אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כמה חדשנית ומהפכנית, ככה פוגענית: חצי יובל לאמזון צילום: רויטרס

דו"ח טכנולוגי

כמה חדשנית ומהפכנית, ככה פוגענית: חצי יובל לאמזון

ענקית הסחר המקוון עוררה מהפכת אינטרנט עצומה ב-25 שנותיה שציינה בסוף השבוע האחרון - אך גם התבלטה בין ענקיות ההייטק כלא-מוסרית; מיהו המחליף של מעצב אפל ג'וני אייב שפרש; ולמה חסמה גוגל את שירות עדכוני הטרנדים שלה בניו זילנד

07.07.2019, 13:54 | עומר כביר
חיפשתי את הדיסק הזה במשך חודשים; ב-1998 האופציה היחידה היתה לתור אחריו בחנויות דיסקים, ושאלתי עליו כמעט בכל חנות שנכנסתי אליה, מטאוור רקורדס במגדל האופרה ועד כאוס בתחנה המרכזית בראשל"צ. כלום, אפילו בקטלוג להזמנות מחו"ל הוא לא הופיע. ואז מישהו סיפר לי על מקום שאפשר להזמין ממנו כל ספר או דיסק שאי פעם יצא לאור. מצאתי אותו שם כמעט מידית, ו-23.92 דולר (17.97 לדיסק, 5.95 למשלוח) ושלושה שבועות מאוחר יותר הוא היה אצלי ביד, באדיבות אתר בשם amazon.com. הדיסק, ששמו לא יפורסם מפאת הפאדיחה, עדיין שמור באחת המגירות בבית, 21 שנה אחרי שנרכש וכשכבר אין ברשותי מכשיר שמסוגל לנגן אותו (המחשב האחרון עם CD-ROM הלך לעולמו מוקדם יותר השנה). הערך בעיקר סנטימנטלי; הרבה יותר להאזין לו בספוטיפיי.

אמזוןשל פעם: חנות ספרים מקוונת, צילום: Amazon אמזוןשל פעם: חנות ספרים מקוונת | צילום: Amazon אמזוןשל פעם: חנות ספרים מקוונת, צילום: Amazon

אני לקוח קבוע של אמזון מאז; כמות הג'אנק המביך שהזמנתי מהאתר לאורך העשורים מעציבה אותי כשאני בוחן את רשימת ההזמנות שביצעתי באתר. ואני לא לבד, אין כמעט אדם בעולם המערבי שלא הזמין משהו מאמזון לאורך השנים, ורבים מהצרכנים הם לקוחות קבועים שלו. ההזמנה הראשונה מאמזון ב-1998 היתה אחת הפעמים הראשונות שהבנתי את הכוח של האינטרנט ככלי משבש שיכול להשפיע על החיים שלנו בדרכים מגוונות, לאפשר לנו לעשות דברים שמעשירים ומשפרים אותם בצורה משמעותית, להיות הרבה יותר מנקודת מפגש מקוונת לשיחה עם זרים (אז היה מקובל יותר לשוחח עם גולשים אנונימיים), להיות משהו חשוב שיתחבר לכל היבט של חיינו.

אמזון, שציינה בסוף השבוע 25 שנה להיווסדה, היתה אחד הכלים הראשונים שסייע לאנשים להבין מה כל כך טוב באינטרנט, ואיך היא יכולה להיות שימושית גם בשבילם. לנאפסטר, שהגיעה אחריה עם אימפקט חזק יותר, היתה כלי נוסף שכזה. בהקשר זה יש לשתי החברות מאפיינים משותפים רבים, ובראשם השיבוש של תעשיות קיימות (האימפקט של אמזון היה מזדחל יותר אך בסופו של דבר נרחב יותר) והפיכת העולם המקוון ממשהו ערטילאי לדבר מוחשי שאפשר להסביר לכל אחד ("זו תוכנה שמאפשרת לך להוריד כל שיר בעולם", "זה אתר שמאפשר לך להזמין כל מוצר בעולם").

אמזון של היום אמזון של היום אמזון של היום

ברבע המאה הראשונה שלה, אמזון הובילה כמה מהמהפכות הגדולות של העולם המקוון, ביותר מסקטור פעילות אחד. היא האחראית המרכזית לפופולריות העצומה של קניות ברשת, וכתוצאה מכך לריסוק של מוקדי כוח ותיקים כמו הקניונים (כמה זה סמלי שדווקא בסוף השבוע עלתה בנטפליקס העונה השלישית של "דברים מוזרים", שבין השאר חוגגת את ימי הפריחה והשגשוג של הקניונים בשנות ה-80?). היא ריסקה את רשתות הספרים הגדולות, אחת מהן עד כדי פשיטת רגל וסגירה, ואח"כ פנתה לריסוק הספרים המודפסים, אותם מוצרים שהיוו את הבסיס להקמתה, באמצעות קינדל וספרים דיגיטליים.

פעולה זו הצליחה רק בחלקה, ספרים מודפסים עדיין זוכים לפופולריות רבה (למרבה הצער - שכן המחיר הסביבתי שלהם גבוה במיוחד). אמזון גם היתה חלוצת תחום הטאבלטים המוזלים, ממציאת קטגוריית הרמקולים החכמים עם אקו, ואחת החברות שהובילו את הפריצה הגדולה של עולם המחשוב בענן כמוצר ארגוני.

אפשר לשפוך אינספור מילים על כל המהפכות שאמזון חוללה ועל כל הדרכים שבהן היא שינתה את חיינו, ולא מעט אנשים כבר עשו את זה. אבל זה המקום לדבר על מאפיין אחר של אמזון, כזה שלא זוכה לדיון מספק: מדובר בחברה ממש, אבל ממש, לא מוסרית. החברה הלא מוסרית ביותר מבין חמש הגדולות, אחת הלא מוסריות בעולם הטכנולוגיה; כנראה שלא ברמה של חברות הטבק, אבל בעיקר מכיוון שהמודל העסקי שלה לא מבוסס על מכירת מקלות מסרטנים.

ג ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד החברה | צילום: רויטרס ג

חברות כמו פייסבוק וגוגל זוכות להרבה ביקורת על טיפוליהן בסוגיות כמו פרטיות או התערבות זרה בפלטפורמה. הביקורת מוצדקת, אבל המחדלים של החברות האלו נובעים לא פעם מרשלנות או כשל פנימי, לא בהכרח מבחירה מודעת בנתיב פעולה מסוים.

לא זה המקרה של אמזון. פעם אחר פעם, החברה בוחרת במהלכים לא מוסריים בעליל, חרף התנגדות ציבורית נרחבת ואף התנגדות מקרב העובדים שלה. אחד המקרים הידועים הוא תוכנת זיהוי הפנים של אמזון, Rekognition. התוכנה סובלת מבעיות רבות, בעיקר כאשר מדובר בזיהוי מיעוטים או המגדר של טרנסים או לא-בינאריים, ואולם הדבר לא הרתיע אותה מלמכור את התוכנה ליחידות משטרה ברחבי ארה"ב, גדולות וקטנות כאחת, מבלי פיקוח או חשיבה על איך השימוש בה עלול לפגוע בזכויות האזרח של אנשים שנמצאים תחת סמכות אותן יחידות.

החברה ממשיכה לפתח ולמכור את התוכנה למרות התנגדות חריפה ומתמשכת מצד עובדי החברה לכך, שדרשו ממנה יותר מפעם אחת להפסיק לעשות כן. זאת, בניגוד למשל לגוגל, שפרשה מתוכנית מל"טים של הפנטגון במענה ללחץ עובדים. אמזון גם דחתה הצעה של אלפים מעובדי החברה לקדם תוכנית להפחתת פליטות גזי החממה שלה, כחלק מהמאמצים הגלובליים להתמודדות עם משבר האקלים. זאת, בשעה שלא מעט חברות טכנולוגיה פועלות על מנת להגיע לאיזון מלא בפליטת גזי החממה שלהן וכמה מהן, כמו אפל, כבר השיגו מטרה זו.

זיהוי פנים המוני? העובדים מתנגדים, ההנהלה מתעלמת, צילום: שאטרסטוק זיהוי פנים המוני? העובדים מתנגדים, ההנהלה מתעלמת | צילום: שאטרסטוק זיהוי פנים המוני? העובדים מתנגדים, ההנהלה מתעלמת, צילום: שאטרסטוק

לא מפתיע שאמזון מתעלמת מבקשות העובדים בנושא, החברה כבר הפגינה יחס מזלזל לעובדיה, בכל הדרגים. לא מדובר רק על עובדי מרכזי השילוח של החברה שעוסקים בעבודה מפרכת וסובלים מתת-תנאים ומיחס לא-אנושי (לא מפתיע, בהתחשב בכך שהחברה שואפת להחליף אותם ברובוטים), אלא גם על עובדי הצווארון הלבן של החברה, בעלי הכישורים והידע שמועסקים במשרות מתגמלות. אלו מתארים סביבת עבודה אלימה וקשה נפשית, כאשר מראות של עובדים מתייפחים במשרדיהם אינם יוצאי דופן. היחס של החברה לעובדיה הוא כמעט דארוויניסטי, במובן הרע, כאשר הלחץ לחדש ולהתקדם, גם אם הדבר כרוך ברמיסת העמיתים לעבודה, נמצא בראש סדר העדיפויות.

יש עוד הרבה דוגמאות. כמו הפעם שאמזון סירבה להפסיק למכור מגזינים שעוסקים בקרבות תרנגולים ומעודדים את ההתעללות הזו, חוסר הנכונות של החברה להילחם במכירות מוצרים מזויפים בפלטפורמה שלה, או הפעם שמחקה ממכשירי קינדל של משתמשים ספרים שקנו בכסף מלא (למרבה האירוניה, מדובר היה ב-1984 של ג'ורג' אורוול).

אופס! כלי הריגול ההמוני של אמזון זיהה פוליטיקאים כפושעים מערכת זיהוי הפנים ההמוני שאמזון בונה עבור ממשלת ארה"ב מתגלה כגדושה בליקויים ניצן סדן, תגובה אחתלכתבה המלאה

כל חברות טכנולוגיה הגדולות עושות מעשים לא מוסריים. מעלימות מס בתרגילים משונים, מנצלות את כוחן כדי לפגוע בתחרות בדרכים לא הוגנות, פוגעות בחופש הביטוי של משתמשים. אבל למרביתן יש גם עמדה מוסרית ברורה, קווים שהן לא יחצו, מעשים שלא יסכימו לעשות. אפל סירבה לסייע ל-FBI לפרוץ למכשיר אייפון, שכן המהלך היה מעמיד בסיכון את כל האייפונים בשוק, מיקרוסופט סירבה להיענות לצו של שופט פדרלי שחייב אותה להעביר מידע ממיילים שמאוחסנים בשרתים מחוץ לארה"ב, פייסבוק עושה הרבה טעויות, כל כך הרבה טעויות, אבל הן תוצאה של חוסר הבנה ורשלנות, לא של בחירה לא מוסרית.

בהתנהגות של אמזון יש משהו שונה. החברה לא מתנצלת, לא מוטרדת, לא מנסה להסתיר במילים יפות ובספינים, לא מנסה לשכנע אותנו ואת עצמה. אם יש משהו שהיא רוצה לעשות, היא תעשה אותו. הביקורת הציבורית והפנימית לא מטרידה אותה, ההשלכות האפשריות לא מרתיעות אותה. היא תמכור תוכנה מסוכנת ותצפצף על כל מי שמבקר אותה. תרמוס את העובדים ותחליף אותם כשכבר יהיו מיותרים, תדרוס בדרך קדימה. כולן עושות מעשים לא מוסריים, אבל נראה שרק לאמזון ממש לא אכפת מכך.

קצרצרים

1. צווי איסור פרסום הם דבר מטופש במקרים בהם המידע שעליהם לשמור בסוד כבר דלף; כך גילו בסוף השבוע תושבי ניו זילנד שמנויים לשירות המיילים של גוגל טרנדס. המיילים מספקים רשימה של תוצאות החיפוש הפופולריות ביותר, ובעבור תושבי המדינה היה זה שמו של חשוד ברצח. זעם מקומי הביא את גוגל להשהות את שליחת המיילים. אף אחד, משום מה, לא התייחס לכך שהשם הופיע שם רק מכיוון שכנראה חצי מדינה חיפשה אותו בגוגל.

איסור פרסום בגרסת גוגל, איור: ערן מנדל איסור פרסום בגרסת גוגל | איור: ערן מנדל איסור פרסום בגרסת גוגל, איור: ערן מנדל

2. אחרי הפרישה של המעצב הראשי של אפל, ג'וני אייב, הגיע הזמן לדבר על המחליף שלו; אחד ג'ף וויליאמס, סמנכ"ל התפעול של החברה (הג'וב הקודם של המנכ"ל, טים קוק). וויליאמס קיבל את האחריות על צוותי עיצוב החומרה והתוכנה שהיו כפופים קודם לאייב. מדובר בבחירה קצת חשודה - בכל זאת, הבן אדם לא מעצב בהשכלתו - אך לא בהכרח רעה. וויליאמס, למשל, היה זה שהבין שאפל ווטש צריך להפוך ממוצר אופנה שמחובר לאייפון לכלי עם קישוריות עצמאית שמדגיש את יכולות הבריאות שלו. הבחירה של וויליאמס גם מסמנת אותו כיורש המוביל ביותר לקוק בבוא היום.

3. "כמו בסין" זה לא צירוף מילים שהרבה אנשים שמחים לראות בהקשרים טכנולוגיים. אבל, משום מה, זו ההבטחה שראשי פרובינציית חוחוי בארגנטינה סיפקו לתושביהם אחרי שהתקינו מערכת מצלמות מעקב מתוצרת ZTE הסינית. "בטוח כמו בסין", הם אמרו על המערכת שנועדה להפחית את הפשיעה, ושאם היא באמת "כמו בסין" - תשמש להרבה יותר.

4. עוד מקרה של הפקרת פרטיות משתמשים נגמר בלא כלום בארה"ב: יצרנית הראוטרים ומצלמות הרשת D-Link כשלה להגן על המוצרים שלה מפרצות אבטחה מוכרות היטב וקלות לחסימה, וחשפה בכך אלפי לקוחות לתקיפת האקרים. שנתיים וחצי אחרי שה-FTC תבעה את החברה, הגיעו השתיים להסדר טיעון שכולל הטמעת תוכנית אבטחת תוכנה (כלומר, מה שהיתה צריכה לעשות בכל מקרה) וביצוע בדיקה דו-שנתית של התוכנית על ידי גורם חיצוני במשך עשר שנים. קנס, פיצוי למשתמשים, עונש כלשהו? חה. שיהיה בהצלחה עם פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות