נתניהו מכבה שריפות פוליטיות, אבל לא את אלה של עוטף עזה

מפלגת העבודה תבחר היום (ג')  יושב ראש חדש, בפעם השנייה בשנתיים האחרונות. 65 אלף מתפקדי העבודה יכריעו בין עמיר פרץ, איציק שמולי וסתיו שפיר. הבחירות ליו"ר המפלגה לא מושכות תשומת לב ציבורית אחרי שמספר המנדטים שלה נחתך בבחירות האחרונות ל־6 בלבד לעומת 24 ברשימת המחנה הציוני בבחירות 2015.

עתידה של המפלגה בבחירות הקרובות לוט בערפל - כשלכל המתמודדים על ראשותה ברור שהיא תתקשה להתמודד לבדה ויתכן שעדיף לה לחבור לרשימה גדולה יותר. פרץ כבר מנסה להקים גוש עם ציפי לבני (שממנה נפרד בקדנציה הקודמת), עם מרצ, אורלי לוי אבקסיס ועוד. שמולי ושפיר עשויים להוביל חבירה אל אהוד ברק שמגייס עוד ועוד כוכבים. נכון לאתמול בערב אפסו הסיכויים לחבירה בין שמולי ושפיר. אם אחד המועמדים לא ישיג יותר מ־40% מהקולות - יתקיים בעוד שבועיים סיבוב בחירות נוסף שאליו יעפילו שני המתמודדים שיזכו במרב הקולות.

דודי אמסלם ובנימין נתניהו | צילום: עמית שאבי

האכזבה ממפלגת העבודה, והתחושה כי אינה שחקנית פוליטית משמעותית באו לידי ביטוי לא רק במספר המנדטים, אלא גם בקרב התורמים למועמדים על משרת היו"ר. בבחירות לראשות העבודה שנערכו בספטמבר 2017 הצליחו המועמדים לגייס סכומים נכבדים (לאחר ניכוי תרומות עצמיות): יצחק הרצוג - 1.27 מיליון שקל, עמיר פרץ - 1.3 מיליון שקל ואבי גבאי - 1.2 מיליון שקל.

בבחירות היום, תקרת התרומות לכל מועמד היא 1.3 מיליון שקל, אבל שלושת המועמדים גייסו כל אחד כעשירית מהסכום, ולא רק בשל קוצר זמן. הסיבה העיקרית היא, שהתורמים כבר לא פותחים את הכיס למועמד במפלגה שלא ברור אם תעבור את אחוז החסימה ואם תהיה לה השפעה לאחר הבחירות. פרץ גייס 5 תרומות בסכום של 95 אלף שקל. שמולי גייס 14 תרומות בסכום של 132 אלף שקל ובנוסף תרם לעצמו 6,000 שקל. סתיו שפיר גייסה 467 תרומות בסכום של 139.4 אלף שקל.

מתנות ללא כיסוי

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש על מינוי חמישי בממשלת המעבר בראשותו: דודי אמסלם שייטול את המושכות במשרד התקשורת. אמסלם יהיה שר התקשורת הרביעי במספר בממשלה היוצאת. בשנתיים החולפות כיהן אמסלם כיו"ר הקואליציה ונחשב לאחר מחברי הכנסת הנאמנים לראש הממשלה, כולל תמיכה בנתניהו באינספור ראיונות בתקשורת, לצד מתקפות תקשורתיות על מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך. עוד טרם מינוי אמסלם, קיבל נתניהו בשבועיים האחרונים שורת החלטות כלכליות חשובות, ברגע האחרון, בלחץ זמן, בלא שנבחנו כל החלופות והמשמעויות התקציביות והביצועיות, ובעיקר - כשלא ברור האם לא יהיה צורך להגדיל את ההוצאה ליישומן. מדובר בהחלטות על סגירת שדה דב, תקצוב מכשול תת־קרקעי ברצועת עזה, וסבסוד הצהרונים. לכך יש להוסיף גם את אי־קבלת ההחלטות על צמצום הגירעון שהמריא ואת אי־הפניית מלוא תשומת הלב למיגון יישובי עוטף עזה.

סתיו שפיר, איציק שמולי ועמיר פרץ. מתמודדים על ראשות העבודה | צילומים: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

שלשום החליט נתניהו, ברגע האחרון, לסגור את שדה דב, תוך הענקת חבילת הטבות לעיר אילת בעלות מוערכת של כ־400 מיליון שקל.

ערב הבחירות נטה נתניהו שלא לסגור את שדה דב מחשש לפגיעה בליכוד שזכה בבחירות האחרונות לתמיכה של 43% מבוחרי אילת. אבל, אזהרותיהם של נציגי האוצר והיועץ המשפטי לממשלה על ההשלכות והעלויות במידה שלא ייסגר השדה הכריעו את הכף.

לאחר שראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי הודיע באחרונה על הפסקת חברותו בליכוד, ולאחר שתושבים באילת זרקו על הרצפה את תעודות הזהות שלהם - ניסה נתניהו לגמד את הסגירה באמצעות הכרזה על מתן חבילת הטבות לעיר הדרומית ולתושביה. העניין הוא שיעבור הרבה זמן עד שהתושבים יוכלו להרגיש את כל המתנות הללו. יותר מכך: אין לפי שעה מהיכן לממן את העלות התקציבית של 400 מיליון שקל. החלטה נוספת שקיבל באחרונה נתניהו בחופזה היא הקיצוץ של 1.15 מיליארד שקל בתקציב המדינה, לצורך העברת 800 מיליון שקל להקמת מכשול ברצועת עזה, ו־350 מיליון שקל עבור המשך סבסוד הצהרונים.

ההחלטות על המכשול הקרקעי התקבלו כבר לפני כמה שנים ולכן לא ברור מדוע עד כה לא תוקצבו. יתרה מכך, לקבינט הוסבר שלאחר הבחירות ידרש סכום נוסף של 700 מיליון שקל. בעת קבלת ההחלטה על סבסוד הצהרונים ציפו בממשלה שהמשך הסבסוד לשנת הלימודים הבאה יעשה לאחר הבחירות באפריל 2019. כעת נאלץ נתניהו, בהודעה משותפת עם שר האוצר משה כחלון, לגייס את הסכום מחשש ששבועיים וחצי לפני הבחירות לכנסת ה־22 ציבור ההורים עלול להענישו בקלפי אם סבסוד הצהרונים לא ימשיך גם בשנת הלימודים הבאה.

לכל אלה, מתווספות ההחלטות או יותר נכון אי־קבלת ההחלטות על צמצום הגירעון בתקציב המדינה שכבר הרקיע ל־3.8% מהתוצר לעומת היעד הרשמי של 2.9%. החלטת הממשלה מהשבוע שעבר לבצע קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקל לא נועדה להפחית את הגירעון הגבוה בתקציב, אלא למנוע את הגדלתו, לנוכח הפניית כספים נוספים להקמת המכשול התת קרקעי והמשך סבסוד הצהרונים.

שיקולים פוליטיים - החשש מקיצוצים בתקציב שיפגעו באזרחים בדרכם אל הקלפי - שוב גרמו לנתניהו שלא לטפל כעת באופן דחוף בגירעון הגבוה. נתניהו הסתפק בכך שהצהיר שהוא יודע איך לטפל בגירעון. ההחלטות בעניין יתקבלו לכל המוקדם רק לאחר הבחירות אולי בחודש נובמבר 2019, אם תוקם עד אז ממשלה.

"יש פערי מיגון בעוטף"

מליאת הכנסת קיימה אתמול דיון מיוחד בנושא תקצוב יישובי עוטף עזה. הדיון שיקף פעם נוספת את דרך קבלת ההחלטות אצל נתניהו. ראש עיריית דימונה לשעבר ח"כ מאיר כהן (כחול לבן) אמר כי "נתניהו הקוסם העלים את ההרתעה הישראלית ומשלם פרוטקשן בשביל שקט מזויף". כהן הוסיף כי "הרפיסות של נתניהו הפכה את הדרום לשטח הפקר. מבצע צבאי שימוטט את החמאס לא יקרה. אנו דורשים תוכנית מיגון. העלות היא 3 מיליארד שקל ויש כסף".

כסף בתקציב המדינה לנושא אכן קיים והממשלות האחרונות קיבלו שורה של החלטות להעברת כספים ליישובים ממשרדי הממשלה השונים, אלא שלא כולן יושמו במלואן. בנובמבר 2018 החליטה הממשלה על תוכנית סיוע נוספת ליישובי עוטף עזה, בהמשך לתוכניות קודמות מ־2016, ומ־2014, וגם מ־2007. מאחר שמדובר בכמה משרדי ממשלה, בהם: ביטחון, חינוך, פנים, רווחה, ועוד, אין במשרד האוצר או בממשלה נתונים עדכניים אילו תוכניות בוצעו בפועל.

סגן שר הביטחון ח"כ אלי בן דהן (הבית היהודי) השיב לביקורת ומנה את הפעולות המרכזיות למיגון ישובי עוטף עזה בעלות של 1.77 מיליארד שקל. בין היתר אמר כי "מקו הגבול ועד 7 ק"מ מגבול הרצועה - בתקציב של 300 מיליון שקל מוגנו 166 גני ילדים ומעונות ו־28 בתי ספר. בתקציב של 1.2 מיליארד שקל הושלם מיגון דירתי בלמעלה מ־11 אלף בתי אב. בתקציב של 140 מיליון שקל מוגנו מרכיבי ביטחון כמו תאורה, גדרות אלקטרוניות, מכשירי קשר ליישובים, ועוד".

לדברי בן דהן, ביישובים שנמצאים מ־7 עד 15 ק"מ מהגבול הסתיים פרויקט מיגון ברשויות שארך 8 שנים. "בסכום של 70 מיליון שקל מוגנו 110 גני ילדים ו־66 בתי ספר. בתקציב של 6 מיליון שקל הוקמו מיגוניות בנתיבות ובבאר שבע ואושרו באשדוד, באשקלון ובקריית גת. 19 מיליון שקל הופנו למרכזי סיוע".

בן דהן הודה, עם זאת, כי "לצערנו עדיין קיימים פערים מסוימים בגזרת העוטף ויש פערי מיגון ביישובים".

נתניהו כשר ביטחון שפעל לתקצוב הקמת המכשול התת־קרקעי, חייב כעת לקבל החלטות דחופות ומיידיות להשלמת מיגון הישובים, כולל מציאת המקורות התקציביים לכך.