אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כנס כלכליסט

ברקת: "המוסדיים העבירו את נושא ההצבעות למיקור חוץ - זה מצב לא בריא"

הממונה על שוק ההון אמר בכנס שוק ההון של "כלכליסט" בשיתוף פסגות ו-BDO, כי "צעירים יכולים להיתקל בבעיה פיננסית כשיגיעו לגיל פרישה. צריכים ליצור עבורם תנאים שיבטיחו שיוכלו להנות מחסכון פנסיוני הולם כשיפרשו בעתיד"

03.07.2019, 10:52 | חזי שטרנליכט
 

"המוסדיים העבירו את נושא ההצבעות למיקור חוץ – זה מצב לא בריא" כך אומר הבוקר, ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון הפנסיוני בכנס שוק ההון של "כלכליסט" בשיתוף פסגות ו-BDO. ברקת מתאר את המצב שבו הגופים המוסדיים שנדרשים להצביע באסיפות של חברות ציבוריות בשלל נושאים מסתמכים בצורה כמעט מוחלטת על חברות הייעוץ החיצוניות כגון אנטרופי, כמצב שאיננו בריא בעיניו.

קראו עוד בכלכליסט

"זו פעם שלישית בה אני מכהן כשליח ציבור במערך הרגולציה הפיננסית בישראל, וזאת בנוסף לעיסוקים קודמים באקדמיה ובשוק הפרטי. לכן, לא ממש מעניינים אותי מאבקי כוח בין רגולטורים או התפקיד הבא שלי. חשוב לי לבוא ולעשות את הדברים הנכונים קודם כל עבור הציבור".

משה ברקת, צילום: ענר גרין משה ברקת | צילום: ענר גרין משה ברקת, צילום: ענר גרין

"מזווית הראיה הזו קל לי לומר שאני מברך על שיתוף פעולה בין רגולטורים ומתנגד למלחמות טריטוריה ביניהם כי יש לנו מטרה אחת – לשרת את הציבור. כולנו פועלים לטובת האינטרס הציבורי. לכן, גם נחמץ לי הלב כשרגולטורים אחרים מקבלים מתקפות שלא מגיעות להם".

הציבור והשוק צריכים להבין שרגולציה נכונה מיטיבה עמם, וכדי להגיע למצב הזה הרגולטורים צריכים לקבל תקציבים מתאימים כדי שיכולו לשרת את הציבור נאותה. אני סבור שהתיאום בין הרגולטורים צריך להיות סביב השאלה כיצד להגדיל את העוגה ולא כיצד לחלק אותה.

לדברי ברקת, תפקידו הוא קודם כל לדאוג לחיסכון ארוך הטווח העיקרי, אשר הינו הבטחון הכלכלי של החוסכים בגיל פרישה. "הציבור צריך מקור יציב להכנסה בגיל פרישה. בנוסף לתכלית הזו, יש לחסכון ארוך הטווח גם תפקידים נוספים. כך למשל, כספי הפנסיה משמשים מקור למימון החוב הממשלתי, הם מתדלקים את ההשקעות בתשתיות ובנדל"ן ומגבירים את הצמיחה של המשק הישראלי. אבל לפני הכל כספי החסכון ארוך הטווח הם הכלי העיקרי להכנסה של החוסכים בגיל פרישה".

"תפקיד נוסף של החסכון ארוך הטווח הוא בעזרה בשכלול שוק ההון ובשוק הכספים, ובעיקר העמקת המסחר ושכלולו בבורסה. אני חסיד גדול של הבורסה. אני חושב שצריך לעשות הרבה כדי לפתח אותה ושיהיה בה מסחר כמו שצריך. אבל צריך לזכור דבר אחד –המטרה העיקרית היא החסכון".

במצב השורר כיום במשק לדברי הממונה, "צעירים יכולים להיתקל בבעיה כשיגיעו לגיל פרישה, בשל העדר חסכון פנסיוני נאות. צריכים לכוון אותם כבר היום כך שלא ייתקלו בבעיות כשיפרשו בעתיד, בין היתר על דרך של יצירת בנק הטבות פנסיוניות, והתאמה של החסכון הפנסיוני לשוק העבודה המשתנה. בנוסף, ניתן לתת תמריצים לחסכון ארוך טווח באמצעות השקעה בבורסה – בהבחנה ממי שעוסק במסחר לטווח קצר. אפשר לעשות הבחנה בין תמריצי המס המוענקים למשקיעי טווח ארוך לעומת טווח קצר על דרך של תמריצי מיסוי על דיבידנדים, שינתנו לכלל הציבור, ולא רק לבעלי השליטה".

לדבריו, הקצב הגובר של צבירת הכספים בתיק הפנסיוני "מחייב אותנו למצוא עוד אפיקי השקעה בישראל לכספי הפנסיה: בין היתר, צריך להזיז ולקדם את חוק האיגוח, להניע תוכניות של תשתיות שיעזרו לצמיחת המדינה ובד בבד יהוו מקור חשוב להשקעות ארוכות טווח של החסכונות המנוהלים על ידי המוסדיים".

"לגופים המוסדיים יש תפקידים נוספים, כמו מעורבות בממשל התאגידי בשוק ההון. אני מסכים שצריך להחיל חובות למעורבות מוסדית, במקום בו היא מגשימה את טובת החוסכים. כמו שמנהל כספים דואג להחלטות ההשקעה שלו, באותה מידה בדיוק הוא ידאג לנהל את הזכויות שבצידן. כך למשל הוא יתערב בנושא ההצבעות כשהוא משרת את מטרת ההשקעה, ולא מסיבות אחרות וזרות. אני חוזר על מה שכבר אמרתי לפני מספר ימים: המוסדיים שמנהלים את הפנסיה של כולנו הם לא שואבי המים וחוטבי העצים של שוק ההון. תפקידם למקסם את התשואות עבור המשקיעים ולהבטיח שהחברות שהם משקיעים בהן מתנהלות כמו שצריך לצורך השאת התשואות".

"כמו שאת בחירת ההשקעה המוסדיים מבצעים בעצמם- כך עליהם לפעול גם בנושא ההצבעות. אני פועל בשיתוף עם גופים אזרחיים ועמותות שפועלות לטובת הציבור כמו צדק פיננסי וגופים אחרים, וחושב שזה שיתוף פעולה חשוב וקשר טוב עם הציבור. צדק פיננסי בדקו והראו שבמדגם של כ-6000 הצבעות, בעסקאות בעלי שליטה חברות הייעוץ ממליצות לאשר את העסקה ברובם המכריע של המקרים, והמוסדיים מצביעים כמעט 1 ל-1 עם המלצת חברות הייעוץ; כלומר הם השילו מעצמם את ההחלטה והעבירו אותה למיקור חוץ - אני לא חושב שזה מצב בריא".

בסוגיית חובת ההצבעות של המוסדיים בהחלטות השונות שמתקבלות על ידי בעלי המניות בחברות הציבוריות מציין ברקת כי "כיום הגופים המוסדיים נדרשים להיות מעורבים במספר גבוה מאד של הצבעות בחברות. בחנו מצב בו גוף מוסדי יצטרך להצביע רק באספות בהן נייר הערך מהווה לא פחות מ-0.1% מהתיק, ומצאנו כי המוסדיים יצטרכו להשתתף בכ-10% מההצבעות בהן משתתפים כיום, ובמקרים מסויימים אף פחות. אני סבור שהרגולציה צריכה להוביל למקום שבו המוסדיים מופיעים להצבעה היכן שבאמת צריך אותם. על מנת להבטיח שהחלטת ההצבעה תתקבל ללא ניגוד עניינים בין הגוף המוסדי לחוסכים, בתקנות המוצעות קבענו שהאנליזה כיצד להצביע תיעשה על ידי מנהלי כספי העמיתים, בלי השפעה של גורמי חוץ להם ניגוד ענינים או הנוסטרו של הבית".

ברקת מציין כי גם הרגולטור צריך לבחון את עצמו ולראות אם הרגולציה שיצר משיגה את מטרתה: "בואו ניתן דוגמה היפותטית: לא ניקח את ישראל, אלא את מדינת נרניה. במדינה הזאת יש כספים פנסיוניים של הציבור עם דמי ניהול גבוהים. הרגולטור רוצה להוריד את דמי הניהול, המכונים גם ה"רוצח השקט" של הפנסיה. זה נכון- דמי ניהול מופרזים הם בעיה לחסכון לפנסיה. על מנת להוריד את דמי הניהול הרגולטור מאפשרים ניוד קל של הכספים ממוסדי למוסדי. יש סוכנים שמבינים שמדובר מבחינתם בהזדמנות לרווח, ובפרט כשאפשר לנייד לקוח ולקבל עמלה גם כשהניוד לאו דווקא נכון עבורו. כשהחברות רואות את הניוד והיקפיו, הן צריכות לנהל את התיק תחת תפיסה שהמח"מ של התיק מתקצר. כתוצאה מכך, התשואות נמוכות יותר, ואז הניוד מתגבר בגלל התשואות הנמוכות שהגופים משיגים ונוצר כדור שלג. תופעה כזו צריך לעצור – לראות מה הניוד עושה למבוטח בצד התשואה על ההשקעות. אי אפשר להסתכל רק על צד אחד של המערכת. מבחן הכוונות הטובות של הרגולציה לא מספיק- צריך גם תחקור תוצאות. תחרות זה דבר טוב אבל צריך להסתכל על כל האלמנטים- גם מצד החברות וגם מצד המבוטחים, כאשר צריך להסתכל על מעגל המוצר הכולל גם את רווחיות ההשקעה. רווחיות ההשקעה זו רווחיות יציבה לאורך זמן".

בעניין האקטיביזם הרגולטורי, מציין הממונה על שוק ההון כי "אנחנו מתכוונים לעשות הרבה ביקורות בשוק ההון, מעבר למה שנעשה בעבר. רגולטור טוב לא עושה רק הסדרה וחקיקה, אלא גם בקרה ופיקוח. הוא בוחן את השלכות מעשיו- אם אנשים מצייתים להסדרה. אני מזהה הרבה מנגנוני שוק בעייתיים: מהעדר חיתום ראוי וביצוע הצעות ערך על דרך של הפצה בלבד ללא בדיקות נאותות, דרך מתן הטבות לגופי נוסטרו ואחרים, אשר מקבלים מעמד והטבות שהיו מיועדים למוסדיים. צריך לפעול בעניין הזה ולבחון מה הם מביאים לשולחן מבחינת שכלול שוק ונזילות ובכל מקרה לא צריך לאפשר פעילויות כאלה אם תוצאתן היא שהפנסיה של כולנו נפגעת, והתשואות נפגעות –זו לא היתה המטרה".

"ישנן עוד בעיות מבניות במתווכים בשוק ההון הישראלי- למשל, בהסתמכות על אנליזה – אין כמעט חוקים וכללים. התוצאה היא, שאנשים שהם חתמים של הנפקות, מפרסמים לפני או אחרי ההנפקה מחקר על נייר הערך אשר את ההנפקה שלו הם מלווים, ואולי זה אפילו נובע מהבטחה שנתנו לחברה המנפיקה. קורים כאן דברים שאסורים בחוק בארה"ב ומקומות אחרים בעולם, וישנן עוד דוגמאות לפעילות ביי-סייד וסל- סייד המשולבים ביחד ללא הסדרה מתאימה. לא רק במתווכים יש שורה של ניגודי עניינים – אלא גם בתוך הגופים המוסדיים, ואנחנו מתכוונים לבחון אותם. אני מציע למוסדיים לבחון בעצמם את כל שורת ניגודי העניינים שקיימת אצלם. אנחנו כרשות נבוא ונבדוק – אך אני מעדיף להתריע מראש ושתעשה בדיקה עצמית על ידי המוסדיים מאשר שנצטרך לבוא אליהם ולגלות כשלים".

לסיכום מציין הממונה כי בנושא גופי השקעה לא מפוקחים, נוצר מה שהוא מגדיר כ"ארביטראז' רגולטורי". לדבריו, "יכול להיות ששכר הבכירים יצר אותו או שלא- אני לא רואה בעיה מתודית קשה בשכר הבכירים בדרגים הגבוהים- אני לא חושב שיש בעיה בכך שמנהל מרוויח 3 מיליון שקל בשנה. הבעיה היא שמגבלת השכר משפיעה על מבנה השכר והתמריצים של מנהלי ההשקעות במורד שרשרת הניהול, והתוצאה היא שמנהלי השקעות מוכשרים עשויים לצאת לגופים שאינם מפוקחים, ובמקביל גם הכסף המוסדי מוסט להשקעה באמצעות גופים אלו, באופן שעוקף את המבנה הרצוי של השוק מבחינת פיקוח ובקרה. אם הכסף יוצא מהמוסדיים במקום להיות מנוהל בבית – יש לי בעיה.

"אני מסכים עם יו"ר רשות ניירות ערך לגבי גיוון אפשרויות ההשקעה של הציבור, ומעדיף לאפשר לו אפיקים מוגנים, בין היתר על ידי הרחבת קופות הגמל להשקעה ויצירת מכשירים אחרים כמו קרנות השקעה המנוהלות על ידי הגופים המוסדיים – אני מעדיף שהכסף ינוהל על ידי גופים מפוקחים יציבים בלי ניסיון, כדי למנוע סכנה לכספי הציבור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
יותר מדי כסף, פחות מדי הזדמנויות השקעה מוצלחות
החיסכון הפנסיוני צריך לשבת ברובו במזומן. צריך להיות מושקע בשוק ההון רק כשיש עסקאות מדהימות שמצדיקות לסכן עבורן כספי פנסיה. הבעיה היא שהמזומן שלנו מאבד מערכו כל שנה, ויהיה שווה קצת יותר מכלום כשהצעיר יצא לפנסיה. הכשל העיקרי לכן הוא אובדן הערך של המזומן, דרך הדפסת כסף יש מאין ואינפלציה. פעם, כשכסף הפיאט היה מגובה בזהב, זה היה אחרת. יכולת לחסוך לפנסיה בלי שיאנסו אותך להשקיע בשוק ההון דרך מוסדיים. אבל את הדרך הזו איבדנו מזמן. יום אחד נחזור לדרך הישר. עד אז הכינו את הראש - עוד הרבה תספורות בדרך.
מילטון  |  04.07.19
1.
גם מוסדי אינו תמיד מלאך וצריך לפקח גם עליו
אני חושש ממצב שבו יחשבו שהמוסדי פועל תמיד משיקולי טובת ההשקעה. לפעמים זה יכול להיות גם אגו וגם משיקולים שלא שייכים לעניין. אני לא אומר שהם לא בסדר. אני אומר שאין אדם חף מביקורת ומפיקוח. ואת זה צריך לעשות הממונה על שוק ההון. אמרו לי שיש מחקר חדש בארה"ב שבדק מחיר כרטיסי טיסה בחברות תעופה. מצאו שמחירי הכרטיסים היו הגבוהים ביותר בחברות בהם המעורבות או ההשקעה של המוסדיים הייתה הגבוהה ביותר. אז אנא בלי סיסמאות ויחצנות. רק בחוכמה ובשכל ישר.
מקצוען  |  03.07.19