המשקיעים ברחו ושוק הנדל"ן בדבלין קבור במשבר 2008

משבר הדיור הפוקד את דבלין מגמד את הנתונים שזורמים מערים גדולות אחרות באירופה, ובכלל זה פריז וברלין שדיווחו בחודש שעבר על מהלכים לריסון שכר הדירה - על כך מדווח ה"דויטשה וולה". "זהו משבר הדיור החמור ביותר בתולדות המדינה", כך לפי ג'ון ביסט, פעיל ותיק למען דיור, שמפנה אצבע מאשימה למחסור בדיור ציבורי.

הדיווחים הזורמים משוק הדיור של דבלין מתארים מצב קשה במיוחד עבור השוכרים, זאת לאחר שמחירי השכירות זינקו לשיאים חדשים שמיקמו את העיר שנייה אחרי לונדון מבחינת יוקר הדיור.

כך, למשל, באתר הנדל"ן הגדול באירלנד Daft.ie, פורסמה דירת סטודיו במרכז העיר הכוללת מטבח קטן שבו ממוקמת מיטה, במחיר של 750 יורו לחודש. במודעה נכתב כי מדובר בדירה עם "רמת גימור גבוהה ביותר".

מחירי השכירות עוקפים עתה באופן משמעותי את אלה שנרשמו בשיאה של בועת הנדל"ן שפקדה את אירלנד לפני עשור, זאת לאחר שרשמו זינוק של 37%. עבור דירת שלושה חדרים בעיר ישלמו השוכרים יותר מ־2,000 יורו לחודש.

מחאה נגד יוקר הדיור בדבלין | צילום: רויטרס

מחירי השכירות הגבוהים נובעים ממחסור בהיצע ובמקרים מסוימים "פשוט מחמדנות", כך לפי ביסט. לדבריו, הקושי עבור השוכרים הוא רק צד אחד של המשבר, ועל הממשלה להקים בדחיפות יחידות דיור ציבוריות. נכון להיום, כ־50 אלף דבלינאים נמצאים ברשימת ההמתנה לדיור ציבורי ולמעלה מ־10,000 הם מחוסרי דיור. רבים מהם מתגוררים במקלטי חירום למשפחות.

דבלין | צילום: בלומברג

במהלך המשבר הפיננסי העולמי התפוצצה בועת הנדל"ן של אירלנד והפילה את המדינה למיתון עמוק. אחת ההשלכות של המשבר היתה עצירה מוחלטת כמעט של בניית הבתים, כאשר הפגיעה הגדולה ביותר היתה במגזר הדיור הציבורי. רוב הגורמים בתעשייה אינם חולקים על כך שהמשבר נובע משנים ממושכות של שיעורי בנייה נמוכים שיצרו מחסור בדיור ציבורי, פרטי, לרכישה או להשכרה. בה בעת, אין תמימות דעים לגבי פתרונות אפשריים.

מריאן פינגאן, כלכלנית ראשית בסוכנות הנדל"ן למגורים הגדולה באירלנד, שרי פיצג'רלד, אומרת כי קריסת שוק הנדל"ן האירי לפני למעלה מעשור הבריחה משקיעים והובילה למחסור חמור בהיצע. הבעיה הזאת קיימת עדיין, היא אומרת. "המשקיעים הפרטיים שלנו לא רושמים תשואות על השקעותיהם והם עוזבים".

למרות שנרשמה עלייה הדרגתית במספר המשקיעים המוסדיים שנכנסו לשוק הנדל"ן של דבלין - הם רכשו 11% מהנכסים שנמכרו באירלנד בשנה שעברה, לפי חברת הנדל"ן הבינלאומית סאבילס - לדברי פינגאן מדובר עדיין בקצב אטי שלא משפיע דיו על הבנייה החדשה. "להערכתי אנחנו צריכים לבנות 40 אלף יחידות דיור בשנה. בשנה שעברה בנינו 18 אלף, שנה קודם לכן 14 אלף והשנה נבנה אולי 21 אלף דירות". לדבריה, בדבלין נבנו בשנה שעברה 6,700 יחידות דיור לעומת ביקוש לכ־14 אלף.

לפי ביסט, הפתרון טמון בבעלות ממשלתית נרחבת יותר על נכסים. כדוגמא הוא מציג את וינה, שם כמעט 60% מהבתים נמצאים בבעלות ציבורית, לעומת פחות מ־10% בדבלין.

על פי רונאן ליונס, מרצה לכלכלה בטריניטי קולג' בדבלין, שורשי משבר הדיור עמוקים יותר מאשר המשבר הפיננסי של 2008. "עד שלהי שנות ה־80 של המאה שעברה הביקושים לדיור באירלנד היו חלשים", הוא מסביר. "איבדנו אנשים כל שנה בגלל הגירה והיינו יצואנים נטו של אנשים במשך עשרות שנים". לדבריו, רק ב־30 השנים האחרונות נאלצה אירלנד להתמודד עם צמיחה באוכלוסייה, וכתוצאה מכך עם אתגרים שמדינות אחרות באירופה מתמודדות עמם כבר שנים רבות.