אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכה לפועלים ולאומי: הנגיד מותיר המגבלה על אפליקציות התשלום של הבנקים צילום: אלכס קולומויסקי

פרסום ראשון

מכה לפועלים ולאומי: הנגיד מותיר המגבלה על אפליקציות התשלום של הבנקים

מדובר במגבלת מחזור שנתית של 2 מיליארד שקל בשנה הראשונה, 2.5 מיליארד שקל בשנה השנייה ו-3 מיליארד שקל בשנה השלישית. הבנקים לא יוכלו לאפשר העברת כספים ללא תיווך כרטיס אשראי, אלא אם יתנו גישה למערכת שפיתחו לכל השחקנים; החל מ-2021 המגבלה תוסר ביחס לרוב העסקים הגדולים

09.07.2019, 10:49 | רחלי בינדמן

מכה לבנקים הגדולים הפועלים ולאומי: המתווה של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מתפרסם היום (ג') ומאפשר אמנם לאפליקציות התשלום שלהם לשמש כאמצעי תשלום בבתי עסק ולהתחרות ראש בראש בחברות כרטיסי האשראי שאותן רק מכרו, אך הוא גם מותיר את המגבלות שהוטלו עליהם. למעשה, ניתנת לחברות כרטיסי האשראי הגנת ינוקא.

קראו עוד בכלכליסט

ל"כלכליסט" נודע כי למרות לחצים גדולים שהופעלו מצד הבנקים על הנגיד לשנות את טיוטת המתווה שהפיצה המפקחת על הבנקים חדוה בר לפני שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, פרופ' ירון הלך למעשה עם מתווה מתוקן שכבר הופץ לבנקים אך הוקפא בהמשך על ידו כדי לבדוק לעומק את הסוגיה ולגבש החלטה בהתאם.

אפליקציית פפר אפליקציית פפר אפליקציית פפר

3-2.5-2 מיליארד שקל בטווח של 3 שנים

לפי המתווה, האפליקציות כמו ביט של הפועלים ופפר פיי של לאומי יוכלו לשמש אמצעי תשלום מול בתי עסק אך תוך מתן הגנת ינוקא לחברות האשראי כך שבשנה הראשונה יוגבלו העסקאות דרך האפליקציות מול בתי העסק ל-2 מיליארד שקל בשנה, בשנה השנייה ל-2.5 מיליארד שקל ובשלישית ל-3 מיליארד שקל.

בעניין זה כותב הנגיד כי "מדובר בהיקף מצומצם מאוד ביחס לאמצעי התשלום הקיימים בשוק". לשם השוואה, מחזור הפעילות של חברות כרטיסי האשראי מסתכם ביותר מ-300 מיליארד שקל בשנה, מזה כ-20% לעסקים קטנים.

עם זאת, בשנה השלישית - 2021 - תבוטל המגבלה ביחס לבתי עסק עם תשתית EMV. הנגיד כותב ש"החל משנת 2021 מגבלת רף הפעילות לא תחול על עסקים שמתבצע בהם תשלום על בסיס תקן בינלאומי לביצוע עסקאות חכמות (תקן EMV)".

נגיד בנק ישראל, פרופ נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: אוהד צויגנברג נגיד בנק ישראל, פרופ

מדובר בתשתית תשלום שאמורה למנוע הונאות אך גם משמשת לתשלום ללא מגע. כיום רק מיעוט מבתי העסק מחזיקים בטכנולוגיית ה-EMV וזו לפי הערכות הסיבה שענקיות טכנולוגיה שמחזיקות באפליקציות תשלום כמו עלי פיי ואפל פיי לא מגיעות לארץ, שכן כתנאי לשימוש בהן נדרשת הטכנולוגיה האמורה.

המעבר לתקן EMV צפוי להגביר את יכולת התחרות של חברות כרטיסי אשראי בשוק, כך שבבתי עסק כאמור לא תידרש הגנת ינוקא. בחברות כרטיסי האשראי אגב חולקים על כך, וטוענים שם שהעסקים הגדולים ממילא יאמצו ראשונים תשתית זו (חלקם כבר עשו זאת) ולכן המשמעות היא שאפליקציות של הבנקים יוכלו לפעול ללא הגבלה מול ענקיות קמעונאות כמו שופרסל ורשתות כמו זארה ופוקס כבר מהשנה השלישית.

הנדבך השלישי של הרפורמה הוא לאפשר לחברות כרטיסי האשראי גישה לטכנולגיה החדשה שפיתחו הבנקים. במקביל, פועל בנק ישראל על מנת שתתאפשר גישה למרכז הסליקה הבנקאי (מס"ב) לגופים חוץ בנקאיים כך שיוכלו להתחרות בגופים הבנקאיים במתן שירותי התשלום. לעניין זה, האפליקציות הבנקאיות לתשלום בבתי עסק לא יפעלו על בסיס שירות תשלום מיידי, אם מס"ב תפתח שירות כזה, אלא אם תהיה אפשרות גישה לשירות כאמור גם לגופים חוץ בנקאיים.

 

הרציונל של הנגיד הוא שאם בתי העסק ממילא מחזיקים בטכנולוגיה אז אין סיבה להגביל דווקא את אפליקציות התשלום של הבנקים כשברקע עשויים להיכנס שחקנים בינלאומיים לשוק התשלומים וכמובן גם לעודד הכנסת הטכנולוגיה בבתי העסק.

אלא שהנגיד לא מסתפק בזאת. החשש הגדול של חברות האשראי היה מהעובדה שהבנקים דרך חברת מס"ב שבבעלותם מפתחים מערכת תשלומים מיידית שתהווה תשתית לאפשר העברת תשלומים מהלקוח לבית העסק ללא תיווך של סליקת כרטיס אשראי. כיום האפליקציות מבוססות בעצמן סליקה של כרטיס אשראי ולכן קשה לבנקים להרוויח עליהן מול בתי עסק שכן הם משלמים עמלת סליקה לחברת כרטיסי אשראי.

הטכנולוגיה החדשה היתה אמורה לאפשר לאפליקציות לשמש אמצעי תשלום תחליפי לחלוטין לכרטיס האשראי. אלא שכעת במסגרת המתווה הנגיד קבע כאמור כי ניתן יהיה לצאת לדרך עם הטכנולוגיה שפיתחה מס"ב רק אם תונגש לכלל השחקנים במשק כולל חברות כרטיסי האשראי שתוכלנה לפתח אפליקציות משלהם שיתחברו למערכת החדשה.

לענות על החשש מפני השתלטות האפליקציות, אך גם על טובת הצרכנים

בפתח הדברים מסביר הנגיד מדוע החליט לתת הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי: "בגיבוש עמדה על מבנה שוק התשלומים הנכון לשלב זה, שיביא להגברת התחרות בטווח הבינוני והארוך ולחדשנות בשוק, אנו נדרשים לאזן בין מספר שיקולים: מחד גיסא, נשקלה הפגיעה האפשרית ביכולת התחרותית של חברות כרטיסי האשראי, או נותני שירותי תשלום פוטנציאליים אחרים, שעלולה להיווצר כתוצאה מהרחבת השירות של הבנקים באופן מיידי לתשלום באמצעות האפליקציות גם לעסקים בישראל, ובפרט מיכולתן של החברות המופרדות להתחרות מול הבנקים, בייחוד בתקופה בה חברות כרטיסי האשראי עדיין בונות את המודל העסקי לפעילותן העצמאית. בהיבט זה, עלה חשש שהאפליקציות הבנקאיות ישתלטו על שוק התשלומים בטווח הקצר".

במילים אחרות, הנגיד הבין וקיבל את עמדת חברות האשראי בהקשר זה. אך הוא מוסיף: "מאידך גיסא, נשקלה העובדה שחסימת האפשרות לבנקים לפעול בתחום התשלומים לבתי העסק, עלולה לפגוע בצרכנים ובבתי העסק, שכן עיכוב בקידום אמצעי תשלום חדשניים יגדיל את הפיגור של המשק הישראלי בהשוואה לעולם בהכנסת אמצעי תשלום חדשניים, המשפרים את רווחת הצרכן, ועלול לפגוע בהוזלת העלויות לבתי העסק בטווח הקצר. יתרה מזאת, העובדה שהבנקים פיתחו והשיקו את האפליקציות היא כשלעצמה תוצאה של התחרות המתגברת בתחום, ופעלה לטובת הצרכנים שנהנים מאופציה זולה ונוחה לביצוע תשלומים. ברקע הדברים יש לציין כי ההערכות הן ששוק התשלומים בעולם, וגם בישראל, צפוי להתפתח במהירות, תוך שינויים תשתיתיים במערכות התשלומים, כניסה של שחקנים נוספים, חלקם אף משמעותיים, שיתופי פעולה בין שחקנים והצעות ערך ללקוחות מסוגים שונים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
רגולציה מטורללת. כל התערבות רק מייקרת השירות
די כבר עם כל ההתערבויות והרגולציה. תנו לטכנולוגיה לנצח. תנו לשוק לעבוד. חברות כרטיסי האשראי מהוות חסם מרכזי לתחרות ולכניסת טכנולוגיות חדשות. למה בנק ישראל צריך להגן על חברות שעושקות אותנו ומרוויחות מיליארדים? חברות שקיימות עשרות שנים מקבלות הגנת ינוקא רק בגלל שנרכשו על ידי חברות חדשות. בנק ישראל כהרגלו לא דואג לאזרחים. למען אפשרות של תחרות עתידית בולמים כרגע תחרות. ממש עולם הפוך. נמאס לנו מבנק ישראל וכל המניפולציות שלו שרק גורמות לנו לשלם יותר.
משה  |  12.07.19
לכל התגובות