אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרב של הרגע האחרון לקראת מינוי מנכ"ל חדש לבנק הפועלים

קרב של הרגע האחרון לקראת מינוי מנכ"ל חדש לבנק הפועלים

הפרסום ביום שישי לפיו דב קוטלר הוא המועמד המוביל למנכ"ל בנק הפועלים עורר כצפוי בתוך הבנק התנגדות למינוי מנכ"ל חיצוני. הדירקטוריון בראשות עודד ערן יחליט כנראה כבר מחר. ברקע: המועמד החיצוני הקודם, אורי לוין, צפוי להתמנות למנכ"ל דיסקונט

14.07.2019, 08:59 | רחלי בינדמן

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

השבוע אמור להיות שבוע מכונן במערכת הבנקאית: שני בנקים - הפועלים ודיסקונט - צפויים לבחור מנכ"ל חדש.

קראו עוד בכלכליסט

בדיסקונט, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, מסתמן כי שמו של אורי לוין מנכ"ל דיסקונט ניו יורק, יהיה זה שיגיע לאישור דירקטוריון הבנק כמחליפה של לילך אשר טופילסקי. בפועלים הדירקטוריון יבחר את המנכ"ל הבא כבר מחר (ב') - ולא ימתין לפני כן למינויו מחדש של עודד ערן לדירקטור ביום רביעי.

המירוץ בפועלים היה רווי דרמות, שהאחרונה בהן היתה הצעתה של ועדת האיתור למנות מנכ"ל חיצוני: לא אחר מאשר אורי לוין, השם החם בדיסקונט ובן טיפוחיה של טופילסקי. אלא שלוין העדיף להישאר בבנק הבית ודחה מהר את ההצעה מהפועלים. לאור דחייתו של לוין את ההצעה, ועדת האיתור העלתה את שמו של המנהל הוותיק והמוערך דב קוטלר בן ה־63, שלהבדיל ממתמודדים צעירים יותר מתוך הבנק כמו גולן שרמן וידין ענתבי, יכול להביא עימו הרבה ניסיון ובשלות. אלא שלגנותו של קוטלר עומדת כהונתו הכושלת כמנכ"ל בית ההשקעות פריזמה, שקרס ופורק על ידי קרן ההשקעות מרקסטון.

ירצה לחזור לבנק שציון קינן סילק אותו ממנו

פריזמה הוקמה ב־2006 ומיתגה את עצמה במהירות כבית השקעות באמצעות קמפיין אגרסיבי, עד שהפכה לשחקן השני בגודלו בענף, לאחר שקנתה קופות גמל וקרנות נאמנות, בין השאר מבנק הפועלים. אלא שהפדיונות העצומים, בגובה 20 מיליארד שקל מתוך 40 מיליארד שקל שניהל בתחילת 2007, יצרו חילוקי דיעות בין קוטלר לרון לובש, אז יו"ר פריזמה. כהונתו של קוטלר אופיינה במשכורות עתק ובסופו של דבר, ב־2008 לאחר שנה וחצי בתפקידו, הוא עזב את פריזמה. הפדיונות הכבדים שנרכשו ביוקר ובית ההשקעות ספג היו אלה שהובילו לפירוקה של פריזמה - בבעלות קרן מרקסטון, שהיתה זו שהובילה לפירוק.

קוטלר תיקן את הרושם בכהונתו הבאה, כמנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט. את תפקידו זה הוא קיבל בזכות הזדמנות שנתנה לו אירית איזיקסון, יד ימינה של שרי אריסון ששלטה עד לאחרונה בבנק הפועלים, ושישראכרט היה חלק ממנו באותה תקופה.

קוטלר נחשב למנהל מצויין ודומיננטי, שהצליח לשמר את כוחה וצמיחתה של חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל בעידן של איומים רגולטוריים, בין היתר בזכות קשרים טובים והשפעה מול מקבלי ההחלטות בירושלים. בתקופת כהונתו הרווח הנקי של ישראכרט רשם עלייה של 70%, מ–176 מיליון שקל ב–2008 (ערב כניסתו לתפקיד) עד ל–299 מיליון שקל ב–2013.

תוצאותיה של ישראכרט באותה תקופה הושפעו משתי מגמות: האחת היתה מחזור הקניות שהציבור ביצע בכרטיסי אשראי, שצמח מכ–168 מיליארד שקל ב–2009 לכ–230 מיליארד שקל ב–2013; השנייה היתה ניסיונם של הרגולטורים והרשות להגבלים עסקיים להגביר את התחרות בשוק הסליקה, בין היתר באמצעות הפחתת עמלת הסליקה הצולבת. קוטלר וישראכרט נאבקו בהחלטתם של הרגולטורים, ובכך האריכו את התקופה שבה נהנתה החברה מעמלות סליקה גבוהות - על גבם של בתי העסק.

קוטלר מצא את עצמו מחוץ לישראכרט בסוף 2014, כשמנכ"ל הפועלים דאז ציון קינן הודיע שלא יחדש את החוזה שלו. בסביבת הבנק טוענים כי קינן ראה שקוטלר נחשב מנהל חזק ומוערך והבין שהוא עשוי בעתיד להתמודד על ניהול הבנק, בעוד שלקינן היו תוכניות אחרות לגבי היורש שלו. קינן מינה במקומו של קוטלר את בן טיפוחיו רונן שטיין.

לאחר שעזב את ישראכרט, קוטלר הצטרף כמייסד משותף של מיזם מימון ההמונים בנדל"ן iintoo יחד עם ערן רוט. העסקים אמנם מחייכים אליו בימים אלו, אך למרות זאת מבחינתו של קינן החזרה לבנק הפועלים תהיה בבחינת הגשמת חלום. חזרה כזו תהיה מכה לקינן, שסילק את קוטלר מדלת אחת, ועתה יראה אותו חוזר בדלת הראשית.

"הדירקטוריון יעדיף מנהל שיהיה חייב להם"

בכירי הבנק משוכנעים שדירקטוריון הבנק יעדיף מינוי פנימי כפי שעד כה קרה תמיד: ציון קינן החליף את צבי זיו ואריק פינטו היה זה שהחליף את קינן - כולם יורשים שסומנו זמן רב מראש. עם זאת יש להם הסבר לנטייה החדשה כלפי מינוי החיצוני: "הדירקטוריון חדש יחסית. כל האנשים של שרי אריסון בדירקטוריון עזבו, ונראה שהדירקטורים מזהים הזדמנות להתחזק: אם יביאו מינוי מן החוץ, מדובר יהיה במנהל שיהיה חייב להם את המינוי, דבר שיחזק את הדירקטוריון בעידן של בנק ללא בעל שליטה. לעומת זאת אם יקחו מנהל ותיק מבפנים, היא ירגיש שהתפקיד שלו מכוח הוותק והניסיון ולאו דווקא ייתן להם את הקרדיט".

למרות הכל, המינוי של קוטלר עדיין אינו ודאי ונראה שהדלפת שמו נועדה להעמיד את המינוי במעין מבחן אש ציבורי, ולבדוק עד כמה השוק זוכר לו את הכישלון המהדהד בפריזמה. בכיר בפועלים אמר: "קוטלר הוא מנהל מצויין. הוא לא נחשב נחמד ונוח, אלא הוא מנהל דומיננטי וחזק והגעתו לבנק כמנכ״ל תהיה מכה קשה למועמדים הפנימיים לתפקיד". בסביבת הבנק הוסיפו: "להבדיל מבנק לאומי, רוב חברי ההנהלה של הפועלים ותיקים מאוד, ואלא אם כן קוטלר יתאמץ לשמרם, המשמעות של מינוי כזה היא שהגיע תורם של חלקם ללכת. הקושי של קוטלר יהיה לגבש סביבו הנהלה חדשה ומקצוענית, וביכולת להחזיר את הבנק למובילות בפרמטרים שאבדו, כמו שווי שוק מול לאומי, וגם ביכולת לשמר חברי הנהלה ראויים כמו גולן שרמן".

שרמן, חבר הנהלה צעיר, הוא ראש החטיבה הדיגיטלית בבנק שניהל בעבר את המחלקה הקמעונאית, ומתמודד על תפקיד המנכ"ל. אם לא יתמנה למנכ"ל נראה שהוא יצפה לקבל את תפקיד ראש החטיבה הקמעונאית במקום רונן שטיין, ואם לא יקבל זאת, ספק אם יישאר. בחירה בקוטלר תעמיד בסימן שאלה גדול גם את המשך כהונתו של ארז יוסף, שנחשב למנהל מצוין ומוערך מאד בתוך הבנק וגם בפיקוח על הבנקים. קוטלר אף עשוי לגייס מנהלים מן החוץ כמו רם גב, שאותו הביא קוטלר לישראכרט, ומכהן כיום כסמנכ"ל הכספים של ישראכרט.

אם קוטלר יתגבר על המשקולת של ההיסטוריה הכושלת בפריזמה, יש לו סיכויים לא רעים להצעיד את פועלים קדימה בעידן הדיגיטלי, עם כניסתן של אפליקציות התשלומים של הבנקים לסליקת בתי עסק. "הבנק תחת קוטלר יאיץ את הדיגיטליות שלו ויהפוך לבנק מתקדם וטכנולוגי יותר", אומרים במערכת הבנקאית. אלא שאפליקציית התשלומים היא רק טיפה בים והמנכ"ל הבא יצטרך לחזק את הבנק בפעילויות הליבה של האשראי והתחרות מצד השחקנים החוץ בנקאיים, ואולי אף להתמודד עם פרשת העלמות המס ללקוחות האמריקאים, שפינטו כנראה לא יסיים ועל כן יותיר אותה ליורשו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות