אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תוכנות למידה אישית ב־5 יחידות מתמטיקה ישולשו בשנה"ל הבאה צילום: EYAL MARILUS איל מרילוס

תוכנות למידה אישית ב־5 יחידות מתמטיקה ישולשו בשנה"ל הבאה

7שבע תוכנות מבוססות בינה מלאכותית, שמאפשרות התאמה אישית של תוכנית הלימודים, שולבו בשנה החולפת ב־42 בתי ספר ברחבי הארץ. תגובות חמות מהשטח הובילו את משרד החינוך להרחיב את התוכנית ל־100 בתי ספר

02.07.2019, 07:03 | שחר אילן

הדעה הרווחת והמוצדקת היא שהחינוך הישראלי תקוע אי שם במאה ה־20. אבל מתברר שיש לפחות תחום אחד, והוא חשוב ביותר, שבו ישראל עקפה בשנה האחרונה את יתר העולם ויש לה סיכוי לא רע לתפוס בו מקום בצמרת העולמית. המדובר בתוכנות ואפליקציות לחינוך מותאם אישית, תחום שדורש בינה מלאכותית מפותחת ולכן כמעט לא התפתח עד כה.

 

קראו עוד בכלכליסט

 

7 תוכנות שמתאימות אישית תוכניות לימודים לתלמידים התחילו לפעול בבתי ספר בישראל במסגרת לימודי המתמטיקה. אחת התוכנות, למשל, נועדה לחשוף חרדת מבחנים של תלמידים על ידי בדיקה של רמת הביטחון העצמי לגבי תשובות במבחן. תוכנה נוספת מחלקת את הכיתה לקבוצות למידה לפי הערכה של התלמידים של רמת הידע, הביטחון העצמי והחברותיות.

 

התוכנות פותחו במסגרת תחרות ה- (P.I.E (Challenge Personalization In Education שיזמה קרן טראמפ, הפועלת בישראל מאז 2011 לעידוד לימודי המתמטיקה.

 

התוכנות שאין דומות להן בעולם נוסו בהצלחה ב־42 בתי ספר.

  

ענבל חמיידס, מנכ"לית תחרות פאי צ ענבל חמיידס, מנכ"לית תחרות פאי צ'אלנג'. "אין כסף בהייטק בתחום החינוך. המשקיעים לא מאמינים שיהיה החזר כי לבתי הספר אין כסף ואי אפשר לעשות פרסומות" | צילום: EYAL MARILUS איל מרילוס ענבל חמיידס, מנכ"לית תחרות פאי צ

 

התגובות מהשטח מצוינות בשל האפשרות להעניק יחס אישי לכל תלמיד. אורט כבר קנתה השתלמות למאות מורים. משרד החינוך כל כך מרוצה מהתוכנית שהוא מתכוון להגדיל את פריסתה ל־100 בתי ספר וגם ישלש את התקציב. במשרד מקווים לשלב את התוכנית בתוך כמה שנים בחצי מהכיתות למתמטיקה 5 יחידות. האתגר של החברות יהיה לתרגם את ההצלחה הישראלית לאנגלית, כדי שחברת ענק תקנה אותן.

 

להקמת היוזמה חברו לקרן טראמפ עמותת בוגרי 8200 ומשרד החינוך. קרן טראמפ נוסדה בידי אנשי העסקים היהודים אדי וג'ולס טראמפ ממיאמי, שבבעלותם, בין היתר, חברת חיפה כימיקלים.

 

הגופים המארגנים שוקלים תחרות אתגר נוספת, ייתכן כי יהיה מדובר באתגר נוסף בחינוך פרסונלי וייתכן כי ישיקו אתגר לעידוד כישורי המאה ה־21 (כמו יצירתיות ויחסי אנוש בעבודה).

 

שיטת הלימוד הפרונטלית אינה רלבנטית יותר

 

הרעיון שעומד מאחורי הרצון לקדם פרסונליזציה של החינוך הוא ההבנה ששיטת הלימוד התעשייתית המתבססת בעיקר על למידה פרונטלית אינה רלבנטית יותר. יש צורך בחינוך שיקנה יכולת ללמוד וכישורי חיים ולא רק ידע, מה שמגביר את חשיבות החינוך המותאם אישית.

 

חינוך מותאם אישית משתדל להתקדם בקצב המתאים לכל ילד, מתאים לו תוכנית לימודים ואם אפשר גם תחומי לימודים, המתחשבים ביתרונותיו ומנסים לחזק את חולשותיו. כך הוא גם מונע מצב של תלמידים הנופלים בין הכיסאות. בין היתר, חינוך מותאם אישית נחשב חיוני מאוד לקידום שוויון בחינוך ולחיזוק תלמידים חלשים. עד עכשיו חייב חינוך מותאם אישית צוות גדול יותר על מנת שיוכל לתת מענה לסוגים שונים של תלמידים. הוא היה בדרך כלל מחוץ להישג ידן של מערכות חינוך ציבוריות.

 

מוהנא פארס, נציג משרד החינוך בוועד המנהל של התחרות: "נגיע ל־100 תיכונים מתוך 700 שמגישים לבגרות ב־5 יחידות במתמטיקה. השאיפה היא להגיע ל־350 תיכונים, ולהביא את התוכנות לבתי ספר בפריפריה"  , צילום: דוברות משרד החינוך מוהנא פארס, נציג משרד החינוך בוועד המנהל של התחרות: "נגיע ל־100 תיכונים מתוך 700 שמגישים לבגרות ב־5 יחידות במתמטיקה. השאיפה היא להגיע ל־350 תיכונים, ולהביא את התוכנות לבתי ספר בפריפריה" | צילום: דוברות משרד החינוך מוהנא פארס, נציג משרד החינוך בוועד המנהל של התחרות: "נגיע ל־100 תיכונים מתוך 700 שמגישים לבגרות ב־5 יחידות במתמטיקה. השאיפה היא להגיע ל־350 תיכונים, ולהביא את התוכנות לבתי ספר בפריפריה"  , צילום: דוברות משרד החינוך

 

כבר לפני 30 שנה דיבר מייסד מיקרוסופט ביל גייטס על האפשרות להשתמש במחשבים להתאמת תוכניות לימוד. למרות זאת, יש בעולם מעט תוכנות ואפליקציות להתאמה אישית של תוכנית הלימודים. סיבה מרכזית לכך היא שהדבר מחייב רמה גבוהה של בינה מלאכותית ועד השנים האחרונות הדבר היה בלתי אפשרי מבחינה טכנית.

 

ענבל חמיידס, מנכ"לית תחרות פאי צ'אלנג' ומייסדת שותפה שלה, מסבירה שסיבה נוספת היא "שאין כסף בהייטק בתחום החינוך. המשקיעים לא מאמינים שיהיה החזר כי לבתי הספר אין כסף ואי אפשר לעשות פרסומות". מכשול נוסף הוא הצורך לשנות לא רק שפה אלא גם תוכני לימוד בין מדינה למדינה.

 

לכן החליטו היזמים לנסות ליצור שינוי באמצעות מודל הצ'אלנג', זה שגוגל השתמשה בו כדי לעודד שיגור חלליות לירח. הרעיון הוא שתחרות מעוררת פעילות יזמית משמעותית מסביבה ולכן יכולה להניב הרבה יותר תועלת מהכסף שהושקע בה. משרד החינוך העדיף שהאתגר יופנה למתמטיקה בין היתר בגלל הרפורמה במתמטיקה 5 יחידות שגרמה לכך שהכיתות גדלו מאוד.

 

"אין בעולם מוצר שמתאים תוכנית לימוד לכל תלמיד"

 

סגן נשיא XPRIZE, החברה שארגנה את תחרות שיגור החללית לירח, שלומי קטן, הוא חבר הוועד המנהל של הפאי צ'אלנג'. קטן אומר שהאתגר הישראלי הוא הראשון בעולם בשנים האחרונות בתחום החינוך המותאם אישית, ולכן הראשון שמנצל את ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, "אין בעולם מוצרים דומים שמתאימים תוכנית לימודים לכל תלמיד".

 

ההכרזה על התחרות היתה בנובמבר 2017. היזמים התבקשו להציע פתרונות תוכנה, כאשר התשלום לכל אחד משבעת הסטארט־אפים שהתקבלו לתחרות היה 100 אלף שקל. הפרס לזוכה שיוכרז ב־16 ביולי יהיה מיליון שקל והטמעה של התוכנה ב־30 בתי ספר בפריפריה.

קרן טראמפ השקיעה בתחרות 3.5 מיליון שקל, מהם חצי בפרסים וחצי במנגנון. משרד החינוך השקיע מיליון שקל, בעיקר במימון תוספת שכר לכל מורה שהשתתף בניסוי וכן במינוי רכזת ארצית לפרויקט.

 

האתגר קיבל לא פחות מ־200 הצעות מחברות סטארט־אפ. לדברי חמיידס, "זה כבר היה צעד ראשון ביצירת האקו־סיסטם שרצינו". נבחרו 7 פרויקטים, שכל אחד מהם שולב כפיילוט ב־6 בתי ספר ברחבי הארץ ובסך הכל ב־42 בתי ספר. הפיתוח נמשך עד ספטמבר 2018 ואז החל הניסוי בבתי הספר, בדרך כלל בכיתות היותר חזקות של מתמטיקה 5 יחידות.

 

את התוכנית מלווה צוות מחקר שלו שותפים אוניברסיטת ניו יורק (NYU). חמיידס אומרת שמה שמשך את תשומת לבה של האוניברסיטה היוקרתית הוא העובדה שמדובר בניסיון ראשון ברמה של מערכת חינוך לאומית להטמיע תוכנות לחינוך מותאם אישית.

 

במהלך השנה התוכנית התרחבה לעוד 20 בתי ספר ששמעו על הניסוי וביקשו להצטרף ‑ על חשבונם. 7 החברות גייסו במהלך השנה בעצמן יותר ממיליון שקל. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בסכום זעום במונחי הייטק ובייחוד ביחס למיליארדים הרבים המושקעים בבריאות מותאמת אישית. הסכומים שהושקעו עד היום באתגר החינוך הישראלי מספיקים לממן מספר זעום של טיפולים רפואיים גנטיים מותאמים אישית.

 

במהלך התחרות התקבלה אחת המתחרות, חברת Tailor־ED, לחממת היזמות האמריקאית היוקרתית Y Combinator. החברה פיתחה תוכנה לחלוקת הכיתה לקבוצות על בסיס הערכה של התלמידים לפי רמת הידע, הביטחון העצמי והחברותיות. הקבלה לחממה השתלמה וליזמיות כבר יש אלפי משתמשים בארה"ב.

 

גם חברת סטארט־אפ מקומית בשם VIA רשמה הצלחה מסחרית. החברה פיתחה יישום שעוקב בכל זמן נתון אחרי ההתקדמות של התלמידים, מציע להם חומר נוסף כשהם מתקשים, ומשקף למורה את המידע בצורה נגישה, כדי שכל בעיה משמעותית תיחשף. הייחוד שלהם היה שפיתחו גם השתלמות להכשרת מורים לשימוש בתוכנה. רשת אורט כבר הכשירה 200 מורים ושוקלת להכשיר עוד 300‑600.

 

פיתוח תוכנה שחושף חרדת מבחנים

 

יישום שלישי של חברת META מתמקד בהיבט ייחודי ‑ הוא בודק את רמת הביטחון העצמי של התלמיד, יוצר מדד בטחון עצמי ומנחה את התלמידים לבדוק את עצמם, פחות או יותר. היישום מבוסס על הטענה שהיכולת של התלמיד לנבא אם תשובותיו נכונות הוכחה במחקרים כמנבא אמין במיוחד ליכולותיו.

 

אם התלמיד פזיז מדי, התוכנה תמליץ לו לבדוק את עצמו יותר. אם הוא חסר ביטחון, היא תמליץ לו להקדיש פחות זמן לבדיקה עצמית. התוכנה הזאת למשל יכולה לחשוף תלמידים שיכולותיהם גבוהות, אבל מקבלים ציונים נמוכים בשל חרדת מבחנים.

 

לדברי חמיידס, "בעבר תלמיד קיבל משוב פעם בכמה חודשים. אחת המורות המשתתפות באתגר אמרה לנו שהיום אין אף תלמיד שקוף". מנהל אגף התוכניות הלאומיות במשרד החינוך, מוהנא פארס, שמונה לאחרונה ליועץ השר, מייצג את משרד החינוך בוועד המנהל של התחרות. פארס אומר ש"אני מאוד מרוצה והמורים והתלמידים מאוד מרוצים. זו קפיצת מדרגה במתמטיקה ובחינוך".

 

משרד החינוך הודיע שבנוסף ל־30 בתי הספר שבהם תוטמע התוכנה המנצחת, הוא יאפשר בשנה הקרובה לעוד 70 בתי ספר לרכוש לפי בחירתם כל אחת מהתוכנות. "נגיע ל־100 תיכונים מתוך 700 שמגישים לבגרות ב־5 יחידות במתמטיקה", אומר פארס,"כשהשאיפה היא להגיע ל־350. אני מאוד רוצה להביא את התוכנות האלה לפריפריה".

 

מספר התלמידים שילמדו מתמטיקה בעזרת התוכנות המותאמות אישית יגדל בשנה הקרובה מ־800 ל־2,000. התקציב יגדל ממיליון שקל לשנה ל־3 מיליון שקל. "ברגע שהסטארטאפים יראו למשקיעים שיש לקוחות משלמים, הם יוכלו לגייס הרבה יותר כסף", אומרת חמיידס.

 

קטן אומר ש"אם חושבים על גובה ההשקעה של קרן טראמפ, זו הצלחה פנומנלית". הוא מסביר את זה בין היתר באמצעות "הפסיכולוגיה של האתגר" שמעודדת חברות להיכנס לתחום.

 

קטן מסביר שכיוון שבשוק התוכנות לחינוך שולטים שישה ענקים עולמיים, דוגמת חברון פירסון (Pearson) הבריטית, קשה לפרוץ לשוק הזה. הוא מעריך שהשאיפה האמיתית של סטארט־אפים בחינוך היא להיקנות על ידי אחד מהם.

 

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר בתגובה ש"מערכת החינוך מחויבת למיצוי הפוטנציאל הטמון בכל תלמיד ותלמידה. לכן היא מקדמת שורה ארוכה של צעדים ליצירת חינוך מותאם אישית ויצירת סביבה חינוכית שמתאימה את עצמה לקצב של התלמיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות