אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגשת תביעה לאכיפת סדרי ראיה ו/או קנס על אי קיום סדרי ראיה צילום: יח"צ

הגשת תביעה לאכיפת סדרי ראיה ו/או קנס על אי קיום סדרי ראיה

07.07.2019, 08:19 | אריאל דרור

מוגש מטעם DUN'S 100  

סעיף 7 לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה קובע כי:

"הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין."

החוק מאפשר לביהמ"ש סמכויות אכיפה בנושא משמורת, כל עוד מדובר בהליכי ביצוע שנקבעו בגוף פסק-הדין בעניינים שיש לקבל לגביהם הוראות מבית-המשפט (לדוגמה, נקבע כי אם סדרי הראיה נקבעו ע"י מומחה אזי אין צורך בהתערהות ביהמ"ש ובהוראות נוספות). כמו כן ביהמ"ש רשאי להתערב אם הוא חושב כי יש דרך צודקת יותר לקיים ההסדרים- וזה תלוי הנסיבות.

חלק מפס"ד בנושא אומרים כי מקור הסמכות הינו בפקודת ביזיון ביהמ"ש- לאור אי קיום פס"ד.

ישנם מספר פסקי דין שהטילו סנקציות על הורה שסירב לקיים סדרי ראיה- בין אם סירב לתת לילד לראות את ההורה השני, ובין אם ההורה לא בא לבקר, כאשר הסיבה להטלת הקנס הינה בשל החשיבות שביהמ"ש מייחס לקשר בין ההורה לילדו ( ובכפוף לטובת הילד).

הטלת קנס כספי על הורה המחבל בסדרי הראיה- לא נתפסת כהגדלת מזונות אלא כניסיון לשנות את הנהלותו של המפר, לטובת הילד, במידה וביהמ"ש חושב כי הטלת הסנקציה תביא לשינוי בסדרי הראיה ותעמוד בקנה אחד עם טובת הילד.

ביהמ"ש בד"כ נותן הוראות מה לעשות עם הכסף, לעיתים זה מועבר להורה השני ולעיתים זה יכנס לתוכנית חסכון לקטין- אבל המטרה היא לא עוד כסף לקטין אלא ניסיון לאכוף סדרי ראיה. לכן, טענה כאילו האישה בעצם רוצה להגדיל מזונות לא ממש תתפוס- מה גם שהסכום שהיא בקשה לכל הפרה הוא סביר- יש פס"ד שפסקו אפילו 500 ש"ח לכל הפרה, ובשים לב כי סכום המזונות הוא נמוך.

יצוין כי ככל שהילד גדול יותר - ביהמ"ש ישמע את דעתו בכל הנודע להסדרי הראיה שהוא חפץ בהם, כחלק מבחינת טובת הילד.

   

עו"ד אריאל דרור , צילום: יח"צ עו"ד אריאל דרור | צילום: יח"צ עו"ד אריאל דרור , צילום: יח"צ

הנה מספר דוגמאות:

תמ"ש 1090-02-09- עסק במקרה בו נקבע כי האם הסיתה את בנה כנגד אביו, ולכן הבן לא רצה לראות את האב. ביהמ"ש קבע כי באם אכן ימנעו מהאב לראות את הבן- האם תשיג את רצונה. לכן נקבע קנס על האם באם היא לא תקיים את סדרי הראיה. בפסה"ד נאמר כי ככלל אין כופין קשרים משפחתיים בשל חירותו של כל אדם לבחור עם מי להיות בקשר ועם מי לא, וגם מאחר ובמבחן התוצאה, הכפייה אינה מוכיחה את עצמה.

לכן, לכאורה לא כדאי להטיל סנקציות כספיות שמטרתם קיום סדרי הראיה אם זה לא טובת הילד. כלומר, אם טובת הילד קובעת כי לא כדאי לא לפגוש את ההורה השני - אין טעם להטיל סנקציות.

עוד נאמר שם כי, "מכל מקום, נראה שהסיכוי לחידוש הקשר עם האב, כתוצאה מהטלת הסנקציה הכספית על האם גובר במקרה זה על הסיכון שבפגיעה נוספת בקטין. על פי התסקיר, חש האב מותש ומיואש. נראה, כי בלעדי התערבות שיפוטית, יכול והניתוק בין השניים יתקבע לעד.

... אין מנוס מלהטיל סנקציה כספית בתקווה שזו, "דרך הכיס" תרתיע את האם מלהמשיך ולהסית את הקטין כנגד האב ותביא לחידוש הקשר עימו"

במקרה דנן - ביהמ"ש התרשם שטובת הילד תהיה לפגוש את אביו, ולכן הוטלו סנקציות על האם.

על כן אפשר להסיק כי ככל שביהמ"ש יתרשם כי אין זה נכון כי הילד יפגוש את אביו, וכי הסנקציות הכלכליות לא יעזרו- יתכן ולא יטיל אותם.

תמ"ש 3589-02-11- הוטלו סנקציה כספית על אם בסך 500 ש"ח על כל פעם שתמנע מהאב לראות את בתו, וזאת לאחר שגורמים טיפוליים קבעו כי טובת הבת הינה לפגוש את האב. ביהמ"ש אומר כי יש לו סמכות לעשות כן גם ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטורפסות.

תמ"ש 00 / 89792- הוטלה סנקציה של 1500 ש"ח על אם על כל מניעת ביקור מצידה.

תמ"ש 50531-12-12 ד.פ. נ' מ.פ.- הוגשה תביעה להטלת קנס על האם מאחר וזו מונעת מהאב לראות את ילדיו. התביעה הוגשה בהתאם לפקודת ביזיון ביהמ"ש (שגם מאפשרת מאסר). באותו מקרה חוו"ד של עו"ס טענה כי טובת הקטינים הינה להפגש עם האב, וכי האם היא זו שמנועת הקשר- ולכן ביהמ"ש הטיל קנס של 500 ₪ על האם על כל הפרה (אפילו שהיו טענות לאלימות כלפי האב).

רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית - מדובר בערעור בבית המשפט המחוזי, במקרה שהאם מנעה מהילדים להיפגש עם אביהם. ביהמ"ש טען כי מדובר בניכור הורי, וכי האם משתמשת באמתלאות שכביכול פוגעות באינטלגנציה של השומע, ולכן פסק: "האמצעי הטוב ביותר במקרה זה להיאבק בניכור ההורי, הוא הטלת קנסות כבדים על האם. האם תשלם 100 שקל לכל עשר דקות של איחור בהגעת הילדים לבין סבתם; 500 שקל למניעת ביקור; 100 שקל לכל חמש דקות של קיצור הביקור; ו-750-250 שקל אם הביקור יהיה בלתי משמעותי".

אין ספק כי מדובר בפסקי דין שהטילו סנקציות כבדות, אך ביהמ"ש משתמש בהן מתוקף סמכותו, ורק על מנת למגר את התופעה של ניכור ההורי, וכדי שיהיה קשר בריא בין הילדים להוריהם.

מאת עו"ד אריאל דרור

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות