האוצר תוקע מקלות בעסקת אירונאוטיקס

רשות החברות צפויה בימים הקרובים להמליץ לשרי הממשלה לא לאשר לחברה הממשלתית רפאל לרכוש את אירונאוטיקס במתווה הנוכחי של השותפות בין הרוכשים, כך נודע ל"כלכליסט". בשבוע שעבר השלימה הרשות את בדיקותיה בנוגע לעסקה: את מחיר העסקה ואת מבנה העסקה, שלגביו התעוררו שאלות רבות יותר.

ל"כלכליסט" נודע כי רשות החברות דורשת שינויים מהותיים בהסכם של רפאל עם השותף שלה לרכישה, איש העסקים אביחי סטולרו, והיא צפויה להמליץ לשנות את מבנה הבעלות עמו. במקרה כזה יצטרכו סטולרו ודירקטוריון רפאל להודיע אם הם מסכימים לשינויים. פרטי ההסכם בין רפאל וסטולרו, שנשארו חסויים בשלב זה, העלו חשש ברשות החברות ומשרד האוצר כי השותפות איננה סימטרית, כלומר רפאל נושאת בסיכון רב יותר בעסקה, ואף נהנית מפחות פריבילגיות. במסגרת העסקה רפאל אמורה לרכוש ולהחזיק 50% ממניות אירונאוטיקס, וסטולרו אמור להחזיק ב־50% האחרים.

רפאל היתה יכולה לרכוש את אירונאוטיקס לבדה. אולם אז אירונאוטיקס היתה הופכת לחברה ממשלתית, מה שהיה מקשה עליה להתמודד במכרזים שונים בחו"ל לאור הרגולציה והתהליך הארוך שנדרש להתמודדות כזו מחברות ממשלתיות. הדבר היה מכביד עליה במיוחד מפני שבשוק שבו פועלת אירונאוטיקס נדרשת קבלת החלטות מהירה וגמישה.

מימין יו"ר רפאל עוזי לנדאו ראש רשות החברות ינקי קווינט ויו"ר אירונאוטיקס ידידה יערי | צילומים: עמית שאבי, בשמת איבי, מיכאל קרמר

רפאל לא מחויבת לקיים מכרז על שותפות ברכישה כזו, אבל בבדיקת העסקה נשאלו בכירי החברה מדוע החליטו לבחור דווקא בסטולרו. ברפאל חיפשו גורם פרטי בעל הון שיזכה לאישורים של האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י) ורשות החברות, וכמובן - שיהיה בעל הון עם יכולות לגייס אשראי בהיקפים מהותיים. בעת החתימה הסבירו גורמים ברפאל שסטולרו נחשב לבעל יכולות וקשרים בשוק הביטחוני בו פועלת אירונאוטיקס, ומדובר בשותף ראוי ואיכותי.

גם על מחיר העסקה העלתה הרשות שאלות. בינואר האחרון חתמו רפאל וסטולרו על עסקה לרכישת אירונאוטיקס מידי קרנות ההשקעה שהחזיקו בשליטה בה ומהציבור תמורת 850 מיליון שקל. העסקה עוררה ביקורת לאור העובדה שמהלך ההתמחרות על אירונאוטיקס הקפיץ את שווייה פי שניים, מ־400 ל־850 מיליון שקל. ההצעה הראשונה של רפאל וסטולרו עמדה על 430 מיליון שקל עבור החברה והם הכפילו אותה עד סיום המשא ומתן.

רשות החברות ביקשה לבחון את הערכות השווי שבהן השתמשה רפאל לתמחור העסקה. המחיר הגבוה נקבע לאחר שמול רפאל נכנסה לתחרות על הרכישה חברה ממשלתית אחרת, התעשייה האווירית. רשות החברות ביקשה גם מהתעשייה האווירית את המסמכים הרלוונטיים להערכות השווי שביצעה עבור החברה, ואשר הצביעו על שווי של 600 מיליון שקל בלבד.

היות שרפאל היא חברה ממשלתית העסקה דורשת אישור של הממשלה, ומי שאמור להמליץ לה אם לאשר או לא היא רשות החברות, אשר כפופה למשרד האוצר ובראשה עומד ינקי קוינט.

אירונאוטיקס, שהיו"ר שלה הוא ידידיה יערי ומעסיקה 800 עובדים, מפתחת ומייצרת את כל הרכיבים לכלי טיס בלתי מאוישים, ושולטת בכל שרשרת הערך של מוצריה. לחברה לקוחות ביותר מ־50 מדינות, אך רבע מהכנסותיה מגיע ממשרד הביטחון. מנכ"ל החברה הוא עמוס מתן, שמושעה ממרשם היצוא הביטחוני, בכפוף לשימוע, יחד עם סמנכ"ל החטיבה העסקית מאיר ריזמוביץ' ועובד נוסף - ועל כן לא יוכלו להיות מעורבים בעסקאות מול גורמים מחוץ לישראל.

מבחינת רפאל, קיימת סינרגיה בין יכולותיה לאלה של אירונאוטיקס, ובכך היא תגדיל את אחיזתה בתחום האווירי, שבו שולטת התעשייה האווירית כחברה ממשלתית.

העסקה המתוכננת תתבצע במיזוג משולש הופכי, במסגרתו תמוזג חברה פרטית בבעלות חברת רפאל ואביחי סטולרו עם אירונאוטיקס. עם השלמת המיזוג תהפוך אירונאוטיקס לחברה־בת (100%) של הרוכשות, מניותיה יימחקו מהמסחר בבורסה בתל אביב, והיא תהפוך מחברה ציבורית לחברה פרטית. בכך תסתיים תקופת ה"ציבוריות" הלא ארוכה של אירונאוטיקס, שהונפקה בקיץ 2017 לפי שווי של כמיליארד שקל.

בקיץ הסתבכה החברה בפרשה שעליה צו איסור פרסום, הנוגעת לקשריה עם ללקוח מהותי. בצל הפרשה קרסה מניית החברה ובשפל נפלה מתחת לשווי של 400 מיליון שקל. את 2018 חתמה החברה בהפסד תפעולי כבד של 5 מיליון דולר אך ברבעון האחרון נרשמה התאוששות.