אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קוטף את הפירות: עו"ד מטרי מתקרב לשכר טרחה מנופח צילום: עמית שעל

חשיפת כלכליסט

קוטף את הפירות: עו"ד מטרי מתקרב לשכר טרחה מנופח

עו"ד רונן מטרי התמנה למפרק עמותת עץ החיים בתמיכת מנהלת ברשם העמותות, שאת בעלה הוא העסיק כרואה חשבון. כעת הוא דורש שכר שעשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים וכולל רכיבים חסרי תקדים. וזה האיש שבתיק מגה תקף את דרישת השכר של הנאמנים בטענה ל"חריגה מגבול הטעם הטוב"

03.07.2019, 08:21 | ענת רואה

עו"ד רונן מטרי לא מסתפק בקבלת התיקים הטובים ביותר מרשם העמותות, אלא גם מנסה לגרוף מהתיקים הללו סכומי עתק.

קראו עוד בכלכליסט

מטרי, כפי שנחשף ב"כלכליסט" באפריל 2018, התמנה למפרק של עמותת עץ החיים בין היתר בזכות תמיכתה של מנהלת יחידת האכיפה ברשם העמותות מירית כנרי, בשעה שבעלה מועסק אצלו כרואה חשבון. כעת הוא הגיש בקשת שכר טרחה שכוללת רכיבי שכר ואחוזים גבוהים, ואפשר כבר בזהירות להעריך שתסתכם בעשרות מיליוני שקלים.

 עו"ד רונן מטרי. טוען שהכנ"ר הסכים לבקשת השכר שלו. הכנ"רית מכחישה, צילום: עמית שעל עו"ד רונן מטרי. טוען שהכנ"ר הסכים לבקשת השכר שלו. הכנ"רית מכחישה | צילום: עמית שעל  עו"ד רונן מטרי. טוען שהכנ"ר הסכים לבקשת השכר שלו. הכנ"רית מכחישה, צילום: עמית שעל

תלמוד תורה עץ החיים היא עמותה היסטורית ותיקה שהוקמה ב־1841 בירושלים והתרחבה עם השנים לערים נוספות. כיום היא כוללת מספר מוסדות לימוד שבהם כאלף תלמידים. מטרי כתב בדו"ח כי לאורך השנים צברו המוסדות נכסים רבים. ב־2008 רשימת הנכסים כללה 101 מבנים. לפי מטרי, כיום נותרו לעמותה 40 נכסים, "רובם דירות מגורים בשכונות הוותיקות בירושלים, אשר חלק נכבד מהן מושכרות בדמי מפתח ומכניסות הכנסה זעומה מדמי שכירות".

ב־2016 הגיע לבית הדין הרבני מידע על עסקאות והתנהלות לא תקינות בנכסי הקדשות של מוסדות עמותת עץ החיים, נערכו בדיקות שונות, מונה חוקר, ורשם העמותות דרש לקבל לידיו מידע על נכסי העמותה ונכסי הקדשות ציבוריים שהיא מנהלת. מתחילת 2018 נוהל מו"מ בנוגע ל"הצלחת המוסדות", ולבסוף הושג מתווה לפירוק והבראה בהסכמה של העמותה.

בקשת שכר הטרחה שהגיש מטרי בעיקר מלמדת על ההיקף האדיר של התיק שהועבר אליו בהסכמת רשם העמותות וגם על היחס המיוחד שמקבל מטרי גם כיום מנציגי רשם העמותות והכונס הרשמי (כנ"ר). אלה מסכימים להרבה מדרישותיו, שבחלקן הן חסרות תקדים.

מטרי גם ציין שכבר קיבל את הסכמתם בבקשת שכר הטרחה שלו. בין היתר מבקש מטרי לשלם לו דמי ניהול, דמי מימוש, דמי השבחה, דמי תביעות ותשלום נפרד עבור דו"ח שחיבר, כאשר כל אחד מהרכיבים הללו עומד בפני עצמו. לחלקם אין כל זכר בתקנות שכר הטרחה, אלא מדובר בדרישות תקדימיות ומקוריות.

מטרי הודיע לשופט המחוזי בירושלים אביגדור דורות כי הסדר השכר שהציג "הוסכם באופן עקרוני" על הכנ"ר ועל רשם העמותות בפגישה שהתקיימה עמם, ורק על חלק מצומצם מהדרישות לא הוסכם או שלא הוסכם באופן סופי ומלא.

על בסיס הבקשה לבדה, ובלי שהתקבלה לה תגובה כלשהי, מיהר השופט דורות לאשר לעו"ד מטרי לגבות 350 אלף שקל על חשבון שכר הטרחה שלו. השופט קבע כי אם ברצון הכנ"רית או רשם העמותות להגיש עמדה, עליהם לעשות זאת עד מחר, אחרת הוא ייתן החלטה על בסיס הבקשה בלבד. למקרה של התנגדות מצד הכנ"ר או רשם העמותות, קבע השופט דיון דחוף לשבוע הבא.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בקשת השכר של מטרי לא רק שהיא חריגה וכוללת רכיבים שונים שלא זכור כי התבקשו או אושרו בשום תיק, אלא היא גם הופכת את מטרי למעין "שותף" של העמותה שאותה הוא אמור להבריא, למשל כשהוא מבקש לגזור אחוזים מתוך "השבחה" של נכסים.

עו"ד מירית כנרי. בעלה עבד אצל מטרי עו"ד מירית כנרי. בעלה עבד אצל מטרי עו"ד מירית כנרי. בעלה עבד אצל מטרי

כנרי פרשה אחרי הפרסום

מטרי, מעורכי הדין המוכרים בתחום חדלות הפירעון ושותפו לשעבר של שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, קיבל מרשם העמותות ארבעה תיקי פירוק, שעד אפריל 2018 הכניסו לכיסו כ־3 מיליון שקל שכר טרחה. מי שהמליצה על מינויו של מטרי היא מחלקת האכיפה והבקרה ברשם העמותות, בראשות עו"ד מירית כנרי.

בהליך קבלת התיקים לידיו לא מסרו מטרי או כנרי גילוי לבית המשפט, ולא חשפו כי בשנים האחרונות מטרי מעסיק את בעלה של כנרי, רו"ח איתמר כנרי, כרואה חשבון מלווה בתיקים אחרים שבהם הוא מתמנה למפרק או נאמן. בתיקים אלה קיבל רו"ח כנרי שכר טרחה בהיקף של לפחות 700 אלף שקל.

במועד פרסום הכתבה ב"כלכליסט", זמן קצר לאחר שמטרי קיבל לטיפולו את תיק עץ החיים, ניסה משרד המשפטים לגמד את גודלו של תיק עץ החיים, וטען כי מטרי קיבל כארבעה תיקי עמותות מתוך "מאות תיקים" שרשם העמותות מטפל בהם. אלא שעץ החיים הוא תיק עצום בהיקפו, אולי הגדול ביותר שטופל בידי רשם העמותות בשנים האחרונות.

עם זאת, ולמרות התגובה המיתממת של משרד המשפטים, בעקבות חשיפת "כלכליסט" נפתחה בדיקה שבסופה עו"ד כנרי לא שבה לעבודתה ברשם העמותות, אלא פרשה לגמלאות בהליך שפרטיו ותוכנו מעולם לא פורסמו. לא בטוח שעובד מדינה אחר שהיה פועל כמו כנרי היה זוכה אף הוא להליך פרישה שקט, ללא כל צעדים משמעתיים או אחרים.

השופט דורות. כבר אישר חלק מהשכר, צילום: בועז אופנהיים השופט דורות. כבר אישר חלק מהשכר | צילום: בועז אופנהיים השופט דורות. כבר אישר חלק מהשכר, צילום: בועז אופנהיים

פי 20 מהתקנות

בקשת שכר הטרחה של מטרי כוללת שורה ארוכה של רכיבים. בין היתר הוא מציין כי ערך בדיקות וחקירות ופרסם דו"ח נרחב של 111 עמודים באוקטובר 2018. על הכנת הדו"ח מבקש מטרי 300 אלף שקל ומע"מ. לדבריו, הסכום משקף שכר נמוך ביותר של 200 שקל לשעה. משתמע שהוא השקיע בחיבור הדו"ח 1,500 שעות עבודה.

עבור הניהול השוטף של מוסדות העמותה מבקש מטרי לפסוק לו שכר טרחה לפי תקנה 7 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), ובדו"ח כספי שצורף כנספח עולה שמדובר ב־886 אלף שקל עבור שמונה חודשים, כלומר רכיב דמי הניהול עומד על כ־109 אלף שקל בחודש. אין בבקשה פירוט עד מתי ייגבה רכיב זה, ולמעשה אם מטרי יקבל אישור לגביית דמי הניהול, הוא יוכל לקבל תשלום דומה עד מועד סיום התיק בתאריך בלתי ידוע.

אגב, הכנ"ר לעתים עומד על כך שמדמי הניהול שמקבל בעל התפקיד יקוזז הסכום שהוא משלם לרו"ח או מפעילים שעובדים מטעמו. בתיק זה מעסיק מטרי הן את אדיר טרבלסי, אחיינו של גבי טרבלסי, והן את רו"ח יעקב פסי. שכרם של השניים מסתכם ב־50 שקל לחודש ביחד.

בהמשך מבקש מטרי 20% מהסכום שיתקבל מניהול תביעות ובקשות נגד חברי עמותה, נושאי משרה, צדדים קשורים, רוכשי נכסים ויתר הגורמים המעורבים בפעילות המוסדות. לטענתו, מדובר בנושא של "ניהול תביעות מורכבות נגד צדדים שלישיים" שאינו מקבל ביטוי הולם בתקנות השכר ונהוג להסדירו בנפרד ומראש.

בהקשר זה יש לציין כי לעתים נכללות פעולות מסוג זה לכאורה בעבודתו השוטפת של מפרק ומזכות ב־1% שכר טרחה. מטרי מבקש פי 20 מכך. לדבריו, שכר מימוש שלפי התקנות עומד על 1% "אינו נותן מענה רלוונטי כלשהו לפעולות אלו" שבכוונתו לבצע.

הטענה של בעלי תפקיד ששכר הטרחה הקבוע בתקנות אינו מתגמל מספיק הועלתה לאחרונה בבית המשפט העליון, בעת שנדחה הערעור של שלושת נאמני מגה על שכר הטרחה שלהם (אגב, מטרי עצמו טען נגד שכרם). השופט מני מזוז הבהיר אז לנאמנים כי למרות טענתם שהשכר שנפסק להם (26 מיליון שקל) הוא נמוך, הרי ישנם בעלי תפקיד רבים ש"היו עומדים בתור" כדי לקבל את התיק ולטפל בו אפילו תמורת שכר נמוך פי כמה מהסכום שקיבלו.

אילו דבריו של השופט מזוז היו מיושמים בפועל, והכנ"ר היה עורך למשל מכרז בקרב כמה עורכי דין כדי למצוא אחד מתאים שמוכן לטפל בתיק למשל תמורת 2%, ולא 20%, ייתכן שהיו נמצאים אנשי מקצוע לא פחות טובים.

הרכיב חסר התקדים המשמעותי ביותר בבקשתו של מטרי הוא "בגין השבחת נכסים". ברצונו לקבל "10% מתוספת הערך או השווי שתתקבל למוסדות העמותה כתוצאה מפעולות" שיבצע. מטרי מפרט כי נדרשות פעולות רבות לצורך "השבחת נכסי המוסדות ומקסום דמי השכירות ויתר התקבולים המגיעים מהם למוסדות".

40 הנכסים שנותרו בבעלות המוסדות הם ברובם נכסי הקדשות ותיקים ביותר בירושלים. "מדובר בנכסים שניתן וצריך לעשות בהם פעולות השבחה שונות, כגון קידום תוכניות בנין עיר והיתרי בנייה, ייזום עסקאות קומבינציה, שיפוץ, פידיון דיירות מוגנת, שיפור תנאי שכירות, הסדרת מצב רישום ועוד".

מהכנ"רית סיגל יעקבי נמסר בתגובה: "טענת בעל התפקיד בגוף הבקשה ולפיה קיבל הסכמה עקרונית של הכונס הרשמי למתווה השכר אינה נכונה. הובהר לבעל התפקיד כי המתווה טעון אישור הנהלת הכונס הרשמי וזה לא ניתן. הכונס הרשמי יגיש תגובתו המסודרת לבקשת השכר עם התייחסות לרכיבים השונים שנתבעו".

מעו"ד מטרי נמסר בתגובה: "כנראה שגורמים אינטרסנטיים מבקשים למנוע מהמנהל המיוחד לבצע את מלאכתו בניסיון להשיב לעמותה נכסים שנגזלו ממנה. המנהל המיוחד מונה באפריל 2018, עבד כבר אלפי שעות בתיק ולא קיבל שכר כלשהו, למעט מקדמה קטנה שאושרה לו לפני כשבועיים.

"הפעילות רבה ומורכבת, כולל ניהול מוסדות חינוכיים, ניהול ואחריות על חברה בעלת בית דיור מוגן, תביעות בהקשר להשבת שכונת עץ חיים שנגזלה ונכסים אחרים מול טובי המשרדים, פעולות להשבחת עשרות נכסים. בינתיים עבדנו אלפי שעות ללא שכר".

******************

מטרי גיבור מול דרישות שכר של מפרקים אחרים

בתיק מגה עו"ד מטרי הציב את עצמו בחזית ההתנגדות לבקשה המופרזת של הנאמנים

עו"ד רונן מטרי הגיש בקשת שכר טרחה שכללה דרישות ואחוזים מפליגים בתיק עמותת עץ החיים, אולם כשמדובר בבקשות שכר טרחה של בעלי תפקיד בתיקים אחרים הוא שם את עצמו בחזית ההתנגדות לדרישות שנראות מוגזמות.

בתיק הפירוק של מגה דרשו הנאמנים אודי גינדס, אמיר ברטוב וגבי טרבלסי, שכר טרחה של 153 מיליון שקל. מטרי ייצג את בנק הפועלים בתיק, וטען למשל בסיכומים שהגיש לבית המשפט העליון כי עניינו של הערעור "בשכל ישר וכללי היגיון בסיסיים, בסבירות וכן בהיקף שיקול הדעת של ביהמ"ש בבואו להכריע בבקשת שכר של בעל תפקיד".

בנייר עמדה שהגיש משרדו של מטרי הובעה התנגדות חריפה ביותר לדרישת שכר הטרחה של נאמני מגה, ונטען כי היא "לא מתיישבת עם השכל הישר, חורגת באופן קיצוני מגבולות הטעם הטוב והסבירות, וקבלתה תביא לתוצאה בלתי סבירה ולא הגיונית, שאין לה תקדים בפסיקת בתי המשפט".

והוא המשיך: "קבלת הבקשה גם תגרום נזק בלתי סביר לנושים, שהם אלו שנושאים כמובן בשכר הטרחה ותביא להפחתה ניכרת בסכומים שייוותרו לחלוקה לנושים, שגם כך נגרמו להם נזקים חמורים מקריסת החברה". לכאורה במקרה של עץ החיים הדברים מתחדדים, שכן העמותה אינה בחובות ואין נושים שיתנגדו לשכר הטרחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות