הוועדה רק שכחה לציין לאן לפנות את החולים מהמסדרון

"במהלך דיוני הוועדה לא היתה הסכמה מלאה בין חברי הוועדה בנוגע לתוספת כוח האדם, ובפרט בנוגע לתוספת הרופאים", כך נכתב בטיוטת דו"ח הוועדה לשיפור הטיפול במערך האשפוז הפנימי, שפורסמה אתמול בכלי תקשורת שונים.

מעיון בדו"ח ניכר כי הוועדה גיבשה תוכנית בוסרית שהזווית התכנונית שלה בולטת בהיעדרה. הוועדה המליצה בדו"ח על תוכנית בשלושה שלבים להגדלה, בין היתר, של מספר הרופאים, האחיות והמיטות במחלקות הפנימיות, להוספת והשמשת ציוד מתקדם ולאיסור של אשפוז במסדרונות (ראו פירוט בטבלה).

מיטות במסדרון. נדרשה ועדה כדי להחליט שאשפוז במסדרון אינו ראוי | צילום: הדר גיל עד

עוד נכתב בדו"ח כי "נציגי משרדי הבריאות והאוצר ונציגים נוספים בוועדה ציינו בדיונים כי במציאות שבה פועלת מערכת האשפוז, הסטנדרט המוצע על ידי הוועדה יהיה שאפתני מאוד ליישום. יש למצוא דרכים ריאליות, המתכתבות עם האילוצים הקיימים היום במערכת, ליצור שיפור בתקינות כוח האדם, ובפרט שיפור בתקינות הרופאים".

על כל אחד מעמודי הדו"ח, שלא הוגש באופן רשמי לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, מוטבעת המילה "טיוטה".

הדבר משקף את הלך הרוח ששרד בוועדה, שבה היו חברים אנשי משרד הבריאות והאוצר, מצד אחד, ואנשי מערך האשפוז הפנימי והאקדמיה, מצד שני. נראה כי טיוטת הדו"ח אינה אלא טיוטה, וכי הוועדה טרם סיימה את עבודתה.

בוועדה ניצתו מחלוקות שנותרו פתוחות, וככל הנראה לא יימצא להן פתרון עד להקמת ממשלה קבועה ובניית תקציב לשנים 2020‑2021. מסקנות הוועדה היו אמורות להיות מוגשות עד לערב חג הפסח, אך נדחו ונדחו על רקע המחלוקות בצוות ההיגוי.

סלע המחלוקת בין אנשי האוצר והבריאות היה הדרישה של חלק מחברי הוועדה, בראשות פרופ' רן טור כספא, להגדלת מספר הרופאים במחלקות הפנימיות. דרישת הרופאים היתה להגדיל בהדרגתיות את מספר הרופאים מ־11 בממוצע ל־16 בממוצע ‑ כלומר, תוספת של 550 רופאים בסך הכל, שכן ישנן בישראל כ־110 מחלקות פנימיות.

טיוטת הדו"ח לסיום האשפוז במסדרונות עיקרי דו"ח הוועדה לשיפור הטיפול במחלקות הפנימיות

כפי שהגדיר זאת אחד מחברי הוועדה, מדובר במספר "אידיאלי אך לא ריאלי", שכן המשמעות של תוספת תקנים היא שכל רופא שני שנכנס למערכת הרפואית יתמחה בפנימית. זאת אומרת שכמחצית מהרופאים הנותרים ייועדו לשאר המחלקות והקהילה (כ־1,100 רופאים שמסיימים סטאז' בשנה).

יתרה מכך, מדובר בתוספת רופאים של כ־50% בתוך שנתיים. הרופאים בוועדה ביקשו תוספת של אנשי צוות ואחיות שעליה הגיעו להסכמה כי בכל מחלקה פנימית יהיו לפחות שלוש אחיות מוסמכות. במשרדי האוצר והבריאות גם למדו מטעויות עבר: הם לא יסכימו לתוספת תקנים מול הסתדרות הרופאים (הר"י) עד לחתימת הסכם שכר חדש שאמור להיחתם בשנה הבאה.

"אשפוז במסדרון פוגע בכבוד האדם"

מסקנת הוועדה שזכתה למרב תשומת הלב היא הקריאה למשרד הבריאות להוציא חוזר מנכ"ל האוסר אשפוז חולים שלא בחדר חולים שיופעל בתוך 60 חודשים לכל היותר. האשפוז במסדרונות הוגדר על ידי חברי הוועדה כ"בלתי מתקבל על הדעת ומהווה פגיעה בכבוד האדם ובזכותו הבסיסית לפרטיות".

בדו"ח נכתב כי על מנת ליישם את המסקנה, "יש להקצות תקציב ייעודי בתוכנית רב־שנתית לשיפוץ, בינוי והתאמה של המחלקות הפנימיות, כך שיעמדו בסטנדרטים לבינוי מחלקה חדשה בהתאם להנחיות מינהל תכנון, פתוח ובינוי מוסדות רפואה. יתרה מזאת, הוועדה מציעה שהחדרים יהיו מיועדים לחולה אחד או שניים עם שירותים ומקלחת לכל חדר, וגם בתפוסה שעולה על 100% לא יאושפז אף חולה בפרוזדור".

נשאלת השאלה האם היו צריכים להקים ועדה שמונה עשרות חברים מכובדים כדי להגיע למסקנה שאשפוז במסדרונות אינו ראוי ושיש לבנות ולשפץ את חדרי המחקלות הפנימיות. בממשלת מעבר, עם תקציב סגור ועם גירעון ממשלתי שיצא מכלל שליטה ומאיים להגיע ל־4% ולחרוג ב־13 מיליארד שקל מהתקרה המותרת, מעט מהדברים ניתנים לתיקון וביצוע.

גם לאחר שתקום ממשלה חדשה שתגבש תקציב לשנתיים הבאות, אין לטפח ציפיות: הגירעון במרץ 2020 יהיה יותר גדול והחריגה תגיע לכ־22.6 מיליארד שקל, לפי הערכות האוצר.

יעקב ליצמן | צילום: אלכס קולומויסקי

שרי הבריאות והאוצר יידרשו להציב סדר עדיפויות שלפיו יוחלט כמה מתקציב הבינוי הכללי ייועד למחלקות הפנימיות וכמה לשאר המחלקות שנזקקות אף הן לשיפוץ. גם כאן ברור כי התקציב לא יכול להיות מוקדש כולו למחלקות הפנימיות. בנוסף, אין יותר מדי מקום לתמרון התקציב, משום שמסגרת התקציב לוחצת מאוד.

חשוב, אפוא, לאסור את האשפוז במסדרון, אך ללא תשתית אשפוז חלופית והולמת, איסור זה איננו מעבר לאמירה ערכית. ניתן להוציא גם חוזר מנכ"ל על איסור אשפוז בחדרי אוכל ובחניונים, אבל אם לא יהיה מקום לאשפז את החולה — החוזר לא יהיה ישים.

ראייה הוליסטית של מערכת הבריאות תקל את העומסים

בהקשר הזה, ישנה מסקנה מתבקשת וחשובה (שלא הצריכה הקמת ועדה ומשרד הבריאות פועל לפיה): ראייה הוליסטית של מערכת הבריאות והבנה כי ללא חיזוק רפואת הקהילה ובעיקר טיפול המשכי (גריאטריה ושיקום), העומסים הכבדים במחלקות הפנימיות לא יפחתו.

לפי משרד הבריאות, בין 20% ל־30% מהחולים המאושפזים בפנימיות מוגדרים כ"חולים מעוכבים". הכוונה היא לחולים שלא צריכים להיות מאושפזים שם אלא במחלקות גריאטריות ושיקומיות.

לכן, מסבירים במשרד, תוספת של 600 מיטות (כ־20% מהחולים במחלקות הפנימיות בבתי החולים) עבור אותם קשישים (המהווים כשני שלישים מכלל המאושפזים במחלקות הפנימיות) תשחרר את הפקק בפנימיות. משרד הבריאות כבר מקדם את הוספתן של אותן מיטות.

בנוסף, קובעת הוועדה כי על כל מחלקה פנימית להצטייד באולטרה סאונד כף יד ומנוף, ולהכשיר את הרופאים לשימוש בו. עם זאת, התקציב שנדרש לכך הוא זעום, וגם במקרה הזה לא היה צורך להקים ועדה לקבלת החלטה כזו.

עוד קבעה הוועדה כי יש להקים קרן מלגות למומחים צעירים שיתחייבו להיות רופאים בכירים במחלקה הפנימית בתום ההשתלמות. מומחים אלו יוכלו לעבוד יום אחד בשבוע במקצוע ההשתלמות, ותינתן להם האפשרות לעסוק במחקר רפואי, כמעין "צ'ופר", כדי לשקם את תדמית המקצוע.

באיגוד הפנימאים מלינים זה תקופה ארוכה כי העומסים במחלקות הפנימיות ותנאי העבודה הקשים גורמים לרופאים הטובים לנטוש את התחום. בסופו של דבר, המתמחים במחלקות הפנימיות פונים למחלקות אחרות כמו קרדיולוגיה ואונקולוגיה.