6 הערות על שוק העברות החופשיות

1. מחסל השושלות

את קוואי לנארד מכנים כתבי NBA כ"מחסל השושלות" או "מחסל הסופר-טימס" וזאת מאחר שניצח בגמר את מיאמי היט של לברון ג'יימס, דווייד ווייד וכריס בוש וגם את גולדן סטייט ווריירס של סטף קרי, קווין דוראנט, קליי תומפסון ודריימונד גרין. והיום "חיסל" שתי קבוצות נוספות: טורונטו ראפטורס ולוס אנג'לס לייקרס.

נתחיל עם טורונטו ראפטורס, שם אף אחד לא יכעס עליו כי הוא לקח את הקבוצה לאליפות ראשונה בהיסטוריה. אבל... ה-NBA קיימת כליגה 73 שנה. ב-73 שנים היו 73 אלופות שבסדרת הגמר הכוכבים שלהן, בדרך כלל, זכו בתואר ה-MVP של הסדרה. רק 4 פעמים הכוכב הכי גדול של הקבוצה עזב קבוצה פחות מחודש לאחר שהביא לה אליפות. ב-3 מקרים זה היה לפרישה. במקרה של קוואי זה לקבוצה אחרת. מעולם לא היה מישהו שהוביל קבוצה לאליפות ועזב אותה מיד אחרי. אבל קוואי, כאמור, הוא שחקן ייחודי. ועשה היסטוריה בהחלטתו להצטרף ללוס אנג'לס קליפרס. אף אחד לא באמת נותר מריר בטורונטו, שללא קוואי היתה, כנראה, מתחילה בנייה מחדש וגם אם לא היתה זוכה באליפות עם קוואי היתה מתחילה מבנייה מחדש. רק שני שחקנים מהסגל הנוכחי של טורונטו חתומים בקבוצה מעבר לעונת 2019/20. את המחזור שלהם כקבוצת צמרת במזרח הם עדיין לא סיימו באופן רשמי, אבל ייתכן מאוד שהם יצטרכו להיכנס עכשיו להליך בנייה מחדש.

הקבוצה השנייה שקוואי "חיסל" היא לוס אנג'לס לייקרס. זה לא שהוא חיסל את הקבוצה כמו שהוא פגע קשות בתוכניות שלה.

2. כישלון של לברון?

הלייקרס היתה אחת מהקבוצות שחיזרה אחרי קוואי לנארד ורצתה לצרף אותו לשניים מהשחקנים הטובים ביותר בליגה: לברון ג'יימס ואנתוני דיוויס. ואולם, קוואי החליט ללכת לארגון המסודר יותר - האחות הקטנה קליפרס, שפשוט הציעה לקוואי קבוצה טובה ועמוקה יותר להצטרף אליה - שלא לדבר על כך שמדובר במועדון בריא יותר. זו פגיעה ראשונה בלייקרס. הפגיעה השנייה: הקבוצה עכשיו תלויה בלברון ג'יימס - שיהיה בן 35 ביוני 2020, אנתוני דיוויס וכל מה שהוסיפו ויוסיפו.

בלייקרס ממש רצו את קוואי ולברון ג'יימס לקח על עצמו לגייס את השחקן. לפי הדיווחים לברון ג'יימס אמר לקוואי שהוא מתכוון ללכת הצידה. "לתת" לו את הקבוצה לשנים הקרובות. אם הוא על המגרש ואם הוא הולך לקבוצה אחרת לשחק עם בנו, ברוני ג'יימס - כשזה יגיע יכנס לליגה - לברון לא תכנן לא להיות הכוכב הדומיננטי שהיה תמיד. לברון ג'יימס עשה הרבה שינויים במשחק שלו אבל כמעט תמיד נשאר "האלפא". הוא כנראה הבין שבגיל 34 הוא כבר לא יכול לעשות את זה ברמה הכי גבוהה ולכן ניצל את כל כוח השכנוע שלו והשכל שלו כדי לנסות להביא לצידו את צמד השחקנים שכמעט בוודאות היה מבטיחים לו אליפות נוספת. אבל קוואי לא נפל בשכנועים של לברון. הוא הלך לקבוצה משלו.

לפי דיווח של מארק שטיין מניו יורק טיימס, לברון ג'יימס ומג'יק ג'ונסון היו נציגי לוס אנג'לס לייקרס שניהלו את שיחות הפרי-אייג'נסי עם קוואי. הכוכב שהביא את אנתוני דיוויס לקבוצה על חשבון כל מה שהיה לה ויהיה בערך רצה להביא עוד אחד וכך רוב פלינקה, הג'נרל מנג'ר, וג'ני באס, הבעלים, נשארו בצד. מג'יק ג'ונסון, אגב, עזב את המועדון כנשיא ולכלך על פלינקה - במה שהתחיל סערת חרא אמיתית באחת מהקבוצות הגדולות של הספורט האמריקאי. זה לא שינה כשהלייקרס היו צריכים לגייס שחקן בסדר גודל של קוואי.

3. מה יהיה?

עכשיו, אחרי שלברון פספס את ההזדמנות שלו עם קוואי, מעניין מאוד להסתכל על מה לוס אנג'לס לייקרס תעשה בקיץ: בעצם בניית הקבוצה סביב לברון ואנתוני דיוויס.

לפני פתיחת הפרי-אייג'נסי ובעקבות טריידים ששלחו לניו אורלינס ווושינגטון וויזארדס 7 מ-9 שחקנים שהיו עם חוזים או אופציה לחוזה לעונה הקרובה - בלייקרס היו ארבעה שחקנים תחת חוזה ושלושה שחקנים פעילים.

לברון ג'יימס (על חוזה מקסימום של 37.4 מיליון דולר), אנתוני דיוויס (חוזה מקס' של 27.09 מיליון דולר) וקייל קוזמה (חוזה של 1.97 מיליון דולר). בספרים של לוס אנג'לס יש גם את לואל דנג, שחקן שמקבל מהקבוצה 5 מיליון דולר לאחר שהיא "שחררה" אותו בתמורה לרכישת החוזה ממנו בסכום החוזה ופריסתו לאורך שנים. הסיטאוציה עם דנג, שקבוצה משלמת 5 מיליון דולר לשחקן שלא משחק עבורה, מכונה "dead cap".

עבור האופציה לסופרסטאר נוסף, דיוויס היה צריך לוותר על בונוס טרייד שהיה בחוזהו (4 מיליון דולר) וכך נפתח מקום בתקרת השכר להחתמת כוכב שלישי. דיוויס, לפי כל הערכות, צפוי לחתום על חוזה מקסימום לחמש שנים בלייקרס - חוזה שיגרום ל-4 מיליון דולר להיראות כסף קטן. כמו כן, דיוויס יככב בסרט של לברון ג'יימס (ספייס ג'אם 2) ויקבל שכר נאה שם ועל פי הערכות השווי השיווקי שלו צומח בעשרות אחוזים כשהוא בלייקרס - מה שיגדיל את הכנסותיו מחסויות (עוזר מאוד שלשניים יש סוכן משותף שדואג לכך שאף אחד לא יקריב למען הקבוצה יותר מדי). כמו כן, לברון וויתר על מספר 23 עבורו (מה שיעלה את ההכנסות של הלייקרס ממכירת חולצות רפליקה חדשות של לברון - שעבר ל-6 - ויעזור, בטווח הארוך, בתשלומי מס יוקרה במקרה הצורך).

בכל מקרה, עם השלושה שחקנים ועוד אחד, לוס אנג'לס לייקרס היתה מחוייבת למשכורות של 66.5 מיליון דולר. הרבה מתחת לתקרת השכר (109 מיליון דולר) ומה שאפשר לה להחתים שחקן נוסף על חוזה מקסימום (כ-32 מיליון דולר). אם נכנסים לתוך הפרטים רואים שהלייקרס הגיעו לאפשרות להציע קצת פחות מהמקסימום (32.7 מיליון) - 587 אלף דולר פחות מהמקסימום. המשמעות לטווח הארוך היתה שההצעה המקסימלית היא 138.3 מיליון דולר לארבע שנים כשקבוצות אחרות יכולות להציע 140.8 מיליון דולר לארבע שנים. עוד לפני שקוואי בחר בקליפרס, בלייקרס צירפו את ג'ארד דאדלי הוותיק וטרוי דניאלס, קלע טוב, לסגל הדליל, על חוזי מינימום.

הלייקרס את ה-32 מיליון דולר הלייקרס הוציאו על דני גרין (30 מיליון דולר לשנתיים) - אולי ההחתמה החכמה ביותר. שחקן הגנה מצוין, אלוף עם טורונטו וסן אנטוניו וקלע שלשות שירווח את המגרש עבור לברון ודיוויס. הלייקרס החזירו גם את קנטאביוס קאלדוול-פופ, שחקן של סוכנות קלאץ', שבשנים האחרונות היה אחד מהשחקנים שקיבלו את השכר הגבוה ביותר ביחס לתפוקה מהם. הוא חתם עכשיו על חוזה לשנתיים בשווי 16 מיליון דולר לשנתיים. פופ, כאמור, הוא לא שחקן מבריק במיוחד. ב-2017 שיחק בליגה כשהוא, בעצם, אסיר ועם צמיד מעקב של בית כלא. אליהם יצטרף ג'אבייל מקגי, שבעונה שעברה שיחק בלייקרס וחתם עם הקבוצה על חוזה לשנתיים בשווי 8.2 מיליון דולר. הסנטר לא שחקן להרבה דקות על המגרש ומלבד כמה שנים בגולדן סטייט ווריירס, אף פעם לא באמת השתמש בגובה ובאתלטיות שלו כדי להיות דומיננטי. גם קווין קוק, המחליף של סטף קרי בווריירס, הצטרף עבור חוזה של 6 מיליון דולר לשנתיים. עם ההחתמות הללו, הלייקרס כעת יכולים להחתים עוד שחקן או שניים שאינם שחקני מינימום (אפשר להחתים שחקני מינימום שהם לא נחשבים בחישובי תקרת השכר). ייתכן שמרקוס מוריס, גם כן סוכן של קלאץ', יצטרף לצוות הזה. אולי דימרקוס "בוגי" קאזינס גם. אולי יחזירו את רייג'ון רונדו (כי אין בסגל רכז). אולי את שחקן ה-Gליג של הקבוצה: אלכס קארוסו. ייתכן שיחזירו גם את טייסון צ'אנדלר או לאנס סטיבנסון - כולם שיחקו בקבוצה בעונה שעברה ולא ממש הוכיחו את עצמם כשחקנים שיכולים להתמודד עם הדרישות של ה-NBA. האופציות לא רבות ואיכותיות במיוחד.

4. עדיין בעל השפעה כבירה

שחקנים גדולים - סופרסטארים - התחילו בשנים האחרונות, בהשפעתו של לברון ג'יימס, לחתום על חוזים לטווח הקצר (שנה עם אופציה לעוד שנה) כדי שתהיה להם גמישות (לעזוב סיטואציה שלא טובה להם) וגם מינוף על פני הקבוצות (תעשו את מה שאני רוצה, או שאני עוזב). זה הוביל לכך שהכוח של השחקנים מעולם לא היה גדול יותר. הם יכולים לדבר אחד עם השני ולקבוע איפה הם חותמים ובעצם להקים "קבוצות על" לבדם.

כשלברון ג'יימס הצטרף ללייקרס הוא חתם על חוזה לשלוש שנים ושוב שינה את הדינמיקה בליגה. לפתע, השחקנים הגדולים החופשיים חיפשו את "המקום" שיהיה שלהם לכמה שנים. זה מה שקוואי לנארד מצא בלוס אנג'לס קליפרס. זה מה שקווין דוראנט וקיירי אירווינג מצאו בברוקלין.

וזה מה שלברון יצר לעצמו בשנה האחרונה. לפני לברון, הלייקרס בנו קבוצה מבחירות דראפט (שחקנים תחת חוזים מוגבלים תחת שליטת הקבוצה לבערך 7 שנים). מאמצע העונה שעברה, העונה הראשונה של לברון בקבוצה, הארגון חי לפי ציר הזמן של הכוכב בן ה-34. כלומר, לבורן לא רוצה לגדול עם קבוצה של צעירים. אין לו זמן לזה. הוא רוצה עוד אליפות או שתיים - הוא צריך שחקנים גדולים לצידו כדי לעשות זאת (כפי שקרה במיאמי היט ובקליבלנד קאבלירס).

באמצע העונה שעברה ריץ' פול, הסוכן של לברון ג'יימס ואנתוני דיוויס, דחף את כל הלייקרס לציר הזמן של לברון והתחיל לעשות מהלכים למעבר של דיוויס מניו אורלינס ללייקרס. זה הוביל לקריסה של חדר ההלבשה בלייקרס (השחקנים הצעירים הבינו שלברון לא רוצה אותם), חדר ההנהלה בלייקרס (מג'יק ג'ונסון עזב את המועדון) ולשינויים מרחקי לכת בניו אורלינס פליקנס (הג'נרל מנג'ר פוטר והובא במקומו דיוויד גריפין). ובסופו של דבר זה הוביל לטרייד הגדול בהיסטוריה של הליגה - ששלח את דיוויס, כוכב על שנכנס לשנות השיא שלו - ללייקרס עבור כל כמעט כל שחקני העתיד של הקבוצה בצהוב-סגול וגם בחירות דראפט עתידיות שלה.

ההשפעה של לברון הורגשה בלוס אנג'לס, ניו אורלינס, וושינגטון, בוסטון (שבמשך שנים תכננה על דיוויס ובסוף לא היתה בתמונה כי הכוכב לא הסכים לעבור לשום מקום מלבד הלייקרס), ניו יורק (שתכננה גם על דיוויס) ובעצם על כל קבוצות המערב - שכעת צריכות לתכנן לקבוצה עם לברון ודיוויס.

מה שכן, לברון כנראה לא השפיע מספיק כל קוואי וכעת הליגה צריכה להתכונן לשתי קבוצות ענק באל.איי. כמו כן, הלייקרס עכשיו חייבת לזכות באליפות. יש לה עוד שנתיים בחוזה של לברון. הוא יהיה בן 35 וחצי בזמן של גמר 2020. הוא אחד מהשחקנים המבוגרים בליגה. בתום העונה הבאה, רק שני שחקנים בהיסטוריה יהיו עם יותר דקות NBA עם לברון.

בכל מקרה, כרגע נראה שהלייקרס של לברון ודייויס תהיה סוג קבוצה שהוקמה מאפס ותתחרה נגד קבוצות מהטובות בהיסטוריה. לפי ג'קי מאקמולן, הכתבת האגדית של ESPN, "לברון ג'יימס פורח בכאוס - על המגרש ומחוצה לו". זה בדיוק מה שלברון השיג בליגה בקיץ הזה: כאוס. עכשיו זה הזמן שלו לפרוח.

5. מאבק מטורף על הפלייאוף

המאבק על הפלייאוף במערב יהיה מרחץ דמים. ההנחה היא שלוס אנג'לס קליפרס, לוס אנג'לס לייקרס לייקרס, גולדן סטייט ווריירס ויוסטון רוקטס יהיו בפלייאוף אבל שאר הקבוצות ילחמו על מקום במה שצפוי להיות מירוץ עמוס כישרונות: דנבר נאגטס (מקום שני במערב בשנה שעברה), יוטה ג'אז שהתחזקה עם מספר שחקנים מעניינים, פורטלנד טריילבלייזרס שהיתה בגמר המערב, אוקלהומה סיטי ת'אנדר - שכמעט תמיד מגיעה לפלייאוף, סן אנטוניו ספרס - הכוח המסורתי במערב, דאלאס מאבריקס עם לוקה דונצ'יץ' וקריסטפס פורזינגיס הצעירים המרגשים, ניו אורלינס פליקנס עם זאיון וויליאמסון וצוות מרשים מאוד של שחקנים וותיקים וצעירים לצידו, סקרמנטו קינגס המשתפרת. אפילו למינסוטה טימברוולבס, עם קרל אנתוני טאונס המבטיח, יהיה מה למכור במירוץ הזה. כשחושבים על זה, רק ממפיס גריזליס ופיניקס סאנס הן חסרות סיכוי ממשי להגיע לפלייאוף. זה יהיה מטורף.

6. וכוכב אחד בן 82

והמילה האחרונה לכוכב בן 82 שעשה את מה שמעטים חושבים שאפשר לעשות: להפוך את לוס אנג'לס קליפרס לפייבוריטית לאליפות. ג'רי ווסט היה ג'נרל מנג'ר של לוס אנג'לס לייקרס הגדולה של סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. לאחר מכן עבר בגולדן סטייט ווריירס כיועץ ובשנה האחרונה הוא מייעץ ועובד עם לוס אנג'לס קליפרס. בחייו הוא גייס פרי-אייג'נטס כמו שאקיל אוניל, קווין דוראנט וקוואי לנארד. כלומר, הוא שכנע את בין השחקנים הטובים ביותר בכל הזמנים להצטרף לקבוצות שסייע לבנות. ווסט, אחד מהכוכבים הראשונים של המשחק, יזכר בתולדות המשחק כמי שהפך לסמל של ה-NBA (הוא הדמות בסמל המפורסם) וכמגייס הכישרונות הגדול בכל הזמנים. ואת קוואי עשה בגיל 82. אגדה.