ההשקעה בתלמיד דתי גבוהה בשליש מבתלמיד חילוני

הפערים בחינוך בחטיבה העליונה לטובת החינוך הממלכתי דתי נותרו בעינם. המצב שהולך ומתקבע מנציח את חוסר השוויון ואת ההעדפה של החינוך הדתי על פני מגזרים אחרים.

תלמיד ממלכתי־דתי מקבל 29% יותר מתלמיד ממלכתי חילוני ו־64% יותר מתלמיד ערבי. כך עולה מנתוני השקיפות התקציבית של משרד החינוך שמתפרסמים היום (א').

שר החינוך רפי פרץ ושר החינוך הקודם נפתלי בנט | צילומים: יריב כץ, אוראל כהן

החומרה של הדברים גדולה במיוחד משום שבמגזר הערבי מרוכזים תלמידים עניים יחסית שאמורים לקבל העדפה תקציבית. מומחים מעריכים את ההעדפה הדרושה בפי 1.5. בעוד משרד החינוך הוביל מדיניות העדפה מתקנת (תקצוב דיפרנציאלי) בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים - הוא נמנע מכך בתיכונים, ורק השנה יתחיל בניסוי בחלק קטן מבתי הספר.

הסיבה כנראה היא חוסר הרצון של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט להתעמת עם ראשי מוסדות התיכון הדתיים. אם השר הנוכחי רפי פרץ יישאר בתפקידו לאחר הבחירות קיים חשש כבד שהתופעה תחזור על עצמה.

אותו סכום לחזק ולחלש

התקציב הממוצע לתלמיד תיכון דתי לאומי גדל מ־37,700 שקל ל־40,300 שקל. התקציב הממוצע לתלמיד ממלכתי גדל מ־29,000 שקל ל־31,300 שקל, והתקציב לתלמיד ערבי גדל מ־22,600 שקל ל־24,500 שקל. התוצאה: הפערים הגדולים בין החינוך הממלכתי דתי לשאר נותרו כמעט בעינם. הפער בין הממלכתי לממלכתי דתי שעמד ב־2017 על 30%, עומד ב־2018 על 29%. הפער בין החינוך הממלכתי דתי לחינוך הערבי שעמד ב־2017 על 66%, עומד ב־2018 על 64%.

עורכי מצגת השקיפות קובעים כי "התקציב פר תלמיד במגזר הערבי נמוך משמעותית מאשר במגזר יהודי בכל חמישוני הטיפוח". כאמור כדי ליצור שוויון אמיתי החמישון החלש אמור לקבל כ־50% יותר מהחמישון העליון. בפועל בתיכונים בישראל החמישון החזק מקבל 28 אלף שקל בממוצע לתלמיד כמו החמישון החלש. כמובן צריך לזכור שבמקביל בתי ספר בישובים חזקים מקבלים הרבה יותר כסף מהרשות המקומית וכן ההורים יכולים להשקיע בילדים הרבה יותר. החמישון הבינוני מקבל 32 אלף שקל שזה 14% יותר מהחמישון החלש.

את היתרון של החינוך הממלכתי דתי מסבירים הנתונים בתוספת שעות לימוד ללימודי יהדות וכן בהקצאת שעות רב ושעות תפילה. היתרון הכללי של היהודים על פני הערבים מוסבר בין היתר בשעות קליטת עליה. המגזר ערבי מקבל פחות מהמגיע לו בתחום החינוך הטכנולוגי.

למרות התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי - תקצוב שבו בתי ספר מאזורים חלשים יותר מקבלים יותר - השיוויון לא גדל בבתי הספר היסודיים. בבתי הספר היסודיים הפער לטובת החמישון החלש כמעט לא גדל ב־2018. ב־2017 קיבל תלמיד בית ספר יסודי בחמישון החלש 36% יותר מאשר בחמישון החזק. ב־2018 הוא קיבל 37% יותר, 16,500 שקל לתלמיד בחמישון בחלש, לעומת 13,800 שקל לתלמיד בחמישון החזק. היתרון של החמישון החלש מול החמישון הבינוני־חזק עמד ב־2018 על 19% בלבד.

מדובר בתוכנית חומש לתקצוב דיפרנציאלי שהנהיג שר החינוך שי פירון מיש עתיד והשר בנט המשיך. היא התבססה על תוספת שעות טיפוח בלי לקצץ בשעות הקיימות. זאת, כדי להקטין את ההתנגדות של הרשויות המקומיות החזקות (פורום ה־15) ושל החינוך הממלכתי דתי. היה מדובר בתוספת לא גדולה מדי שנה אבל ההצטברות יצרה העדפה משמעותית לחלשים. העובדה שההתקדמות נעצרה ב־2018 מדאיגה מאוד. זאת, במיוחד לאור העובדה ש־2019 היא השנה האחרונה של התוכנית וסביר שהיא לא תורחב יותר. אם יוקצו בכלל עוד כספים להשוואה, סביר שילכו לתיכונים.

ובכל זאת אין ספק שבגלל התוכנית, הפערים בין זרמי החינוך ביסודי קטנים בהרבה מאשר בתיכון. למעשה בין החינוך הערבי לחינוך הממלכתי דתי אין ביסודי פער. שניהם עומדים על 17,750 שקל לתלמיד. כיוון שבחינוך הערבי יש הרבה יותר תלמידים מישובים חלשים זה עדיין מצב מפלה אבל הרבה פחות גרוע מאשר בתיכון.

פער של 100 אלף שקל

המוסד החינוכי שמקבל את התקציב הגבוה ביותר בארץ לתלמיד ממשרד החינוך הוא הישיבה התיכונית אילת - 107 אלף שקל. אחריו בית הספר החקלאי מנו"ף עכו עם 99 אלף שקל. רוב המוסדות בצמרת ההקצבות לתיכונים הם ממלכתיים דתיים.

בית הספר היסודי עם העלות הגבוהה ביותר לתלמיד בארץ הוא אור שמחה בכפר חב"ד בו משקיע משרד החינוך 63 אלף שקל בתלמיד.

גם בדרג היסודי רוב בת הספר בצמרת התקציב לתלמיד הם ממלכתיים דתיים או של חב"ד (ששייכת גם היא לזרם הממלכתי דתי).

במקום השני כפר הילדים הדתי נווה מיכאל - 58 אלף שקל לתלמיד. בתחתית הטבלה עם עלות של בין 3,000 ל־4,000 שקל לתלמיד בעיקר מוסדות פטור חרדיים שפטורים מפיקוח חינוכי של משרד החינוך. 

הישגי הבגרות הטובים ביותר: בתיכון הדרוזי ירכא

מנתוני התמונה החינוכית לפי מוסד של משרד החינוך עולה כי בית הספר שהציג את ציוני הבגרות הטובים בארץ הוא התיכון הדרוזי למדעים ומנהיגות בירכא, המוביל בשורה של מדדים.

עוד עולה מהנתונים כי שורה של מוסדות חרדים הפתיעו כשהשתלבו בצמרת הזכאות לבגרות; בית הספר החרדי לבנות "דעת ותבונה" בבית"ר עילית, ובית הספר "חזון בית יעקב" באלומה, רשמו 100% בגרות. הישיבה התיכונית החרדית נהרדעא נמצאת במקום השני במתמטיקה 5 יחידות, עם זכאות של 80%.

מאה אחוזי זכאות לבגרות רשמו מוסדות לא מעטים, וביניהם גם בית הספר של הפטריארכיה הלטינית ביפיע ובית הספר האורתודוכסי הערבי. בית הספר היחיד שרשם 100% זכאות במתמטיקה 5 יחידות הוא בית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות בירכא, שנחשב כבר שנים לאחד מבתי הספר הטובים בארץ. בבית הספר הזה נרשמו גם 100% זכאות באנגלית 5 יחידות - כמו בבית הספר להנדסאים בהרצליה.

גם התואר היוקרתי ביותר, של האחוזים הגבוהים ביותר של בגרות בהצטיינות, הלך לבית הספר מירכא - שעם 62% הקדים את בית הספר התיכון היוקרתי שליד האוניברסיטה העברית בירושלים (61%).

בשנים האחרונות נרשמת עלייה מתמדת בשיעור המחברות הפסולות בבחינות הבגרות בשל חשד להעתקה, שהגיע ב-2018 ל-1.1% מהבחינות - כלומר, אחת מכל תשעים בחינות נפסלו. מהנתונים עולה כי שני שליש מהמוסדות המוליכים בתחום הבחינות הפסולות (12 מתוך 18) הם מהמגזר הערבי; בית הספר ה"מוביל" בקטגוריה הזו הוא העל יסודי הטכנולוגי בטירה, עם 30% בחינות פסולות. במקום החמישי נמצא התיכון החרדי לבנות אור חיה באשקלון (10% בחינות פסולות).