דו"ח טכנולוגי
ריגול המוני: המשת"פים הקטנים של האח הגדול
הכירו את המדענים, החוקרים והחברות המסחריות שעוזרים למדינות כמו סין לבנות תשתיות לניטור המוני ושליטה באוכלוסיה - תשתיות שמגיעות גם למערב; אלקסה תתחיל לספק מידע בנוגע לשירותי בריאות; ולמה החליטה אמזון שסטודנטית שאיחרה בהשבת ספר לספרייה שלה חייבת 3,800 דולר
במשוואה הזו יש עוד משתנה אחד חשוב: המקור של הטכנולוגיה הזו. לסין יש יכולות טכנולוגיות נרחבות, אך לא בלתי מוגבלות. וכפי שגילה ארגון Human Rights Watch, יכולות מסוימות של מדינת הריגול התאפשרו רק בזכות חברות, אוניברסיטאות ומדענים אמריקאיים שסיפקו לסין טכנולוגיות וידע מקצועי.
כמו, למשל, חברת Thermo Fisher Scientific ממסצ'וסטס, שמייצרת רצפי DNA וסיפקה אותם לאגף ביטחון הציבור במחוז שינג'יאנג, שם נמצא הריכוז הגדול של בני המיעוט האויגורי הנרדף, ושמרכז חלק ניכר ממאמצי הריגול והמעקב של השלטונות. החברה הפסיקה את מכירת הרצפים לסין בעקבות פניית הארגון.
לצורך עבודתו, אסף קיד במשך עשורים דגימות DNA מאנשים מכל העולם וממוצאים שונים. אבל היה מקום אחד שממנו התקשה להשיג דגימות: סין. הכל השתנה ב-2010, כשקיד הוזמן לבקר בבייג'ינג מטעם המשרד לביטחון הציבור. שם נפגש קיד עם אחת המדעניות הבכירות של המשרד, שהביעה עניין רב בתחום המחקר שלו, וסיפרה שיש לה גישה ל-DNA של אזרחים סיניים ממוצאים אתניים שונים. היא הציעה לשתף אתו פעולה וקיד הזמין אותה למעבדה שלו בייל.
השניים עבדו יחד במשך שנה, שבסיומה פרסמו מאמר מדעי שבוחן את ההבדלים הגנטיים בין קבוצות אתניות שונות בסין, ובהן קבוצות שנרדפות על ידי השלטון כמו האויגורים. כשעבדו יחדיו, אמר קיד, הוא סבר שהדגימות שסיפקה המדענית הסינית נאספו בהסכמה ("היא אמרה שהדגימות נאספו בהסכמה חתומה, למה שאפקפק בזה?" הוא אמר ל-Planet Money), מה שכיום מוטל מאוד בספק. חמור יותר, לפי הערכות העבודה המשותפת הזו אפשרה לסין ליצור מאגר מידע גנטי של אויגורים במדינה, ולזהות אזרחים שנמנים על הקבוצה רק באמצעות דגימת דם שלהם. העבודה של קיד מהווה כיום חלק מרכזי במערכת שמסמנת, מנטרת ומדכאת את האויגורים. היא נעשתה הרבה לפני שנודע במערב על משטר הרדיפה נגדם, וקיד משתמש בעובדה זו להגנתו: "אני לא יכול לדעת כל מה שיקרה בעתיד". מדובר בטיעון מתחמק. אמנם אי אפשר לדעת בוודאות, אבל אפשר להעריך, לדמיין ולשער. זה מה שמדענים עושים, חלק גדול מהעבודה המדעית מתחיל ב"מה יקרה אם..." וגם אם לא יכול היה לדעת או לנחש, כבר ב-2010 היה ידוע לעולם שהמשטר בסין הוא לא בדיוק מהסוג הליברלי וחובב זכויות האדם. העניין מצד סין בעבודתו היה חייב להדליק אצל קיד נורות אדומות. העובדה שזה לא קרה מצביעה על כך שמדובר באדם שסובל מתמימות קיצונית, או שבחר ביודעין שלא לדעת מה עלול לקרות. אבל פרופ' קיד הוא רק סימפטום. לממשלות יש כוחות אדירים לבצע מעקב וניטור אחרי אזרחים, אבל הן לא יכולות לעשות את זה לבדן. הן צריכות חברות שיספקו להן ציוד וטכנולוגיה, אוניברסיטאות שיתרמו להן ידע, מדענים שישתפו פעולה עם אנשיהן. בלעדיהם, יהיה זה קשה הרבה יותר, אם לא בלתי אפשרי, להקים מערך ריגול נרחב כמו זה שיצרה סין.1. לאמריקאים יש כזה קטע שהם מאוד אוהבים את חופש הביטוי ומגינים עליו בכל מיני דרכים. מוזר. השבוע, למשל, פסק בית המשפט פדרלי לערעורים שלנשיא טראמפ אסור לחסום אנשים בטוויטר, כי התיקון הראשון לחוקת מגן על הזכות להביע ביקורת (ומי שחסום על ידי פוליטיקאי לא יכול לעשות זאת). אז עכשיו, בעקבות הפסיקה, שני מבקרים מקוונים של חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדרה אוקסיו-קורטז, שמאז נבחרה ב-2018 מתבלטת כאחת המחוקקות החכמות והמוכשרות בבית הנבחרים, תובעים אותה בבית משפט פדרלי אחרי שחסמה אותם בטוויטר. הם מבקשים רק שתסיר את החסימה, ועל פניו הם צודקים.
2. אמזון נותנת: הסייענית החכמה של החברה, אלקסה, תתחיל לספק למשתמשים בבריטניה מידע רפואי, באמצעות שיתוף פעולה עם שירות הבריאות הלאומי במדינה (NHS). לא מדובר במידע רפואי פרטי, אלא בגישה למאגר המידע הפומבי של NHS שתאפשר לאלקסה להשיב לשאלות על מחלות נפוצות, כולל טיפולים אפשריים. הצד השלילי הוא שעצם השאלות בנושאים רפואיים יכולות לספק לאמזון מידע נוסף לבניית פרופיל אישי ולשמש בהמלצות על מוצרים באתר.3. ואמזון לוקחת: סטודנטית בארה"ב שאיחרה בארבעה ימים בהחזרת ספר לימוד לאמזון (החברה מפעילה בארה"ב תוכנית מוצלחת להשאלת ספרי לימוד), נתקעה עם קנס של 3,800 דולר – פי 25 ממחירו של הספר. הפעם זה נגמר בטוב: אחרי שיחה של תשע (9!) שעות עם שירות לקוחות של החברה הצליח אביה של הסטודנטית לחלץ מאמזון החזר מלא. באמזון אומרים בתגובה שמדובר ב"טעות מבודדת". נגיד.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה