הולך ומתדרדר: הגירעון עמד ביוני על 3.9% מהתוצר

הגירעון הממשלתי ממשיך לשבור שיאים ועמד בחודש יוני על 3.9% מהתמ"ג. מדובר בעלייה קלה לעומת הגירעון בחודשים אפריל ומאי, שבהם עמד על 3.8%  מהתוצר, שהם כ-54 מיליארד שקל לעומת יעד גירעון (תקרה מותרת) של כ-40.2 מיליארד שקל. כך לפי נתונים שפירסם היום (ד') אגף החשב הכללי במשרד האוצר.

לפיכך, החריגה מיעד הגירעון שקבע שר האוצר משה כחלון כבר מזנקת ל-14.2 מיליארד שקל - סכום בלתי נתפס עבור משק שלא נמצא במיתון.

עוד עולה כי הפער בין ההוצאות הפרמננטיות של הממשלה ביחס לתוצר (29% מהתמ"ג) לעומת ההכנסות הפרמננטיות של הממשלה (כ-25% תמ"ג) מגיע לכ-4%שהם כ-52 מיליארד שקל.

שר האוצר משה כחלון | צילום: משה מילנר, לע"מ

כדי להבין את חומרת המצב הפיננסי של הממשלה כדאי לבחון את הנתון הבא: הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2019 (מחצית ראשונה) עמד על כ-22 מיליארד שקל לעומת גירעון של 7.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - כמעט פי שלושה.

נזכיר כי ממשלת נתניהו-כחלון הגיש תקציב עם יעד גירעון של 2.9% תמ"ג, כאשר רק לפני שבועיים עדכן האוצר כי הוא יעמוד על כ-3.6%, זאת רק במידה שיבצעו את צעדי ההתייעלות והעלאות המסים עליהם החליטה הממשלה באותו מועד.

הקיצוץ הרוחבי הראשון כבר אושר, והוא עמד על 1.15 מיליארד שקל - סכום ננסי לעומת גודל הבעיה הפיסקאלית שנוצרה. נכון ליוני, הגירעון בפועל עדיין רחוק ב-4 מיליארד שקל מהתקרה המותרת המעודכנת אחרי צעדי התייעלות.

כאמור, הבעיה התקציבית נובעת מהזנקה חדה ובלתי אחראית של שר האוצר משה כחלון, שלוותה בירידה ריאלית בהכנסות המדינה ממסים על רקע ההאטה במשק ובעיקר על רקע היעדר "אקזיטים" ומבצעים מיוחדים" - כמו מבצע דיווידנד שהעניק כחלון לחברות הגדולות במשק.

לפי המספרים הרשמיים של האוצר, סך ההוצאות של הממשלה במחצית הראשונה של 2019 (ינואר-יוני) הסתכמו ב-194 מיליארד שקל לעומת הוצאה בסך 177.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2018 - קרי, גידול של יותר מ-16 מיליארד שקלים, למעשה מדובר על זינוק של יותר מ-9%.

נזכיר כי בשנת 2018, עלה יחס חוב-תוצר של ישראל, לראשונה אחרי עשור, לרמה של 61% מהתמ"ג. כתוצאה מכך, גדלו גם החזרי הריבית שהממשלה נאלצת לשלם כדי לשרת אותו חוב, והסכום הגיע במחצית הראשונה של 2019 ליותר מ-16 מיליארד שקל - כלומר, הממשלה הוציאה 16 מיליארד שקל רק עבור תשלום חובות. אלו תקציבים שלא הולכים בסופו של יום לבניית כיתות לימוד וקיצור תורים במערכת הבריאות הציבורית.

עוד עולה מהנתונים כי סך ההוצאות של משרדי הממשלה מתחילת שנת 2019 הסתכמו ב-166.8 מיליארד שקל - עלייה של 10.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת כאשר ההוצאות של המשרדים האזרחיים זינקו ב-13% (לעומת עליה מתוכננת של 6% - שיור די מכובד) והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-1.7% בלבד, בהתאם לתכנון.

בתוך המשרדים האזרחיים, בולט במיוחד הזינוק החד והלא מתכונן של תקציב המשרדים המנהליים (עליה של 13% לעומת 4%) ושל המשרדים הכלכליים (עליה של 23% לעומת תכנון להפחתת אותן תקציבים בכ-3%).

בחשב הכללי הוסיפו נתונים סביב התכנון התקציבי והביצועים בפועל, מהם עולות כמה תופעות מעניינות. ראשית כל, ביצוע התקציב בינואר 2019 היה גבוה ב-25% (!) לעומת ינואר 2018, נתון המעיד על אירועים חריגים שחלו באותו חודש. הערכות הן כי הזינוק החד הזה היא תוצאה של הוצאה תקציבית שנדחתה מדצמבר 2018 אל תוך 2019 - אלו נתוניםשנבדקים בימים אלו במשרד מבקר המדינה.

שנית, ביצוע התקציב כבר גבוה ב-10% לעומת אשתקד. יתרה מזו, לנוכח התתפתחויות האחרונות, ביקש האוצר לעדכן את הגידול הצפוי בפועל בביצוע התקציב מ-5.1% (שיעור מאוד מכובד) ל-6.6%, עדיין רחוק מאוד מהגידול בפועל במחצית הראשונה של 2019.

לצד ההפקרות בתקציב המדינה, רשות המסים מדווחת היום על ירידה ריאלית בהכנסות המדינה ממסים ביוני 2019 לעומת יוני 2018 ב-4%.

אך חשוב מכך, הכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של 2019 גדלו רק ב-1% במונחים ריאלים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר נרשמה ירידה ריאלית של כחצי אחוז באותה תקופה במסים הישירים (מע"מ ומסי קניה).

נזכיר כי האוצר עדכן כלפי מטה את תחזיות הכנסות המדינה ממסים ב-6.5 מיליארד שקל.