הדור האבוד של משרד התקשורת

כמעט כל עשר שנים, ולעתים אף פחות, מתקדמת הרשת הסלולרית בישראל לדור הבא. ב־2009 החלו לפעול פה תדרים של דור 4, ולפי כל הצהרות משרד התקשורת, היינו צריכים לראות פה מזמן כבר את תחילת הפריסה של הדור החמישי, דבר שאמור להיות טריוואלי עבור כל מדינה מתקדמת — בטח לאור קצב גידול צריכת הנתונים של אזרחי ישראל.

אבל הנושא האקוטי ביותר בתחום התקשורת לא מתקדם. בעבר הצהיר מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, כי מכרז התדרים של דור 5 יפורסם ברבעון השני של 2019, אך זה לא קרה וכרגע המכרז לא נראה באופק. לכך יש כמה סיבות: ראשית, הבחירות הנוספות שמעבר לפינה, מקפיאות את פעילות משרדי הממשלה. התפטרותו בחודש שעבר של שר התקשורת איוב קרא לא מוסיפה לכך וקרוב לוודאי מעכבת את הנושא אף יותר.

מימין: מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן ומנכ"ל פלאפון רן גוראון. "המשרד יפעל להקצאת תדרים" | צילומים: רמי זרנגר, אוראל כהן

חשובה מכך היא העובדה שתנאי המכרז הנוכחיים פשוט אינם אטרקטיביים עבור חברות הסלולר, שבמצבן כיום אינן עומדות בנטל הכלכלי של השקעה בתשתית. על פי המכרז, אומדן עלות ההקמה של רשת דור 5 היא 2 מיליארד שקל, ומשך ההקמה הצפוי הוא ארבע שנים. גם במקרה של שיתוף רשתות, כלומר חלוקת העלויות הכבדות עם חברה נוספת, אף חברה כיום בשוק הסלולר לא תהיה מסוגלת לעמוד בעלות הגבוהה.

מכוניות אוטונומיות, רחפנים ורובוטים

כל דור סלולרי מאופיין ברצועות תדרים חדשות, קצבי נתונים גבוהים יותר וטכנולוגיית שידור מתקדמת. דור 4, לדוגמה, איפשר לשלב שירותי משחקים, ועידות וידיאו, טלוויזיית 3D, שידור HDTV ושיחות על גבי האינטרנט. על פי הקצב, כאמור, שנת הדור החמישי אמורה להיות ממש מעבר לפינה, אך אנחנו ממש לא שם. עבור הדור החדש, נדרשת טכנולוגיה אותה לא מאפשרים תחומי התדרים שבשימוש כיום, כך שהמהלך כולל החלפת תשתיות ואנטנות.

מכרז התדרים היה התוכנית היחידה שהציג משרד התקשורת במסמך תשתית הצמיחה ל־2019 של משרדי הממשלה. בדצמבר האחרון הציג משרד התקשורת בפני מנכ"לי חברות התקשורת הגדולות במשק את עקרונות המכרז, שאמור להתפרסם לשימוע ציבורי על ידי ועדת המכרזים עד סוף השנה, ולא מן הנמנע כאמור שיידחה בעקבות הבחירות.

שיטת המכרז היא במתכונת מכירה פומבית המאפשרת לשלוש רשתות סלולר בלבד לזכות בתדרים המשודרגים. רצועת התדרים העיקרית סביבה תיסוב המלחמה היא ה־700 מגה הרץ. זוהי רצועה איכותית המאפשרת פרישה רחבה וחסכונית — שכן היא דורשת הקמה של אתרים מעטים יחסית. עקב העלות הכבדה של הקמת רשת דור 5 ושיטת המכרז, צפויות לגשת אליו שלוש קבוצות שפועלות כבר היום כשלוש רשתות משותפות: אחת של פרטנר ו־HOT מובייל, שניה של סלקום, גולן טלקום ואקספון, ושלישית של פלאפון. מתוך ה־700 מגה ברצועה, רק 30 מגה פנויים כיום לשימוש. מכיוון שמשרד התקשורת יאפשר לחברות שמשתפות רשתות להגיש הצעה יחד, הרי שכל רשת יכולה פשוט לקבל 10 מגה — המינימום הנדרש על מנת לתפקד באופן יעיל.

עם זאת, לצה"ל הובטחו 5 מגה מתוך ה־30 הפנויים. לכן החשש הוא שמתוך לחץ יציעו החברות סכומים אדירים במכרז, שספק אם יוכלו להחזיר במצבן כיום. במכרז דור 4, אליו ניגשה כל חברת סלולר בנפרד, קופת המדינה התעשרה ב־250 מיליון שקל, הסכום ששולם על רכישת התדרים. פלאפון שילמה את הסכום הגבוה מכולן, 96 מיליון שקל, כאשר אחריה HOT מובייל, פרטנר, אקספון וגולן טלקום ששילמו כ־34 מיליון שקל כל אחת, וסלקום ששילמה כ־19.5 מיליון שקל.

על מנת להקטין עלויות, במשרד התקשורת בוחנים פתרון כי 5 המגה שאמור לקבל צה"ל, יהיו בשימוש משותף עם אחת המפעילות, וזו תזכה לחסוך לעצמה עלויות. בנוסף, מפעילות וירטואליות, כדוגמת רמי לוי ו־019, לא יוכלו להתמודד במכרז הנוכחי ובהמשך ייבחנו מכרזי תדרים נוספים.

תמריצים של מיליוני שקלים, אבל גם אגרות

מפעילות הסלולר משלמות כיום למשרד התקשורת כ־350 מיליון שקל בשנה עבור אגרות על התדרים הקיימים שברשותן. לאורך השנים ביקשו החברות הפחתה באגרות, אך בקשותיהן לא אושרו על ידי משרד האוצר. לצד הדו"חות הכספיים שלהן שמשקפים תמונת מצב עגומה, עולה התהייה כיצד בכלל יוכלו להרשות לעצמן החברות לגשת למכרז. במטרה לנסות ולפרום את הפלונטר, המשרד בוחן בימים אלה מודל תמריצים בגובה חצי מיליארד שקל שישלב בין הפחתה באגרות התדרים ובין החזרים לתקבולי המכרז לחברות שיאיצו את שדרוג הרשת וישקיעו בתשתיות דור 5.

חברות הסלולר מצדן, טוענות כי מדובר בלא יותר מ"תרגיל אוצר" — מציעים להן תמריצים, אך אלה כספים שמראש האוצר דאג להכניס לקופתו, אחרי שלקח מהן מיליונים על אגרות ורגע לפני שהן משלמות סכומים אדירים על התדרים החדשים. בנוסף, טוענות החברות שיש כמה בעיות מהותיות במכרז: הראשונה היא שאין כלל התייחסות לגלים המילימטריים בעלי התכונות הייחודיות, אשר חיוניים לדור 5 והמשרד מחזיק בהם. בנוסף, הן טוענות שאין התייחסות לציוד שמיובא לארץ ולא תומך בטכנולוגיה החדשה, כמו טלפונים ניידים שכיום פשוט אינם ערוכים בכלל לדור 5.

הנושא המהותי ביותר עבור החברות, שאינו מקבל כלל ביטוי במכרז המתגבש הוא, שאין התייחסויות להקלות בהקמת אתרי סלולר חדשים או בשדרוג כ־7 אלף אנטנות הפרוסות כבר ברחבי הארץ, נושאים המצריכים היתרים ורישיונות בניה. עד לשדרוג האנטנות, לא מן הנמנע כי החברות ישתמשו בתדרים החדשים דווקא על מנת לשפר את רשת דור ה־4 הקיימת.

ניסיון העבר מלמד כי אם לא יציב משרד התקשורת תנאים למפעילות ויחייבן להשקעה בתשתיות, ישראל תמצא את עצמה שוב הרחק מאחור בכל הקשור לרשת סלולרית מתקדמת. ראוי כי המשרד יגיב להתייחסותיהן של החברות וישקול מחדש את תנאי המכרז. למשל, יכול המשרד להחליט שלא להפחית באגרות התדרים הקיימות אך להעניק את תדרי המכרז הנוכחיים ללא עלות באופן זמני. כך, התדרים יחולקו באופן שווה בין החברות, הן לא יוציאו סכומי עתק ובעתיד יחזירו למדינה את התמלוגים.

ממשרד התקשורת נמסר: "המשרד יפעל להקצאת תדרים בגלים מילימטרים בשנים הקרובות. ביחס להוראות בדבר ציוד קצה, כוחות השוק יחוללו את השינוי בהתאם לעלייה בביקושים שמטבע הדברים יעלו במקביל לחדירת הטכנולוגיה החדשה, תהליך זה הוכח כאפקטיבי בעבר, והתערבות חיצונית לא תתאים בתהליך מאין זה.

“בנוגע לפרישת תשתיות דור 5, משרד התקשורת אינו אמון על מתן היתרי בניה, עם זאת, מתקיים שיח מול מינהל התכנון ומול מרכז השלטון המקומי במטרה להגיע להסכמה במתן הקלות בהקמת תשתית דור 5".

המירוץ לדור 5: ארה"ב ודרום קוריאה כבר שם

בעוד בישראל הנושא מתעכב, הדור ה־5 בעולם הולך וצובר תאוצה. פריסות ראשונות של הרשת התבצעו באפריל השנה בדרום קוריאה, וכיום חצי מהמדינה מרושתת בדור החמישי עם ציפייה ל־90% פריסה עד סוף השנה. לקוריאה טלקום, לדוגמה, אחת משלוש המפעילות במדינה, יש כבר 100 אלף מנויים והמטרה היא כי עד סוף השנה תגענה המפעילות ל־10% משוק הסלולר במדינה, קרוב ל־5 מיליון מכשירים שגולשים על דור 5. גם Verizon האמריקאית פתחה את השירות במספר מצומצם של מוקדים.

חברות תקשורת נוספות שנמצאות אף הן במרוץ לדור 5 הן אריקסון, נוקיה ,AT&T וסמסונג. באפריל האחרון, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על פרישת רשתות דור 5 בארה"ב ואמר: "המרוץ לדור 5 הוא מרוץ שארה"ב חייבת לנצח בו". EE הבריטית השיקה את הדור החמישי במאי השנה בערים מרכזיות כמו לונדון ומנצ'סטר. Vodafone עשתה את אותו הדבר באיטליה בערים כמו רומא ומילאנו. באופן כללי, אירופה עושה צעדי ענק לעבר הדור ה־5 ורוב הערים המרכזיות צפויות להשיק את השירות בשנה הקרובה.

לצד זאת חשוב לציין כי גם הטלפונים הניידים צריכים לעבור שינוי ולתמוך ברשת, ונכון לרגע זה מכשירים מעטים בלבד תומכים בטכנולוגיה הדור ה־5.