אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפן הכלכלי של הרישום צילום: יח"צ

הפן הכלכלי של הרישום

אופן הרישום של נכס, בין אם מדובר בכספים או בנכסי מקרקעין - הינו משמעותי ביותר. פעמים רבות, בני משפחה ו/או בני זוג, מתעלמים ממצבו של אופן הרישום מאחר והם רואים את אותו נכס, גם אם הוא רשום ע"ש צד אחד בלבד – כמשותף. אולם, במועד פטירה או גירושין - מתעוררת פעמים רבות השאלה, מה דין הנכס?

10.07.2019, 09:24 | אריאל דרור

מוגש מטעם DUN'S 100

במדריך זה, אנסה לעשות סדר בנכסים השונים, בהתאם לקרבת המשפחה וסוג הנכס.

דינו של חשבון בנק משותף:

 

אצל בני זוג

פעמים רבות, בני זוג פותחים יחד חשבון בנק משותף. חשבון זה יהיה משותף, כאשר כל צד יוכל לבצע פעולות כרצונו (אא"כ נמסרה לבנק הגבלה מסוימת).

במועד הגירושין, בד"כ, כל צד יהיה זכאי למחצית מהסכום הקיים בחשבון, הן ביחס לזכויות והן ביחס לחובות שנצברו בו.

במועד פטירה של מי מבני הזוג (המתרחשת כאשר הם עדיין נשואים), זכאי כל צד לחצי, כך שהמנוח מוריש חצי, והיתר, שייך לבן הזוג הנותר בחיים, ושותף לחשבון. החצי של המנוח יתחלק בהתאם להוראות חוק הירושה, או בהתאם לצוואה, בהנחה ויש כזו.

אצל הורים וילדים

לעיתים, מחליטים הורים לצרף את ילדיהם לחשבון הבנק שלהם, בין אם על מנת לעזור להם כלכלית, בין אם על מנת להקל על עצמם בביצוע פעולות בבנק, ומכל סיבה אחרת.

לעיתים, אותם ילדים לא עושים כל שימוש בחשבון, ולעיתים הם פעילים בצורה ממשית.

מצד אחד, כאמור, קיים רישום ברור כי החשבון משותף ליותר מאדם אחד. מצד שני, יכולים יורשי ההורים לבוא ולטעון, כי השותף המאוחר אינו למעשה בעלים, ולא לקח חלק פעיל בחשבון.

ע"פ הפסיקה, על מנת לקבוע את זכות השותף "המאוחר" בחשבון (שאלה העולה בעיקר במקרה של פטירה), יש לבחון מספר סוגיות:

כמה זמן לאחר פתיחת החשבון בוצע הצירוף?

מדוע הוא בוצע?

מה היה היקף הפעילות של השותף המאוחר?

האם השותף המאוחר הפקיד כספים?

האם בעל החשבון רצה להעניק לשותף המאוחר את כספי החשבון במתנה?

במקרה של צירוף מאוחר, נטל ההוכחה הינו על השותף המאוחר.

ככל שיעלה כי השותף המאוחר היה פעיל בחשבון, או שיוכח כי הצירוף נעשה על מנת ליתן לשותף המאוחר מתנה (היינו, את חלקו בכספי החשבון) כך בנקל ניתן יהיה לומר כי גם לו זכות בחשבון.

עו"ד אריאל דרור , צילום: יח"צ עו"ד אריאל דרור | צילום: יח"צ עו"ד אריאל דרור , צילום: יח"צ

דינה של דירה הרשומה על שם אחד מהצדדים:

פעמים רבות, בא מי מבני הזוג לנישואין עם דירה שקיבל בירושה או במתנה, או שקנה קודם לנישואין (בהיותו רווק, או במסגרת פרק א'), הרשומה על שמו בלבד.

לפי הוראותיו היבשות של חוק יחסי ממון, דירה שכזו אינה נחשבת רכוש משותף, ובמהלך הנישואין וכן במקרה של גירושין ו/או פטירה - היא שייכת לבעלים בלבד. אולם, קיימת פסיקה ענפה בנושא, כדלקמן:

אצל בני זוג נשואים:

במקרה של גירושין

 

הפסיקה מבדילה בין דירת מגורים לדירה להשקעה. ככל שבעליה של דירה השכיר אותה, שיפץ מכספיו בלבד, והפקיד את כספי ההשכרה בחשבון ע"ש בלבד - סביר להניח כי לא תקבע שותפות.

אולם, אם מדובר בדירה בה גרה כל המשפחה זמן רב, נולדו שם ילדים, הם שפצו אותה וכיוצ"ב- כך ניתן לטעון כי הדירה משותפת, גם אם הרישום לא שונה בפועל ופעמים רבות, מתקבלת טענה זו, בנסיבות שפורטו.

במקרה של פטירה

כאמור לעיל, ניתן להוכיח שותפות בדירה הרשומה ע"ש אחד מהצדדים בלבד, גם אם ע"פ החוק היא אינה לכאורה משותפת. אולם, נשאלת השאלה, מה קורה כאשר בן הזוג האחר, שאינו הבעלים, הלך לעולמו. לצורך הדוגמה, נניח כי יוסי וחנה נשואים. יוסי קיבל דירה בירושה, ורשם אותה על שמו בלבד. לאחר שנים רבות של נישואין, חנה הולכת לעולמה. האם עיזבונה של חנה כולל גם חלק בדירה הרשומה ע"ש יוסי? לפי הפסיקה, ניתן להוכיח שותפות בנכס גם לאחר המוות, אולם מדובר במלאכה לא קלה, שכן הבעלים אינו בחיים ולא יכול להעיד כי אכן התכוון לביצוע שיתוף, חרף העובדה כי הרישום לא שונה. כמו כן, נשאלת השאלה – מדוע דבר זה נדחה עד עתה, ואולי הדחיה מלמדת על חוסר שיתוף? על התביעה (במקרה זה, יורשי חנה) להוכיח כי חרף הרישום, הייתה כונה לשתף גם את חנה בדירה.

אצל ידועים בציבור:

במקרה של פרידה

אצל ידועים בציבור, נטל ההוכחה בנוגע לשיתוף בנכסים כבד יותר, מאשר אצל בני זוג נשואים.

ראשית, יהיה על התובע להוכיח כי הצדדים אכן ידועים בציבור. לצורך כך עליהם להוכיח:

1. קיום חיי אישות כבעל ואישה.

2. ניהול משק בית משותף.

גם לאחר הוכחה זו, יהיה על התובע להוכיח שיתוף בנכס העומד לדיון. ובמקרה הנ"ל- בדירה הרשומה ע"ש אחד מהם בלבד. ככל שיוכח כי בני הזוג חיו במשטר של הפרדה רכושית, בו שלי שלי ושלך – שלך, כך יקשה על התובע להוכיח את תביעתו.

במקרה של פטירה

הוכחת שיתוף במקרה של פטירה הינו קשה אף יותר מהוכחת שיתוף במקרה של פטירה אצל בני זוג נשואים, שכן נטל ההוכחה גבוה יותר, במיוחד במקרה של הפרדה רכושית.

עסק הרשום ע"ש אחד מהצדדים:

אצל בני זוג נשואים

לעיתים, מגיע מי מבני הזוג לנישואים כאשר בבעלותו עסק מבוסס. על פניו, במקרה של גירושין, העסק אמור להיות שלו בלבד, שכן הוא קיים לפני הנישואין. בפועל, ישנה פסיקה רבה על כך. ככלל, ככל שמדובר בעסק בו עובד הבעלים בלבד (ללא בן הזוג האחר), שלא הושקעו בו כספים משותפים, ולא הושבח ע"י בן הזוג האחר/כספים משותפים - כך ניתן בנקל לומר כי העסק אינו משותף, ולהיפך. אם יוכח כי בן הזוג שאינו הבעלים עבד בו, תרם את מרצו ואולי גם את כספיו להצלחתו – ניתן יהיה לטעון כי לו חלק מסוים בנכס ו/או בהשבחתו.

אצל ידועים בציבור

אצל ידועים בציבור, נטל ההוכחה בנוגע לשיתוף בנכסים כבד יותר, מאשר אצל בני זוג נשואים.

ראשית, יהיה על התובע להוכיח כי הצדדים אכן ידועים בציבור. לצורך כך עליהם להוכיח:

1. קיום חיי אישות כבעל ואישה.

2. ניהול משק בית משותף.

גם לאחר הוכחה זו, יהיה על התובע להוכיח שיתוף בנכס העומד לדיון. ובמקרה הנ"ל- בדירה הרשומה ע"ש אחד מהם בלבד. ככל שיוכח כי בני הזוג חיו במשטר של הפרדה רכושית, בו שלי שלי ושלך – שלך, כך יקשה על התובע להוכיח את תביעתו.

אציין כי הפסיקה אצל ידועים בציבור מבדילה בין הוכחת שיתוף בנכס "משפחתי" כגון דירת מגורים (גם אם היא רשומה ע"ש צד אחד) לבין נכס עסקי "מרוחק". ככל שעסקינן בנכס עסקי, כך נטל ההוכחה לשיתוף בו גבוה יותר, ולהיפך.

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

מאת עו"ד אריאל דרור

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות