הפנסיה של גמלאי המשטרה גבוהה מ-13.5 אלף שקל; מורים מקבלים כ-7.7 אלף שקל

תשלומי הפנסיה התקציבית שתשלם המדינה לעובדיה ולעובדי מערכת הביטחון יגיעו ליותר מ-708 מיליארד שקל, כך עולה מהדו"ח לשנת 2018 של החשב הכללי המתפרסם היום. מלבד אנשי הקבע ועובדי מערכת הביטחון עובדי מדינה שנכנסו לתפקיד בשני העשורים האחרונים אינם נהנים מפנסיות תקציביות (על חשבון המדינה, מבלי לחסוך שקל בעצמם כפי ששאר הציבור עושה עם פנסיה צוברת), אולם מן הסתם עדיין ישנם עובדים רבים שנמצאים היום בפנסיה תקציבית או שיפרשו בשנים הבאות עם אותן הטבות מפליגות.

סך החבות האקטוארית עבור הפנסיות התקציביות עומדת על 708 מיליארד שקל, מרבית הסכום (58%) עבור עובדים פעילים שעדיין לא יצאו לגמלאות. 40% מהסכום,285 מיליארד שקל הוא עבור מערכת הביטחון וצה"ל. אולם בפועל הסכומים גבוהים בהרבה שכן אלו אינם כוללים את פנסיית הגישור שתשולם לאנשי הקבע בצה"ל ומערכת הביטחון בתקופה שבין הפרישה המוקדמת שלהם לגיל הפרישה בשוק - תקופה של יותר מ-20 שנה. הדו"ח השנתי חושף כי למרות שעברו 4 שנים מאז ההסכם בין כחלון ליעלון, שעדיין לא נחשף לציבור, עדיין לא הותקנו תקנות המסדירות את חישוב פנסיית הגישור. הדו"ח לא כולל את התוספות הנדיבות שנתנו כחלון ונתניהו לשוטרים בניגוד לעמדת כל הדרגים המקצועיים עבור "העדר ביטחון תעסוקתי". שאמורים לעלות למשלמי המסים כ-8 מיליארד שקל בפנסיות התקציביות של השוטרים (ועוד כ-14 מיליארד שקל במשכורות).

שוטר (ארכיון). הפנסיה של גמלאי המשטרה גבוהה מ-13.5 אלף שקל | צילום: חיים הורנשטיין

תשלומי הפנסיה יגיעו על פי הנתונים החלקיים של החשב הכללי לשיאם בשנת 2038 אז יעמדו על 36.1 מיליארד שקל מתקציב המדינה (בעוד שהיום הם עומדים על 22 מיליארד שקל). היקף תשלום הפנסיות התקציביות ביחס לתוצר מעלה כי שנת השיא היא למעשה השנה בה קצבאות הפנסיה התקציבית עומדות על 1.59% מהתוצר, אולם זאת תחת הנחות די אופטימיות בנוגע לצמיחת המשק ובלאו הכי לא מתייחס לחובות שהמדינה עדיין לא יודעת כמה תדרש לשלם עבורם לאנשי הקבע ומערכת הביטחון.

מהדו"ח עולה כי מחצית מגמלאי צה"ל שפרשו בשנה שעברה מרוויחים מעל 15.2 אלף שקל בחודש (ורבע מהגמלאים מרווחים מעל 17.2 אלף שקל בחודש). הגמלאי שנהנה מהקצבה הגבוהה ביותר בצה"ל מקבל 67.6 אלף שקל, כאשר יחד איתו עוד 14 איש מקבלים קצבה הגבוהה מ-60 אלף שקל בחודש. מחצית מהגמלאים שפרשו בשנה שעברה מהגופים הביטחוניים שאינם צה"ל מרווחים מעל 16.6 אלף שקל.

בקרב גמלאי משטרה ושב"ס שפרשו בשנה שעברה בקמפיין חריג בדרישה לקבל תוספות בהיקף של כ-20 מיליארד שקל עבור "העדר ביטחון תעסוקתי" מחצית מהשוטרים שפרשו בשנה שעברה מקבלים פנסיה הגבוהה מ-13.5 אלף שקל בחודש. בעוד שתקרת הפנסיה התקציבית עבור כלל עובדי המדינה היא 70% מהמשכורת, עבור מערכת הביטחון והמשטרה היא מגיעה עד 76% שם העובדים נהנים גם מפנסיה עבור השירות הסדיר.

במערכת החינוך לעומת זה מחצית מעובדי ההוראה שפרשו ב-2018 הרוויחו מעל 7.7 אלף שקל בלבד. שיאן הפנסיה במערכת החינוך מרוויח 17.6 אלף שקל. בקרב עובדי מדינה שפרשו בשנה שעברה הקצבה החציונית עומדת על 6.7 אלף שקל לחודש, ובמערכת הבריאות על 8.2 אלף שקל (שם השיאן נהנה מפנסיה של 21 אלף שקל בחודש). עובדי מבקר המדינה שפרשו השנה נהנים מפנסיות (ושכר) גבוהות יחסית, כאשר הקצבה החציונית שלהם עומדת על 21.1 אלף שקל בחודש. (השיאן נהנה מפנסיה של 32.2 אלף שקל בחודש) עבור שופטים ודיינים שפרשו ב-2018 עמדה הקצבה החציונית על 43.4 אלף שקל בחודש כאשר השיאן נהנה מפנסיה של 92 אלף שקל בחודש.

הפערים הגדולים בקצבאות באים בסתירה לשנות העבודה. שכן גיל הפרישה הממוצע עבור מי שפרש בשנה שעברה בצה"ל עמד בשנה שעברה על 46, בגופים הביטחוניים שאינם צה"ל על 59 ובמשטרה ובשב"ס על 54. מנגד, בקרב עובדי הוראה גיל הפרישה הממוצע עמד על 61, במערכת הבריאות 64, בקרב שופטים 66, ביקורת המדינה 64 ויתר עובדי המדינה 65.