הסימון יוצא לדרך, אך קרבות הסוכר רק החלו

בתוך חצי שנה עומד שוק המזון לעבור שינוי רחב היקף. זה הזמן שנותר עד לכניסת תקנות סימון המזון המזיק לתוקף, שיובילו לכך שכל מוצר עתיר סוכר, נתרן או שומן יסומן, ולקונים אותו תינתן האזהרה המתאימה. השינוי המדובר הוא הרבה יותר מסתם עיגול אדום, אלא מדובר בניסיון של ממש לשנות את הרגלי הצריכה בישראל, מה שעלול לפגוע משמעותית בחברות המזון. בכירים בענף המזון מעריכים כי משרד הבריאות צפוי בחודשים הקרובים, לקראת כניסת התקנות לתוקפן, להסלים את הקו התקיף שנקט נגדם החל מ־2016. באותה שנה העלה המשרד לראשונה קמפיין ישיר נגד צריכת מזון עתיר סוכר ומלח, ולפני ארבעה חודשים העלה קמפיין המשך שיוצא הפעם נגד צריכת מזון מעובד.

אלא שמשרד הבריאות לא צריך להתאמץ הרבה, שכן איגוד המזון, הגוף המרכזי שמאגד את החברות הללו ושעליו להתמודד עם השינויים האלה, נמצא בימים אלה בסערה פנימית. היעדר הסכמה בין החברים באיגוד המזון לא מאפשר בשלב זה מתן תגובת נגד, ומותיר את התעשייה כולה במעין קיפאון. "יש מחלוקת בין גורמים יותר מיליטנטיים שרוצים לתקוף את משרד הבריאות בפרט ואת הרגולציה המכבידה בכלל, ומנגד, הגורמים המתונים בהנהלת איגוד המזון חוששים שצעדים אגרסיביים יעצימו את הנזק שכבר נגרם לתעשיית המזון", חושף בכיר בענף.

התקציב לא הועבר

בעוד הדעות ביחס לפן השיווקי של ההיערכות לכניסת תקנות סימון מזון מזיק לתוקף חלוקות, בענף המזון שוררת הסכמה מלאה ביחס להערכות שהשוק הולך לקראת תקופה קשה, שספק אם כל החברות יוכלו לשרוד אותה. "החברות נמצאות במירוץ נגד הזמן לעיצוב אריזות מותאמות לחובת הסימון החדשה”, אומר בכיר נוסף בענף המזון. “ככל שיתקרב מועד כניסת התקנות לתוקף, החברות ייאלצו להשמיד מלאי אריזות שיישארו להן וביחד מדובר בהוצאות של מאות אלפי שקלים לחברות קטנות ומיליוני שקלים לחברות הגדולות". למרות זאת, לדבריו, הוצאות אלה הן רק החלק הקטן במהלך הכולל של ההיערכות לשינוי - ההוצאה על שינוי הרכב המוצרים בניסיון להתאימם לתקנות.

לדברי שלום זיידלר, יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, הסיוע שהבטיחה המדינה לתעשיינים לטובת שיפור ההרכב התזונתי של מוצרי המזון לא הגיע עד עתה. "הנטל הכבד הנובע מרפורמת סימון מוצרי המזון שאמורה להיכנס לתוקף בינואר הקרוב מוטל על כלל תעשית המזון בישראל, אך השפעתה תהיה קריטית לתעשיינים הבינוניים, ובעיקר הקטנים, אלו שאין להם אותם אמצעים כספיים כדי להשקיע בשינוי רוחבי רדיקלי של כל המוצרים”, אומר זיידלר.

מימין: משה בר סימן טוב ושלום זיידלר | צילום: נמרוד גליקמן

“סוכם לפני שנתיים עם משרדי הבריאות, האוצר והכלכלה על הקמת קרן מיועדת לעזור ליצרנים הקטנים בעלויות הכבדות, אלא שלמרות ההסכמה, הנושא הזה נגרר תקופה ארוכה, ורק ממש בימים אלו אישרו זאת המשרדים. כל זאת פחות מחצי שנה לתאריך היעד".

בענף המזון טוענים כי לפני כשנתיים סוכם כי כל אחד משלושת המשרדים יקצה 100 מיליון שקל, כך שהקרן תחזיק בכ־300 מיליון שקל לסייע למפעלים הקטנים והבינוניים, אולם כעת מדובר על סכום כולל של 21 מיליון שקל בלבד.

"לחברות הגדולות יש טכנולוגי מזון מהטובים בעולם, ויש ידע רב ויכולות כספיות שיאפשרו להן להתמודד עם השינוי”, אומר מנכ”ל של חברת מזון בינונית. “מבחינתנו, מדובר בגזירה שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בה, והחשש הוא שבנוסף לכל ההוצאות הנדרשות לשינוי, נתמודד עם ירידה במכירות בתחילת 2020, וזה עלול להוות מכת מוות”.

לדברי זיידלר, האיגוד התגייס לסייע לאותן חברות: "על מנת לעזור לחברות הקטנות יותר באתגר הכבד, התקשר האיגוד עם חברת ייעוץ טכנולוגי בהנדסת מזון והעמיד תקציב לשירותי ייעוץ כדי לעזור להן לעמוד בדרישות החוק", אך לא ברור אם זה יספיק לאותן חברות לעמוד בשינויים הנדרשים.

בנוסף, התעשיינים מגיעים לשלב היישום של הרפורמה כשהם זועמים על משרד הבריאות על רקע הקמפיין האחרון שלו: "מזון מעובד משאירים בצד".

"איזה מסר זה לציבור? שכל מה שלא מנביטים בבית זה לא בריא? במקום להשקיע בחינוך לתזונה בריאה, זרקו 4 מיליון שקל על קמפיין שמשחיר תעשייה שלמה, שפועלת מיוזמתה והרבה לפני שליצמן ובר סימן טוב (שר הבריאות ומנכ"ל משרדו - נ"ק), ידעו שיכהנו במשרד", זועם תעשיין ותיק. "מה זה מזון מזיק? איך המשרד מכנה את המוצרים שלנו מזיקים? אם זה מזיק, הם צריכים לאסור מכירה שלו", טוען בעל חברת מזון נוסף.

רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, דוחה את הטענות: "אנחנו לא אומרים לציבור לא לאכול משהו, אלא נותנים לו כלים לדעת, בלי לקרוא את כל האותיות הקטנות, איזה מוצר בחר. הסימון האדום מעיד על כמויות גבוהות של רכיבים שצריכה מרובה שלהם מזיקה לבריאות. הצרכן יכול להיכנס לחנות ולבחור בחירה מושכלת מה לצרוך".

דגני בוקר בסניף רמי לוי | צילום: אוראל כהן

חוגגים עם תחליפי הסוכר

בעוד חברות המזון נערכות לשינוי מוצריהן, לא ברור אם השינוי בהכרח מיטיב עם הצרכן. "החשש שהמתחרה בקטגוריה יצליח לפתח פתרון שיאפשר לו להימנע מסימון המוצר בסמל אדום מאלץ אותנו לפעול בדרכים שלא חשבנו שניאלץ לנקוט, כמו לדוגמה שימוש בתחליפי סוכר", מודה גורם בשוק החלב. "במשקאות חלב יש סוכר מהלקטוז שבחלב, בכמות שכל תוספת סוכר מחייבת סימונם בסמל מזיק. לכן, בקטגוריית השוקו, למשל, עומדת בפני היצרנים אפשרות לייצר שוקו ללא תוספת סוכר, שאינו טעים לילדים ולכן לא יהיה לו ביקוש, או להמתיק את המשקה בתחליפי סוכר, כדי שלא יסומן. למעשה, משרד הבריאות גורם לכך שבמקום שנרגיל את החיך של הציבור למוצרים פחות מתוקים, הכמיהה למתוק תישאר ותסופק על ידי תחליפי סוכר שלא מן הנמנע שמזיקים יותר מסוכר".

לדברי אנדוולט, מי שבוחר לשלב ממתיקים הם תעשייני המזון: "היה ברור לנו שהתעשיינים ינסו פטנטים. גנבים יודעים לפתוח גם את מנעול הרב־בריח המשוכלל ביותר. חברות המזון נועדו להרוויח ולא לייצר בריאות. תעשייני המזון בוחרים לשלב ממתיקים חלופיים, כיוון שהם רוצים לשמר את ההתמכרות למתוק. גילינו שמשלבים ממתיקים בחטיפים מלוחים, כיוון שהשילוב בין מתוק, למלוח ולשומן, מייצר התמכרות וזה מה שהיצרנים מחפשים".

אנדוולט מוסיפה כי סימון המזון נועד להפחית צריכת סוכר, מלח ושומן, כי הם גורמים להתמכרות ולתחלואה ומעלים את התמותה. “איך ציפינו שהמהלך יתבצע? שהיצרנים יורידו את הכמות ואפשר לעשות את זה בלי לשים תחליפים. נכון, זה פחות טעים בהתחלה, אבל מתרגלים לזה. התעשייה לא רוצה שהציבור יתרגל לפחות מתוק או מלוח או שמן”.

סחבת ועיגולי פינות

כזכור, בנובמבר 2016 הגישה ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, את המלצותיה לסגן שר הבריאות דאז יעקב ליצמן. הוועדה מצאה ש־13.9% ממקרי התמותה בישראל נובעים מתזונה לקויה ו־8.8% מהשמנה. צריכת הסוכר בישראל עמדה באותם ימים על כ־165 גרם לנפש ליום. לעומת 15 גרם באתיופיה, ו־100 גרם בקנדה. סקר צריכת נתרן שערכה הוועדה מצא כי ילדים בישראל צורכים בממוצע 12 גרם נתרן ביום לעומת 5 גרם שהיא הכמות המומלצת. הוועדה מצאה עוד כי המדינה מוציאה 6 מיליארד שקל בשנה על טיפול בהשמנת יתר.

יעקב ליצמן | צילום: אלכס קולומויסקי

במסקנותיה קבעה הוועדה כי תפעל להגברת המודעות לנזקי התזונה הלא בריאה באמצעות סימון אינפורמטיבי ושיפוטי בחזית האריזה. התקנות שנקבעו לרפורמה קבעו כי החל מינואר 2018 יסומנו מוצרים המכילים כמויות סוכר, שומן ונתרן גבוהות מרף שיעלה הדרגתית עד 2021.

מתוך רצון לתת לתעשייה לשפר את מוצריה, כניסת הרפורמה לתוקף נדחתה לינואר 2020, ונקבע שתתבצע בשני שלבים במקום בשלושה, כפי שתוכנן בתחילה. רמות הסף נקבעו בשתי פעימות: הראשונה תתחיל ב־1 בינואר 2020, והשנייה תחול שנה לאחר מכן. בינואר הקרוב יחויבו היצרנים לסמן במדבקה אדומה בחזית האריזה מוצרים המכילים בכל 100 גרם יותר מ־500 מ"ג נתרן או יותר מ־13.5 גרם סוכר או 5 גרם שומן. בשלב השני יוחמרו הדרישות, כך שהסימון יחול על מוצרים המכילים יותר מ־400 מ"ג נתרן, 10 גרם סוכר ו־4 גרם שומן רווי.

סוגיית המעבר לשימוש בתחליפי סוכר מעוררת את השאלה ביחס להחלטת משרד הבריאות שלא לסמן מוצרים עם תחליפי סוכר כמזיקים לבריאות. כבר בדצמבר 2017 הכשיר המנכ”ל בר סימן טוב את תחליפי הסוכר והסיר דאגה מלבם של ראשי חברות המשקאות הקלים, כשאמר בדיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כי מוצרים המכילים ממתיקים מלאכותיים לא יסומנו בסמל האדום למזון מזיק. זאת לעומת משקאות עתירי סוכר אשר יסומנו במדבקה אדומה. "תחליפי סוכר לא מזיקים כמו סוכר ולכן לא נסמן אותם", הצהיר אז בר סימן טוב. אנדוולט לא הופתעה מהנהירה של תעשייני המזון לתחליפי הסוכר, אך לטענתה, לא ניתן בשלב זה להגדירם כמזיקים: "רגולציה יכולה לבוא רק אחרי שיש הוכחות והמיקוד היה סביב סוכר ולא סביב תחליפים, כיוון שעדיין אין מידע על נזק שנגרם מצריכתם. אנחנו עוקבים אחרי זה".

ניסיון נוסף שכבר החל אצל יצרניות המזון "להתחמק" מסימון המזון הוא באמצעות אריזות אישיות. שטראוס השיקה בחודשים האחרונים סדרת מוצרי חטיפי שוקולד, באריזות מוקטנות, שאינן מחייבות סימון. בסדרה מוצרי “עד חצות” במגוון צורות וחטיפי “רבע לשבע” במשקל 10 גרם ליחידה, כך שכמות הסוכר והשומן לא תחייב את סימון האריזה. חטיף “רבע לשבע” שנמכר באריזה של 160 גרם, מכיל 50 גרם סוכר ל־100 גרם ו־25 גרם שומן, שמתוכו 11 גרם שומן רווי. על רקע זה האריזה הרגילה תסומן בשני סמלים אדומים. זאת בעוד האריזות האישיות בנות 10 גרם כל אחת לא יסומנו כיוון שכל יחידה מכילה רק 5 גרם סוכר ו־1.1 גרם שומן רווי. החברה, מנגד, מסבירה את הטרנד של מנות אישיות בכך שמדובר במעבר לצריכה מדודה.

דין ריבה כדין נוטלה

כרגע, בניסיון להשלים את הטיפול במוצריהן כך שלא יקבלו סימון אדום בינואר הקרוב, נעזרות חברות המזון ביועצים חיצוניים, בעלי נסיון מקצועי כטכנולוגי מזון ומהנדסים. יועץ בכיר המסייע לכמה חברות לבצע את ההתאמות, טוען כי ישנה בעיה בהחלטה לקדם את הרפורמה באופן גורף וללא חלוקה לקטגוריות מזון. “חברות המזון לא יכולות לעשות הרבה, כיוון שהגדרת החוק לא חכמה וקובעת חיוב גורף. זה יוצר מצב שמשווים בין מריחת כפית ריבה על פרוסת לחם לצריכת חפיסת שוקולד”, טוען היועץ.

חוסר ההבחנה בין המוצרים גורם לכך שמוצרים, שלהם יש תקן מחייב הנוגע גם לכמות הסוכר, המלח או השמנת שהם חייבים להכיל כדי לעמוד בהגדרת המוצר, בהכרח יסומנו. ביניהם למשל ריבות, דגים מלוחים וגלידה, שאוטומטית יקבלו סימון מזיק. "ביקשנו ממשרד הבריאות להחריג מוצרים שהתקן שלהם מחייב אותנו להשתמש בכמויות מינימום של סוכר, מלח או שומן, או לחלופין, שהמדידה של כמות הסוכר, השומן והמלח, תיעשה מעל הרף המינימלי שקבוע בתקן של כל מוצר, אבל אין עם מי לדבר", טוען מנכ"ל חברת מזון. על כך אומרת אנדוולט בתוקף: "לא יהיו החרגות של מוצרים או של קטגוריות. זה שמוצר יסומן לא אומר שיפסיקו לקנות אותו, אלא יצרכו אותו בצורה מדודה ומודעת".

איך מסמנים באדום שוקולד פרה?

 במשרד הבריאות נערכו ליישום תקנות סימון המזון המזיק עם סמלים גרפיים בצבע אדום, שיציינו כי המוצר שאריזתו נושאת אותם מכיל סוכר, נתרן או שומן בכמות גבוהה. אלא שלא כל המוצרים צפויים לסבול במידה שווה מהתקנות החדשות, ובמשרד לא נתנו מענה לאותם מוצרים שאריזתם ממילא בצבע אדום. מוצרים בולטים כאלה הם פחית קוקה־קולה, שוקולד פרה עלית וגבינת עמק של תנובה, שבאריזתם צפוי הסימון להיטמע.

שוקולד פרה של שטראוס

במשרד הבריאות הסבירו כי "בהתאם לתקנות, הרקע לאיור וקווי המתאר החיצוניים יהיו בצבע לבן, על מנת לבדל את הסימון מהרקע שבו הוא נמצא".

אך גם אותו רקע לבן צפוי למתן את הנוכחות של הסמלים המזיקים ולסייע לשלושה מוצרים מובילים, שסובלים מכמויות סוכר ושומן ונתרן, להתמודד עם ההשלכות של הסימון החדש.