אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כישלון שיתוף האופניים במערב צפוי לעזור לילדים בעולם השלישי צילום: theconversation

דו"ח טכנולוגי

כישלון שיתוף האופניים במערב צפוי לעזור לילדים בעולם השלישי

יזם ממיאנמר קונה המוני אופניים של Ofo ו-oBike המתפרקות ומפיץ בארצו - בה המרחק מבתי ספר גורם לקטינים לנטוש את מערכת החינוך; עליבאבא מנסה לקדם פלטפורמה שמצ'פרת משתמשים בהתאם לרמת המוסר שלהם; ויפן מבשלת מגבלות סחר שיפגעו בסמסונג

01.07.2019, 13:38 | אופיר דור, בייג'ינג
אופניים לכל ילד

חברות האופניים השיתופיים הסיניות כדוגמת מובייק ו-ofo תכננו לכבוש את העולם; חמושות בפטנט יחיד - מנעול שנפתח בעזרת סריקת ברקוד ומאפשר לאסוף ולהשאיר את האופניים בכל מקום ולא רק בתחנות קבועות - החברות שלחו עשרות אלפי זוגות לכל רחבי הגלובוס, מדרום-מזרח אסיה, לאירופה וארה“ב ועד לישראל. מאוחר יותר נוספו גם חברות לא-סיניות, כמו oBike מסינגפור, למה שנראה לרגע כמו הטרנד העולמי הכי לוהט.

אלא שמהר מאוד הגיעו הצרות והתברר כי המודל הכלכלי של האופניים השיתופיים הללו לא הכי מבוסס; החברות בזבזו כמויות אדירות של מזומנים כדי לכבוש נתחי שוק לפני המתחרים, אך נתקלו ברשויות ורגולטורים שלא התלהבו מהצפת המרחב העירוני באופניים צבעוניים. אחר כך הגיעו הקורקינטים החשמליים ובכלל הוציאו למשתמשים את החשק להמשיך לדווש. התוצאה היתה קריסה של רבים מהשחקנים בענף, כמו ofo הסינית ו-oBike הסינגפורית. גם השחקנים שנשארו, כמו מובייק, ויתרו כמעט לחלוטין על הרפתקאות בשווקים זרים.

אופני  אופו, צילום: theconversation אופני אופו | צילום: theconversation אופני  אופו, צילום: theconversation

ההתרחבות המהירה והקריסה שבאה אחריה הותירו מאות אלפי, אולי אפילו מיליוני, זוגות אופניים ללא שימוש בסין וברחבי העולם. היזם מייק טאן טון וין ממיאנמר זיהה את ההזדמנות והחליט לנצל את קריסת הענף כדי לקנות אופניים נטושים בזול, לייבא אותם בזול חזרה לארצו ולחלק לילדים עניים. הוא נסע לסין ומצא עשרות אלפי אופניים חדשים לגמרי נעולים במחסנים, אך בסופו של דבר החליט לרכוש 10,000 זוגות של ofo ו-oBike ממחסנים במלזיה וסינגפור במחיר מבצע של כ-10 דולר לזוג.

טאן מעביר במיאנמר את האופניים מקצה שיפורים שהופך אותם לקלים יותר. לאופניים מוסיפים מושב אחורי להרכבת אחים קטנים והנעילה דרך הסמארטפון מוחלפת במנעול סטנדרטי עם מפתח. לאחר ההובלה והשיפורים העלות של זוג אופניים שנמסר לילד במיאנמר עומדת על 35 דולר, אותם מממנים טאן ותומכים עסקיים. עד כה כבר נמסרו 200 אופניים ראשונים והשאר צפויים להגיע לילדים עד סוף השנה.

אזרחים במיאנמר, צילום: בלומברג אזרחים במיאנמר | צילום: בלומברג אזרחים במיאנמר, צילום: בלומברג

עבור הילדים במיאנמר האופניים לא מיועדים רק לכיף; לפי יוניסף, קרן החירום הבינלאומית של האו“ם לילדים, 55% מילדי המדינה חיים בעוני ומחצית מבני ה-17 במדינה הם בעלי השכלה מועטה או חסרי השכלה לגמרי. אחת הסיבות המרכזיות לשיעור הנטישה המוקדמת הגבוה של מערכת החינוך היא המרחק הרב שצריכים הילדים ללכת ברגל לבית הספר. טאן מעניק עדיפות בחלוקת אופניים לילדים בני 13-16 הגרים במרחק של 2 ק“מ מבית הספר, בתקווה שהמתנה תסייע להם להמשיך בלימודים. היעד שהציב טאן הוא לחלק 100 אלף אופניים שיתופיים לילדים במיאנמר, לאוס וקמבודיה.

האופניים השיתופיים החלו כהבטחה ליצירת כלי תחבורה עירוני נוח, מהיר וירוק, אבל בשל תכנון ואסטרטגיה לקויים ובעיקר מלחמות שליטה מלאות אגו בין השחקנים, האופניים הללו הפכו למפגע סביבתי דוחה במיוחד. קשה לחשוב על מיזם שמגדיר כל כך טוב את המושג Win-Win כמו הפרויקט של טאן, שעוזר לפתור את עודף האופניים המחלידים במדינות העולם הראשון תוך סיוע לצרכים של ילדים בעולם השלישי. מי יודע, אם הוא יצליח, אולי עוד יצליחו האופניים השיתופיים לעשות משהו חיובי.

מוסר זה עניין יחסי

ביוני 2015 ערכה ענקית האינטרנט הסינית עליבאבא ניסוי חברתי, כדי לבדוק היתכנות של חנויות נוחות אוטונומיות. במסגרת הניסוי, פתחה עליבאבא שתי חנויות פיילוט ללא עובדים, אחת בבייג‘ינג והשנייה בהאנגג'ואו, והזמינה את העוברים והשבים לקנות בהם מוצרים, כשאין אף גורם שמפקח עליהם. מצלמות נסתרות גילו תוצאה עגומה: כ-38% מהלקוחות פשוט לקחו מוצרים ויצאו בלי לשלם.

אבירת המוסר. מטה עליבאבא, צילום: בלומברג אבירת המוסר. מטה עליבאבא | צילום: בלומברג אבירת המוסר. מטה עליבאבא, צילום: בלומברג

ארבע שנים חלפו, ועליבאבא טוענת כי המצב השתנה ללא היכר. בסרטון שהפיצה החודש, היא מציגה ניסוי אחר: הפעם החברה הציבה כונניות עם מוצרים נדרשים בארבע ערים אחרות ברחבי סין. בצ'נגדו למשל מילאו את הכוננית במטריות ובג'נגג'ואו העמידו שורה של צעצועים אטרקטיביים בפתח גן ילדים. ההוראה על הכונניות היתה כי ניתן להשאיל את המוצרים, כל עוד מחזירים אותם באותו היום. הפעם בין 95% ל-100% מהמשאילים החזירו את המוצרים למקומם, לא רע בכלל. לפי עליבאבא, השיפור החד במוסריות נובע מיישום תוכנית הדירוג החברתי של החברה.

מוסר - או יותר נכון, אובדן המוסר - הוא נושא חם בסין. בכל מקום בעולם תוכלו לשמוע אנשים נאנחים על כך שפעם כולם היו ישרים וכנים יותר, אבל בסין זה עניין קריטי; בסקר בינלאומי שערכה חברת Ipsos ב-2017 דרגו 47% מהנשאלים הסינים את ההידרדרות המוסרית כאחד משלושת הנושאים שהכי מטרידים אותם ביחס למדינתם, גבוה בהרבה מאשר יפן שבמקום השני (עם 27%).

המשבר המוסרי הזה הוביל את הממשלה הסינית לפרסם ב-2014 את תוכנית הדירוג החברתי, שמטרתה לתגמל מעשים מוסריים ולהעניש התנהגויות לא מוסריות. אחת החברות שקיבלה אישור להקים מערכת דירוג עצמאית כזו היא עליבאבא. מערכת הדירוג שלה, Sesame Credit, לוקחת בחשבון את הקניות שעושה הלקוח, היסטוריית התשלומים והחזר החובות שלו ואפילו מספר הקשרים החברתיים שלו ברשת כדי לתת לו ציון בין 350 ל-950 שמתעדכן אחת לחודש. לקוחות עם ציונים גבוהים יכולים לקבל הטבות כמו השכרת רכב ללא פיקדון, טיפול מהיר בבקשות ויזה לחו“ל ומיקום גבוה באתר שידוכים.

מרכול עליבאבא מרכול עליבאבא מרכול עליבאבא

מתנגדי התוכנית טוענים כי מדובר בתחילתו של עולם מהונדס בסגנון ”מראה שחורה“, בו כל אחד נשפט מיידית על כל מה שאמר ועשה. לעומת זאת, אחרים טוענים כי מדובר בסך הכל מועדון לקוחות משודרג שנועד בראש ובראשונה לגרום ללקוחות לקנות ולהשתמש יותר בשירותים של עליבאבא. אולם נראה כי בעליבאבא עצמה לוקחים את התוכנית מאוד ברצינות ומייחסת לה שינוי התנהגותי דרמטי. האם יכול להיות?

ההשוואה שעושה עליבאבא בין הניסוי הראשון לשני תגרום כנראה למדענים לתלוש שיער בתסכול. הניסויים לא רק נערכו בערים שונות, אלא גם התנאים בהם שונים לחלוטין (כוננית להשאלת מוצרים לעומת חנות נוחות בה צריך לשלם). בקיצור, השוואה שגורמת אפילו לגרף הורדת החומציות בפה בפרסומות למסטיק להיראות כמו מדע פורץ דרך. בפועל, מיזם לשיתוף מטריות שקם ב-11 ערים בסין ב-2017 סגר את הפעילות בתוך שבועות אחדים, אחרי שרוב 300 אלף המטריות שפיזר לציבור מעולם לא הוחזרו.

תוכנית הדירוג החברתי של עליבאבא עדיין נמצאת בשלב הפיילוט וטרם קיבלה רישיון רשמי. אולי בחברה מאמינים שניסויים מקושקשים כאלה יצליחו להרשים את פקידי הממשלה ולקדם את מתן הרישיון. על שינוי אמיתי במוסריות מיותר לדבר.

קצרצרים

1. החרם האמריקאי על וואווי, שבינתיים עומד בפני ביטול, מייצר תופעות לוואי במקומות לא צפויים; לפי פרסומים בהודו, הממשלה המקומית מתכננת לפתח גרסה משלה לווטסאפ שתשמש לתקשורת בתוך הסוכנויות הממשלתיות. אם התוכנית תמומש, הודו תלך בעקבותיה של צרפת שהשיקה גרסת מסנג‘ר ממשלתית באפריל. גורם הודי הסביר כי האופן שבו חברות כמו גוגל וקוואלקום הצטרפו לסנקציות נגד וואווי היתה פעמון אזהרה עבור ניו דלהי, כי אי אפשר לסמוך יותר על ספקים זרים בכל הנוגע לשירותים חיוניים. חוסר האמון הזה בקרב מי שאמורה להיות בעלת הברית מובילה של ארה“ב, לא ממש תורם להפיכתה של אמריקה לגדולה שוב. עבודה טובה, טראמפ!

2. באוקטובר שעבר פסק בית המשפט העליון בדרום קוריאה כי תאגידים יפניים, כמו חברת הפלדה ניפון סטיל, צריכים לפצות את הדרום קוריאנים על עבודות הכפייה בהם השתמשו במדינה במהלך מלחמת העולם השנייה. הממשלה היפנית, שחושבת שנושא עבודות הכפייה כבר מיצה את עצמו, לא אהבה את ההחלטה ומתכוונת לנקום. בעתיד הקרוב היא צפויה להטיל מגבלות על יצוא חומרים הדרושים לייצור סמארטפונים ושבבים לדרום קוריאה, למשל פלסטיק לתצוגה בטלפונים סלולריים. צעד כזה עלול לפגוע בחברות כמו סמסונג ו-LG. באמת מעניין מאיפה היפנים עלו על הרעיון של הגבלות סחר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות