אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
באכיפה קובעת גם המהירות צילום: שאול גולן

באכיפה קובעת גם המהירות

האנשים מטעם המדינה שאמורים להגן על האינטרס הציבורי שואפים תמיד לקבל החלטות לאחר בחינה מעמיקה של העובדות. והמחיר הוא זמן. אלא שלפעמים כדי להגן על הציבור מה שצריך זה דווקא לפעול מהר

08.07.2019, 08:01 | תומר גנון

אחד הקשיים המרכזיים של רגולציה הוא האיטיות בקבלת החלטות. האנשים שעומדים מאחורי המנגנונים הממשלתיים שאמורים לפקח, להשגיח ולהגן על האינטרס הציבורי, שואפים תמיד לקבל החלטות מושכלות, תוך כיבוד התהליכים ולאחר בחינה מעמיקה של העובדות. וזה מצריך עוד בדיקה, עוד חוות דעת, עוד ישיבה. והמחיר הוא זמן. אלא שלפעמים כדי להגן על הציבור מה שצריך זה דווקא לפעול מהר.

קראו עוד בכלכליסט

כזה הוא המקרה של קריסת חברת המסחר הרובוטי (אלגוטרייד) יוטרייד. לאחרונה פרסמה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, פסק דין חשוב שנוגע בדיוק בנקודה הרגישה הזאת. בצעד חריג הורתה רונן לרשות ניירות ערך להשיב לארבעה ממשקיעי יוטרייד 70% מהשקעתם (879 אלף שקל בסך הכל), לאחר שקבעה שהרשות התרשלה בפיקוח על פעילות אסורה של גיוס משקיעים חדשים.

משרדי יוטרייד משרדי יוטרייד משרדי יוטרייד

בין השנים 2015־2012 גייסה יוטרייד מכ־600 לקוחות סכום של כ־100 מיליון שקל, תוך שהיא מתחייבת להשקיע את הכספים עבור הלקוחות במסחר אלגוריתמי. הליך גיוס הלקוחות, עליו שלט המנכ"ל אביב טלמור, כך נטען בכתב אישום שהוגש נגדו, כלל מרמה, מצגי שווא והסתרת מידע. ללקוחות הוצגו מצגים כוזבים ביחס לשימוש שייעשה בכספם, ביחס לפוטנציאל הרווח של השקעתם וביחס לניגודי עניינים.

ברשות ניסו לעצור את הפעילות ביוטרייד עוד בטרם נפתחה החקירה הפלילית. זאת היתה בסך הכל הפעם השנייה בהיסטוריה של שוק ההון, שיו"ר הרשות ביקש וקיבל צו מבית המשפט שהורה להקפיא פעילות של בית השקעות מחשש לגורל כספי המשקיעים. אלא שהצו, כך קבעה רונן, התבקש באיחור רב. ברשות הורו ביולי 2015 ליוטרייד להפסיק את הפעילות, תוך איום שהיא מפרה חוק. אבל הצעד האגרסיבי והיעיל יותר של הקפאת חשבונות החברה בצו בית משפט הגיע רק בדצמבר אותה שנה. 5 חודשים שבהם המשיכו ביוטרייד בגיוס משקיעים, שבפועל זרקו את הכסף לבור בלי תחתית.

השופטת קבעה שהרשות התרשלה כשלא וידאה מתחילת יולי ועד דצמבר שיוטרייד הפסיקה לגייס משקיעים. את הצו, היא סבורה, היה צריך לבקש הרבה יותר מוקדם. לשיטתה, אם ברשות היו מגיעים למשרדי החברה לפני ביקורת שנערכה שם בדצמבר, ש־6 ימים אחריה התבקש צו ההקפאה, ייתכן שהיו מצליחים למנוע מחלק מהמשקיעים לאבד את כספם.

סביר להניח שהרשות עוד תערער לעליון על ההחלטה, שמבקרת בדיעבד את שיקול הדעת שלה. קשה לדעת מה תהיה התוצאה כשבאים בשערי בית המשפט העליון. ועדיין המסר שיצא מאולמה של רונן הוא חשוב לכל רגולטור. כשמדובר בהגנה על הציבור, חשוב לפעמים שצעדי אכיפה יהיו לא רק יעילים, אלא גם מהירים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות