אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מוסף שבועי 4.7.19 הממד השישי חדש צילום: דנה קופל

מוסף כלכליסט

הממד השישי

אילו בני גנץ היה מבין בזמן שמה שיש בממד החמישי זה מוחות, ולא מוצר נטול לקוחות, הוא היה חתום על אקזיט נחמד. האיש שכמעט קנה אותו מדבר על העמקת טרנד רכישות הגיוס: קניית סטארט־אפים רק בשביל מוחות מבריקים

06.07.2019, 14:00 | סופי שולמן

סביר להניח שלא ממש שמעתם על חברת וונאג' (Vonage) האמריקאית, אבל לפני חצי שנה היא כמעט נהפכה למוכרת מאוד כאן. בדצמבר 2018 ישב בני גנץ באחד מחדרי הישיבות במשרדים החדשים של וונאג' בקומה 39 של מגדלי אלון בתל אביב. הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר חברת הממד החמישי אז הגיע לפגישה יחד עם מנכ"ל החברה דורון כהן, כדי לנהל משא ומתן למכירת הממד החמישי לוונאג'. בדיעבד, אלה כבר היו ימיה האחרונים של החברה, שפיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לאיסוף מידע מודיעיני. זמן קצר אחר כך הגיעה הממד החמישי לכינוס נכסים.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

כמה חודשים קודם לכן הציעה וונאג', שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שקרוב ל־3 מיליארד דולר, לקנות את הממד החמישי, אבל בחברה העדיפו להתקדם במסלול של מכירה ל־NSO הישראלית. אחרי שהעסקה עם NSO קרסה, גנץ וכהן חיפשו חילוץ מהיר, וחזרו לוונאג'. באותה פגישה כבר לא דובר על סכומים חלומיים, אלא על מיליוני שקלים בודדים — רק לא להשאיר את העובדים ללא משכורות. אבל ההחלטה היתה צריכה להתקבל בתוך ימים, ובארצות הברית, בוודאי בחברה ציבורית, אלה לוחות זמנים בלתי אפשריים.

הממד החמישי קרסה, גנץ הלך לפוליטיקה, וחברת וונאג' נותרה באלמוניותה. אבל דבר אחד יצא לה מהסיפור הזה: היא קלטה לשורותיה לא מעט מעובדי הממד החמישי, שהתמחו בבינה מלאכותית (AI) ובלמידת מכונה (ML).

"משרד בשבילם, דם חדש בשבילנו"

זה הסיפור של וונאג' על קצה המזלג: גיוס עובדים בישראל. גם ישירות, אבל יותר מכך באמצעות hiring־Acqui (רכישת גיוס, שילוב של acquisition ו־hiring), סטארט־אפים שנקנים לא בשביל המוצר או השירות שפיתחו, אלא רק כדי לקלוט את עובדיהם. "אנחנו רוצים לצמוח אורגנית כמובן, אבל גם באמצעות רכישות־גיוס", מודה אלן מאסרק, מנכ"ל וונאג', בשיחה עם "מוסף כלכליסט". hiring־Acqui כשלעצמה אינה חידוש. היא המצאה של גוגל וחברות הענק הטכנולוגיות כמו אפל, פייסבוק ואמזון. אבל רק בשנים האחרונות החלו לקרוא לילד בשמו, ואפילו להתגאות בכך. יותר ויותר חברות שיש להן אמצעים מעדיפות לקלוט צוות שכבר יודע לעבוד יחד ואולי גם הוכיח את עצמו, מאשר לעסוק בגיוס פרטני של "טאלנטים" טכנולוגים. ברוב המקרים, היעד ברכישות כאלה היה חברות שכבר נמצאו בדעיכה או שהגיעו לסוף דרכן מבחינת המוצר שפיתחו. החידוש מהזמן האחרון הוא רכישה של סטארט־אפים שעדיין רצים על המסלול המתוכנן שלהם. הרוכש פשוט מסיט את הפיתוח, או את חלקו, למוצר שמעניין אותו.

גנץ. העדיף מכירה ל־NSO, צילום: דנה קופל גנץ. העדיף מכירה ל־NSO | צילום: דנה קופל גנץ. העדיף מכירה ל־NSO, צילום: דנה קופל

מאסרק מספר בגילוי לב שהגיע למרכז הפיתוח של החברה בארץ ונפגש עם סטארט־אפים שניתן לרכוש בעיקר כדי לקבל גישה לכוח האדם שלהם. "בימים שאני כאן אנחנו פוגשים סטארט־אפים, אבל לא בשביל המוצרים אלא בשביל המוחות והרעיונות", הוא אומר. "אנחנו מחפשים כאלה שיביאו לנו כישרונות לגיוס, וגם רעיונות רעננים".

המחסור במהנדסים בתחומי הבינה המלאכותית, למידת המכונה והביג דאטה הולך וגובר. וונא'ג, למשל, מנסה להתמודד מול פייסבוק ואמזון על המוחות הישראליים. היא מעסיקה כיום בישראל 80 עובדים, ורוצה להכפיל את מספרם עד סוף השנה. הביקוש העצום מתבטא בין היתר ברמות השכר שמזנקות, ושכר של 50-40 אלף שקל בחודש למהנדס נהפך לדבר שבשגרה. מאסרק לא מתרגש מתג המחיר. "איכות הכישרון כאן יוצאת דופן, ורמות השכר עדיין לא כמו בסיליקון ואלי", הוא אומר.

כדי למשוך את הכישרון הישראלי, "אנחנו נותנים ליזמים לשבת אצלנו במשרדים למשך כמה שבועות ללא תשלום", הוא מתאר. "אפשר לראות בזה שלב 'פרה־סיד'. הם מקבלים משרד ואנחנו מקבלים דם חדש, רעיונות חדשים וקהילה מיוחדת. אחרי שהם מגייסים כסף ראשוני הם עוזבים, והבאים בתור נכנסים".

מאסרק, שמכר את קוויק אופיס שהקים לגוגל תמורת כ־300 מיליון דולר, מביא לא מעט רעיונות מענקית האינטרנט. לאחר העסקה הוא מונה למנהל חטיבת הדפדפן כרום והאפליקציות, ובחלוף הזמן פרש ועבר לוונאג', שתחתיו המציאה את עצמה מחדש כספקית שירותי תקשורת מבוססי ענן לשוק הארגוני. "גוגל תמיד ידעה לגייס את העובדים הכי טובים, לכן כשהגעתי לוונאג' 'גנבתי את העמוד' הזה מהם, כדי להפוך את החברה ליעד לעובדים".

אקזיט? בריחת מוחות!

טרנד רכישות־הגיוס גובר והולך. רק בשבוע שעבר הושלמה עסקה מסקרנת, כשאפל רכשה את drive.ai, שבעבר הוכתר אחד הסטארט־אפים המבטיחים בתחום הרכב האוטונומי. ימים אחדים אחרי העסקה דווח כי אפל סגרה את הפעילות הנרכשת, ולא מעט מהנדסים שעבדו ב־drive.ai פשוט החלו לעבוד באפל.

אפל אחראית גם לאחת מרכישות הגיוס הגדולות והמוצלחות בישראל. ב־2013 היא רכשה תמורת כ־350 מיליון דולר את פריים סנס, סטארט־אפ ישראלי שירד מגדולתו. מהנדסי פריים סנס פיתחו את "המוח" של קינקט, קונסולת המשחקים XBOX של מיקרוסופט, אך ננטשו לאחר שענקית התוכנה ויתרה על הטכנולוגיה. כיום כבר ידוע שהצוות של פריים סנס הוא שפיתח את מערכת זיהוי הפנים לדור החדש של מכשירי האייפון, וברור החברה היתה רכישת גיוס מובהקת.

חלק נכבד מהאקזיטים הישראליים הם למעשה רכישת מוחות, בעיקר אלה שתויגו כמכירה בשווי נמוך. למשל הרכישה הראשונה של סנאפצ'ט פה, ששילמה 40 מיליון דולר תמורת סימאג'ן והפכה אותה לבסיס שעליו הוקם מרכז פיתוח לראייה ממוחשבת.

הממד השישי
 
להאזנה לפודקאסט
לחץ כאןהממד השישי

היום נראה כי יותר ויותר סטארט־אפים ישראליים הופכים ליעד כזה, בעיקר אלה שפועלים בתחומים המבוקשים. וונאג' עצמה השלימה באחרונה גיוס בזק של 300 מיליון דולר בוול סטריט, כדי לאפשר לה לשחק במגרש של גיוס הטאלנטים. יכול להיות שאם גנץ היה מבין בזמן שמה שיש לו בממד החמישי זה מוחות, ולא מוצר חסר לקוחות, הוא היה חתום על אקזיט נחמד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות