור על זכותו לפגוש את המזומן מהחברה שבבעלותו, יוכל סוף סוף לקבל את הדיבידנד שלו חיכה בכליון עיניים. אליהו רושם הישג גדול לאחר שדירקטוריון חברת הביטוח מגדל, בהובלת היו"ר ניר גלעד, אישר חלוקה של 350 מיליון שקל.

החברה פרסמה את דוח הסולבנסי לשנת 2018 שמצביע על כך שהיא עומדת ביעדי יחס כושר הפירעון שלה על פי דרישות ההון המחמירות - הסולבנסי 2. בתחילת יוני חשף כלכליסט כי ה-15 ביולי הוא תאריך דרמטי לכל חברות הביטוח שכן זהו היום האחרון שבו הן יכולות להציג את דוח יחס כושר הפירעון שלהן לשנת 2018, אשר חושף אם הן יכולות לחלק דיבידנדים. כבר בשלב מוקדם האמור היה צפוי שמגדל תעמוד ביעד ושתוכל לבצע את החלוקה.

אלא שאליהו לא יפגוש כל כך מהר את הכסף. בשלב זה הדיבידנד חולק רק למגדל אחזקות, אחרי החלוקה ממגדל ביטוח למגדל אחזקות המחזיקה בה ב-100%, נדרש אישור חלוקה של דירקטוריון מגדל אחזקות - ורק אז הכסף יתחלק בין הציבור (כ-32%) ואליהו הנפקות, אשר דרכה מחזיק אליהו במגדל. בשלב זה טרם הוחלט במגדל אחזקות אם לפעול לחלק את הדיבידנד או להשתמש בתמורה לבצע השקעות חדשות.

עבור מחזיקי האג"ח של אליהו הנפקות, האינטרס הוא שמגדל אחזקות תחלק את הדיבידנד שכ-68% יגיע לקופת אליהו וישמש ככרית ביטחון להחזר החוב שלהם. או אז, הם צופים כי אליהו עשוי לשוב ולבקש למשוך את הכסף כדיבידנד לכיסו הפרטי ובתמורה להסכמתם הוא עשוי להציע להם תוספת ריבית. מובן שעבור אליהו אם הכסף יחולק לאליהו הנפקות וגם אם לא יגיע לכיסו מדובר בשיפור במצבו שכן המשמעות היא שיש לו כסף בקופה לפרוע את החוב, מה שמוריד את הלחץ שלו לממש מניות מגדל בשוק כדי לעמוד בהתחייבות למלווים.

כדי לממן את רכישת מגדל, נטל אליהו חוב מהבנקים (בעיקר לאומי) אך בספטמבר 2017 הוא המיר את רובו (1.3 מיליארד שקל מתוך 1.5 מיליארד שקל) באג"ח פרטיות שגייס מהשוק המוסדי, בתמורה לריבית שנתית של 3.85%. במסגרת גיוס החוב נאות אליהו להתחייב למלווים כי חברת אליהו הנפקות לא תחלק דיבידנדים עד פירעון החוב כלפיהם.

בשלהי 2018 כשאליהו הרגיש שהדיבידנד ממגדל מתקרב, הוא פנה למחזיקי האג"ח וביקש מהם לשנות את שטר הנאמנות ולאפשר חלוקת דיבידנדים. המחזיקים אותתו לו כי אין מתנות חינם וכדי לאשר לו מהלך כזה הם רוצים ערבויות, העלאת ריבית ורישום למסחר של האג"ח בבורסה, ואליהו נסוג וביטל את זימון אסיפת האג"ח. לא ברור אם כעת, כשהדיבידנד כבר כה קרוב לכיסו, אליהו ינסה להתניע את ההליך מול מחזיקי האג"ח מחדש. 

דרישות הון מחברת ביטוח הן סוג של "כרית הון" שדורש הרגולטור מחברות הביטוח להחזיק בכל עת, על מנת להבטיח עמידה בהתחייבויות שלהן. כשמדובר בחברת ביטוח כמו מגדל, עם תיק ביטוחי המנהלים הגדול בישראל, ההתחייבויות הללו כמובן כבדות ורבות משקל, במיוחד על רקע התארכות תוחלת החיים. בשנת ב-2014 הדהימה הממונה על שוק ההון לשעבר דורית סלינגר את ענף הביטוח כשהחליטה לא רק ליישם את דרישות ההון המחמירות שקיימות באירופה, הסולבנסי 2 (שעבור חברות עתירות חשיפה לתוחלת החיים כמו מגדל, המשמעות הייתה הגדלת עודפי ההון במיליארדי שקלים), אלא גם אסרה חלוקת דיבידנדים עד עמידה של 100% בדרישות ההון החדשות, אותן איפשרה סלינגר לחברות הביטוח ליישם בהדרגה עד סוף 2024.

מגדל צברה מאז רווחים ראויים לחלוקה של 1.4 מיליארד שקל וכעת מחלקת מתוכם 350 מיליון שקל כאמור. מאז ההחלטה של סלינגר, נרשם עוצר דיבידנדים בענף, כשהראשונות שחזרו לחלק דיבידנדים היו הראל ומנורה ואחריהן הפניקס, אך כולן עשו זאת בזהירות.

שלמה אליהו | צילום: ריפליי הפקות צילום