אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צוקרברג יצא בזול על הפגיעה בפרטיות, אך עוד ישלם ביוקר צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

צוקרברג יצא בזול על הפגיעה בפרטיות, אך עוד ישלם ביוקר

קנס 5 מיליארד הדולרים שתקבל פייסבוק על חלקה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה אולי לא יפגע בה כלכלית, אך הוכיח שחל שינוי ביחס הציבורי לחברות ההייטק, עם מחוקקים ומשתמשים זועמים. יתכן שבחקירות הבאות שמתבשלות נגד ענקיות הטכנולוגיה כבר נראה עונשים קשים בהרבה

14.07.2019, 10:54 | עומר כביר
אם מישהו עוד מחפש עדות להשתנות הזמנים, ליחס החדש כלפי חברות הטכנולוגיה והרגולציה שצריך להפעיל כלפיהן, אפשר למצוא אותו בתגובות שהתקבלו אתמול לדיווחים שלפיהם נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב (FTC) הגיעה להסדר טיעון עם פייסבוק בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, שלפיו תשלם החברה קנס של 5 מיליארד דולר כדי לסיים את חקירת הנציבות בנושא.

ביקורת על הקנס לפייסבוק: "עקיצת יתוש. בדיחה מביכה. מתנת חג מולד" אתמול דווח שנציבות הסחר הפדרלית בארה"ב תקנוס את פייסבוק ב-5 מיליארד דולר על פרשת קיימברידג' אנליטיקה, והתגובות הביקורתיות על קלות העונש כבר שוטפות את הרשת האמריקאית, מחברי קונגרס ועד אמצעי תקשורת עומר כביר, 3 תגובותלכתבה המלאה

מדובר בקנס הגדול בתולדות ה-FTC (בהפרש אדיר: מחזיק השיא הקודם, קנס על גוגל מ-2012, עמד על 22.5 מיליון דולר בלבד), לפחות תיקו לקנס הגדול בהיסטוריה של הרגולציה העולמית (גם כאן השיא שייך לגוגל, בדמות 4.3 מיליארד יורו שהטיל עליה האיחוד האירופי לפני שנה בדיוק, שהיו שווים אז לכחמישה מיליארד יותר. מאז ירד שווי היורו לעומת הדולר). ובכל זאת, הביקורת עליו היו חריפות במיוחד – החל מ"עקיצת יתוש" ועד "מתנה מוקדמת לחג המולד".

בהתחשב בכך שבו רק לפני שנה נחגג קנס העתק על גוגל, שקודם לכן סיפורים מסוג זה היו נסגרים בסכומים נמוכים בהרבה, מדובר במהפך אדיר בכל הנוגע לתפיסה הציבורית של חברות הטכנולוגיה, ולעונשים שהן צריכות לספוג על רקע פגיעה בפרטיות שלנו. המשמעות היא גם שלא מדובר במילה האחרונה, לא בפרשה הזו בפרט, לא בפייסבוק בכלל ולא בכל הנוגע להתנהלות ענקיות הטכנולוגיות האחרות.

חקירת הנציבת נפתחה לפני יותר משנה. היא החקירה התמקדה בשאלה האם מעשיה של פייסבוק מהווים הפרה של הסדר טיעון עם הנציבות מ-2012, במסגרתו התחייבה החברה ליישם מדיניות פרטיות טובה יותר. לנציבות סמכות מוגבלת להטיל קנסות על עבירה ראשונה, אך כוחות רחבים יותר להעניש עבריינים חוזרים.

עברה את הגבול. פייסבוק, צילום: שאטרסטוק עברה את הגבול. פייסבוק | צילום: שאטרסטוק עברה את הגבול. פייסבוק, צילום: שאטרסטוק

פרשת קיימברידג' אנליטיקה, עכשיו זה ברור, היא קו פרשת מים בכל הנוגע ליחס העולם לענקיות טכנולוגיה. היעילות של המהלך בהשפעה על מצביעים מוטלת כיום בספק, אבל לחשיפה עצמה היה אימפקט עצום מבחינה ציבורית: היא הפכה לנושא המדובר בעולם הטכנולוגיה ומחוצה לו במשך שבועות, והכניסה את שיח הפרטיות למיינסטרים התקשורתי, בשעה שקודם לכן הוא היה מוגבל בעיקר לעיסוק של כתבי טכנולוגיה ונחשב לעניין למשוגעים לדבר. בשיא הפרשה הגיע מארק צוקרברג "ל לשני ימי עדות מתוקשרים בקונגרס האמריקאי, שנחשבים כיום לרגע תרבותי מכונן.

בניגוד לתחזיות, כולל בכלכליסט, הפרשה לא דעכה. אמנם הירידה במספר המשתמשים הפעילים שחוותה פייסבוק בתקופה המיידית שלאחר פרוץ הפרשה נמחקה עוד לפני סוף 2018, והכנסות ורווחי החברה המשיכו לצמוח, אבל העיסוק התקשורתי והרגולטורי בנושא, בפרשות אחרות שהתעוררו בפייסבוק ובפעילותן של חברות טכנולוגיה אחרות המשיך להיות משמעותי ובעל יחס שלילי במהותו – מגמה שזכתה מאז לכינוי Techlash, על משקל Backlash (תגובה נגדית חריפה). מעמד חברות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון שונה לאין שיעור מכפי שהיה לפני שנה וחצי.

 

למחוקקים נמאס. צוקרברג, צילום: בלומברג למחוקקים נמאס. צוקרברג | צילום: בלומברג למחוקקים נמאס. צוקרברג, צילום: בלומברג

התגובות לקנס 5 מיליארד הדולר הן דוגמה מצוינת לכך. "ה-FTC נתנה הרגע לפייסבוק מתנת חג מולד מוקדמת בחמישה חודשים", אמר בטוויטר חבר הקונגרס הדמוקרטי, דייוויד צ'יצ'ילין, יו"ר ועדת המשנה להגבלים עסקיים של בית הנבחרים. "זה מאכזב שחברה חזקה כל כך שמעורבת בהתנהגות לא הולמת וחמורה כל כך מקבלת מכה קלה בכף היד. הקנס הוא עקיצת יתוש לתאגיד בגודל של פייסבוק. אני חושש שזה יחלץ את פייסבוק מעונשים על פגיעות עדכניות יותר באמריקאים. הדרך היחידה להגן על הפרטיות היא להעביר חוק פרטיות חזק".

הסנטור הדמוקרטי מארק וורנר אמר: "בהתחשב בהפרות הפרטיות החוזרות ונשנות של פייסבוק, ברור שיש לבצע רפורמה ייסודית. אם ה-FTC לא יכולה או לא מוכנה להציב חסמים סבירים כדי להבטיח את פרטיות המשתמשים ואת ההגנה על המידע שלהם, הגיע הזמן שהקונגרס ייפעל".

מאט סטולר, עמית בגוף המחקר העצמאי Open Markets Institute, שמתמקד במונופולים, אמר לגרדיאן הבריטי שלא מדובר בקנס אלא בטובה לפייסבוק. "זה קנס חנייה שסולל להם את הדרך לבצע עוד ריגול לא חוקי ופולשני", הוסיף. "הקונגרס צריך להתחיל לעצור את המימון של FTC ולהעביר כסף לגורמים ברמת המדינה, כמו משרד התובעת הכללית של וושינגטון הבירה, שמאמינים באכיפת החוק".

הסנטור הדמוקרטי ריצ'ארד בלומנטל אמר: "קנס של 5 מיליארד דולר הוא בקושי נגיעה עדינה ביד, אפילו לא מכה. עונש פיננסי שכזה, על פעילות לא-חוקית בוטה ומכוונת, הוא עודף קטן לחברה שעושה עשרות מיליוני דולרים כל שנה. האם פייסבוק תיאלץ לשנות הפגיעה העקבית והקיימת של בפרטיות? על סמך הסדר הטיעון התשובה, למרבה הצער, היא לא".

עדות צוקרברג בקונגרס האמריקאי, צילום: רויטרס עדות צוקרברג בקונגרס האמריקאי | צילום: רויטרס עדות צוקרברג בקונגרס האמריקאי, צילום: רויטרס

גם בתקשורת האמריקאית לא אכלו את הקנס הזה בקלות. ב-The Verge, מהאתרים החשובים שמתמקדים בסיקור עולם הטכנולוגיה, כינו את הקנס "בדיחה מביכה" ואמרו שפייסבוק שוב ניצלה מעונש רציני. בארסטכניקה ציינו שהקנס שווה בערך לשליש מהכנסות פייסבוק ברבעון הראשון של השנה.

למקלחת הצוננת שלה זכה הקנס תרמה העובדה שהוא לא הגיעה בהפתעה גמורה. באפריל האחרון, כחלק מהדו"ח הרבעוני שלה, ציינה פייסבוק שהיא צפויה לספוג בקרוב קנס של בין 3 מיליארד ל-5 מיליארד דולר, וכהערכות הסירה 3 מיליארד דולר מרווחיה לרבעון, שעמדו על 2.43 מיליארד דולר. כלומר, גם אם היתה משקללת פייסבוק את סכום הקנס המלא היא עדיין היתה מסיימת את הרבעון ברווח. אגב, פייסבוק יכולה לקבל ניכוי מס על הקנס, כך שהפגיעה הכוללת ברווח הנקי שלה תהיה קטנה יותר מ-5 מיליארד דולר.

זו הסיבה שהשווקים הגיבו בחיוב לפרסומים על הקנס הצפוי ומניית פייסבוק דווקא עלתה רשמה עלייה במסחר המאוחר. ממשלת ארה"ב, כפי שציין כתב הניו יורק טיימס מייק אייזק, השקיעה חודשים רבים בניסיון להעניש את פייסבוק על עבירות הפרטיות שלה, והעונש שהיא בחרה בסוף היה כל כך חלש שמניית פייסבוק עלתה בתגובה.

קנס של 5 מיליארד דולר לפייסבוק? כסף קטן, עונש חסר תועלת הרשת החברתית אמנם צפויה לספוג קנס גדול על חלקה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, אך הסכום לא באמת ישנה את מדיניות ההנהלה ואף נתפס כעלות מקובלת לעשיית עסקיה ניצן סדן, תגובה אחתלכתבה המלאה

לפני שנה וחצי, קנס כזה היה מתקבל עם טפיחות על השכם או בשיווין נפש ברוח "נו, מה כבר אפשר לעשות?" הפעם, עושה רושם, זה לא יעבור בשתיקה. התגובה המיידית כל כך שלילית וכל כך חריפה, שרגולטורים יתקשו להגיע להסדר כזה מקל בעתיד, עכשיו ברור לכולם שמופעל לחץ אמיתי להעניש את ענקיות הטכנולוגיה באופן אמיתי וכואב, כזה שיהיה יותר מבליפ בדו"חות הרבעוניים שלהם, כזה שבאמת יגרום להן להתחרט על מה שעשו ולשנות את התנהגותן בהתאם.

ויש עוד מספיק הזדמנויות לעשות זאת, בארה"ב ומחוצה לה, בפרשה זו ובאחרות. אף שההסדר והקנס עתידים לסגור את הגולל על חקירת ה-FTC בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, הפרשה לא מאחורי פייסבוק: רגולטורים במדינות אחרות עדיין חוקרים את הפרשה ועלולים להטיל עליה קנסות נוספים, כאשר הקנס של האיחוד האירופי יכול להיות גבוה במיוחד. בנוסף, משרד המשפטים וה-FTC חלקו לאחרונה את האחריות על ענקיות הטכנולוגיה בכל הנוגע להגבלים עסקיים, כאשר המשרד בודק את פעילות אלפבית ואפל והנציבות את פעילות אמזון ופייסבוק. בדיקה זו עלולה להתפתח לחקירות נוספות.

בינתיים, השבוע צפויים נציגי פייסבוק להגיע לקונגרס האמריקאי לשימוע שיעסוק בליברה, מטבע הקריפטו שמתעדת פייסבוק להשיק בשנה הבאה. הכרזות פייסבוק בנושא כבר עוררו תגובות חריפות מצד מחוקקים ורגולטורים בכל העולם, שמבקשים לבדוק את תוכניות החברה לפני השקת המטבע ב-2020. את אלו תדלק בסוף השבוע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כשיצא במתקפת טוויטר חריפה (ולמרבה ההפתעה, גם הגיונית) על מטבעות קריפטו בכלל וליברה בפרט. "ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים הם לא כסף, והערך שלהם נפיץ מאוד מבוסס על אוויר", צייץ. "נכסי קריפטו ללא רגולציה יכולים להוביל להתנהגות לא-חוקית, כולל סחר בסמים ופעילות לא-חוקית אחרת. ל'מטבע הווירטואלי' של פייסבוק, ליברה, יהיה מעמד נמוך, הוא לא יהיה אמין. אם פייסבוק וחברות אחרות רוצות להפוך לבנק, הן חייבות לקבל רישיון בנקאות חדש ולעמוד בכל רגולציית הבנקאות, בדיוק כמו בנקים לאומיים ובינלאומיים".

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צילום: שאטרסטוק נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: שאטרסטוק נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צילום: שאטרסטוק

התגובות והדיון שצפוי בקונגרס מתכנסים למאורע נדיר: מחוקקים ורגולטורים לא ממתינים להשקה, אלא פועלים פרואקטיבית כדי לחקור ולבדוק את הנושא, מנסים לחזות את הבעיות האפשריות ולבלום או לפחות לצמצם אותן מראש. זו גישה מרעננת וחדשה, כזו שקשה לדמיין בימים שלפני קיימברידג' אנליטיקה. חברות הטכנולוגיה לא זוכות עוד מרצון טוב, כבר לא נהנות מהספק. המעשים והתוכניות שלהן מתקבלים בחשדנות הגונה ונבדקים בהתאם. לכולם יש ניסיון מר מדי עם דברים השתבשו, ואף אחד לא שש לאפשר למצב להישנות.

החקירה של קיימברידג' אנליטיקה בארה"ב אולי הסתיימה בקנס שלא הרשים אף אחד, אך התגובות אליה מוכיחות שמשהו מהותי השתנה. העתיד של פייסבוק, גוגל, אמזון, מיקרוסופט, אפל ושאר ענקיות וחברות הטכנולוגיה יהיה הרבה יותר מורכב, הרבה פחות מפנק, ובתקווה יכלול גם קנסות הרבה יותר רציניים על העבירות השונות שלהן.

קצרצרים

1. על רקע התחממות מלחמת הסחר והחרם האמריקאי על מוצריה, הוול סטריט ג'ורנל דיווח שוואווי מתכננת פיטורים נרחבים במרכזי המו"פ שלה בארה"ב, שמעסיקים 850 איש בטקסס, קליפורניה, וושינגטון ומקומות נוספים. לפי הערכות, מספר המפוטרים עלול להגיע למאות איש. וואווי סירבה להגיב.

2. 225 ראשי עיר בארה"ב חתמו על החלטה משותפת שלא להיכנע למתקפות כופר ולא לשלם להאקרים את דמי הכופר שהם דורשים. מאז 2013 לפחות 170 ערים אמריקאיות חוו מתקפות כופר, 22 מהן ב-2019 לבדה. ההחלטה טובה ויפה, השאלה היא כמה ראשי עיר יעמדו בה כשהעיר משותקת והציבור מבקש דם. הנה הצעה יותר טובה: במקום החלטות והסכמים, תתעלו קצת כסף למחלקות ה-IT שלכם ותשדרגו את ההגנה על מערכי המחשוב. מרבית המתקפות מבוססות על פרצות ישנות שאפשר לסתום בקלות יחסית.

מחשב שננעל בידי נוזקת כופר, צילום: Fortune מחשב שננעל בידי נוזקת כופר | צילום: Fortune מחשב שננעל בידי נוזקת כופר, צילום: Fortune

3. האלגוריתם הידוע לשמצה של יוטיוב כבר זכה לביקורות רבות על כך שהוא מוביל צופים לפינות אפלות, ובמקרה של ילדים לעתים גם מסוכנות. הפתרון? פלייליסטים חינוכיים ללא מגע יד אלגוריתם. יוצרי הפלייליסטים יוכלו לגבש מהם קורס או מערך מקוון במגוון נושאים, והעמוד שבו יוצגו לא יכלול המלצות מהמערך האוטומטי של האתר. זה משהו.

4. ממציא סיסמת המחשב, פרננדו קורבטו, מת בסוף השבוע בגיל 93. כחוקר ב-MIT, קורבטו הגה בראשית שנות ה-60 את הרעיון של להגן על חשבונות משתמשים במחשבים משותפים באמצעות סיסמה ייחודית לכל חשבון. ההמצאה הפשוטה הזו הפכה לאבן ייסוד של עולם המחשוב ואבטחת המידע, והיא משמשת ככלי ההזדהות הראשוני עד היום. עם זאת, גם קורבטו עצמו הכיר בבעיות שהתפתחו סביבה, ובראיון לוול סטריט ג'ורנל ב-2014 הודה שהסיסמה הפכה ל"סוג של סיוט" ברשת. יהי זכרו q1w2e3.

5. הקילר אפ הראשונה, תוכנת גיליון הנתונים VisiCalc למחשב אפל II, חוגגת בימים אלה 40 שנה. מדובר בתוכנה מהפכנית, לא פחות, שהראתה לעולם בפעם הראשונה למה ה"מיקרו-מחשבים" האלו טובים. היא הזניקה את תעשיית ה-PC למיינסטרים ושינתה סדרי עולם בשוק ראיית החשבון (קודם לכן, עבודה על גיליונות נתונים נעשה בצורה ידנית והצריכה צבא של פקידים). החברה שפיתחה את התוכנה לא שרדה מעבר לשנות ה-80 והשקת לוטוס 123. ל-Planet Money יש פרק מצוין בנושא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות