אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחוץ למאטריקס: מה קרה כשנתנו לסטודנטים סינים אינטרנט ללא צנזורה? צילום: the Matrix Reloaded

דו"ח טכנולוגי

מחוץ למאטריקס: מה קרה כשנתנו לסטודנטים סינים אינטרנט ללא צנזורה?

ניסוי ראשון מסוגו זיהה איך גישה לתכנים לא מצונזרים יכולה לשנות את העמדות והדעות של סטודנטים סינים; אפל תתחיל לשווק דגמי פרימיום ראשונים של אייפון מתוצרת הודו; והסכסוך בין דרום קוריאה ליפן על יצוא חומרים לתעשיית השבבים מחריף בעקבות פגישה בחדר קטנטן

15.07.2019, 13:56 | אופיר דור, בייג'ינג

ב-2018 תפסה סין שוב את המקום האחרון בעולם בחופש אינטרנט לפי דירוג של המכון האמריקאי Freedom House. סין מפעילה את ”חומת האש הגדולה“, שחוסמת את הגישה לכמעט כל האתרים המוכרים במערב, מרשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם דרך אתרי תוכן כמו ויקיפדיה ויוטיוב ועד לגופי חדשות כמו ניו יורק טיימס, רויטרס ו-BBC. נכון לספטמבר 2018, היו 185 מתוך 1,000 האתרים הפופולריים ברשת העולמית חסומים לגלישה בתוך סין.

החסימה של האתרים הזרים מגבילה את המידע אליו חשוף הציבור הסיני שכן גופי התקשורת המקומיים כפופים בעצמם לצנזורה מקיפה, המונעת פרסום ידיעות שלא תואמות את האינטרסים של המפלגה הקומוניסטית. גם ברשתות החברתיות בסין קיימים מנגנונים מורכבים של צנזורה המונעת פרסום מידע רגיש או ביקורתי נגד הממשל. אז מה קורה לסינים כשהם מקבלים גישה חופשית, עוקפת חסימות וצנזורה, לאוקיינוס המידע באינטרנט הפתוחה?

מה יקרה כשייפלו חומות הצנזורה? מה יקרה כשייפלו חומות הצנזורה? מה יקרה כשייפלו חומות הצנזורה?

בניסוי מרתק ראשון מסוגו שפורסם בחודש שעבר במגזין American Economic Association בדקו החוקרים יו-יו צ‘ן מאוניברסיטת פקינג היוקרתית בבייג'ינג ודיוויד יאנג מאוניברסיטת הרווארד איך השפיעה האפשרות לגשת למידע חסום על סטודנטים סינים. החוקרים חילקו 1,800 סטודנטים סינים הלומדים בבייג‘ינג לשתי קבוצות, האחת גלשה באינטרנט הסינית החסומה והשנייה קיבלה מנוי חינם לתוכנת VPN, המאפשרת לעקוף את חומת האש הגדולה. במהלך 18 חודשים שהסתיימו ב-2017 עקבו החוקרים אחרי דפוסי הגלישה של הסטודנטים משתי הקבוצות ומדדו את השינוי בעמדותיהם.

אלא שמהר מאוד התגלה כי אף שקיבלו גישה חופשית למידע חסום, הסטודנטים הסינים הראו עניין מועט לצרוך מידע כזה. רק 5% מהסטודנטים שקיבלו גישה ל-VPN נכנסו לאתרים זרים באופן קבוע ומעט מאוד מהם צרכו מידע פוליטי רגיש, כזה שאינו מדווח בתקשורת הסינית, כמו למשל דיווחים על ההפגנות בהונג קונג במסגרת "מחאת המטריות" של 2014. הסטודנטים הסינים אמנם היו מודעים לקיום צנזורת הרשת בסין, אך רובם לא העריכו נכונה את היקפה וסברו שלא יוכלו ללמוד יותר מידי דברים חדשים מגלישה באתרים זרים. הם העדיפו לכן להישאר ולגלוש באתרים המקומיים המוכרים.

מחאת המטריות של הונג קונג, צילום: רויטרס מחאת המטריות של הונג קונג | צילום: רויטרס מחאת המטריות של הונג קונג, צילום: רויטרס

ממצא זה, המצביע על חוסר עניין סיני במה שקורה מעבר לחומת האש הגדולה, תואם את העובדה ששיעור הסינים הבוחרים להשתמש בפועל בתוכנות VPN לעקיפת החסימה על האינטרנט בסין נמוך יחסית ועומד על אחוזים בודדים בלבד. חלק מתוכנות ה-VPN חינמיות ואחרות עולות 10-20 דולר בחודש, כלומר מחיר שווה לכל נפש אפילו בסין. לפחות עד לאחרונה היה השימוש ב-VPN בסין נטול סיכונים, אף כי בשנה האחרונה הגבירו הרשויות את הפיקוח וקנסו באופן יוצא דופן אזרח ב-150 דולר על השימוש בתוכנה.

בשלב השני של הניסוי החוקרים החליטו להתקדם צעד קדימה ועודדו את הסטודנטים הסינים בעלי ה-VPN לגלוש לאתרי חדשות זרים כמו אתר הניו יורק טיימס בסינית באמצעות חידונים נושאי פרסים. כאן גילו החוקרים ממצא מעניין לא פחות: כאשר הסטודנטים החלו להיחשף לחומר המצונזר, הם גילו עניין גובר בצריכת עוד ועוד ממנו. הסטודנטים החלו לחפש באופן פעיל מידע משלים בוויקיפדיה על אירועי עבר מצונזרים כמו ימי מהפכת התרבות הסוערים והמשיכו לגלוש לאתרים זרים גם כאשר התמריצים שניתנו להם פסקו. הסטודנטים הללו הביעו נכונות גבוהה יותר להמשיך לשלם מכיסם על מנוי VPN.

החשיפה למידע המצונזר חוללה שינוי אדיר בעמדות הסטודנטים כלפי העולם, כמו גם במערכת הערכים והדעות הפוליטיות שלהם. לאחר חשיפה של מספר חודשים לאתרים זרים, הסטודנטים הפכו פסימיים יותר ביחס לכלכלה הסינית וביקורתיים יותר כלפי הממשלה והחלטותיה. הסטודנטים שגלשו באתרים הזרים הביעו נכונות גבוהה יותר לצאת למחות נגד עוולות שלטוניות ולמען החלשים בחברה (אף שלא עשו זאת בפועל) והתעניינו יותר בהמשך לימודים לתואר שני מחוץ לסין. נוסף לכל זה, הדעה שלהם כלפי ארה“ב השתפרו והם היו אופטימיים יותר ביחס לכלכלתה. במילים אחרות, כל מה שהממשל הסיני חושש ממנו.

הסטודנטים לקחו את הגלולה האדומה, צילום: the Matrix הסטודנטים לקחו את הגלולה האדומה | צילום: the Matrix הסטודנטים לקחו את הגלולה האדומה, צילום: the Matrix

לא לגמרי ברור איך קיבלו החוקרים אישור לבצע את הניסוי המדובר בלב בייג'ינג, אך די ברור שתוצאות המחקר הסיני-אמריקאי המעניין הזה נקראו על ידי הגורמים המוסמכים בסין, שבוודאי ישאבו ממנו עידוד לחזק את הפיקוח והצנזורה על הרשת. המחקר מראה שהצלחת הצנזורה נובעת לא רק מחסימה טכנית של הרשת, אלא גם מיצירת אווירה בה לרוב האוכלוסיה אין כלל עניין לחפש מידע מצונזר. ההצלחה של המטריקס במקרה הזה נובעת קודם כל מכך שאין מודעים לקיומה.

באותו האופן, המחקר מדגים כמה שמצב העניינים יכול להשתנות בעתיד. כאשר האזרחים מבינים שיש משהו מעניין מעבר להישג ידם, משהו שהם מפספסים באמת בחוץ, מהרגע הזה יהיה קשה לדכא את העניין באותו מידע חסום ועל מנגנון הצנזורה והחסימה יופעל לחץ אדיר.

אף שהמחקר עוסק במשטר דיקטטורי, לדעתי יש בו מוסר השכל שרלוונטי גם לחברה דמוקרטית עם אינטרנט פתוחה. המחקר מצביע על כך שגם כאשר יש לאנשים גישה חופשית למידע, הם לפעמים יעדיפו שלא לצרוך אותו או פשוט לא יהיו מודעים לקיומו ולחשיבות שלו. חינוך ועידוד לצריכת מידע ביקורי הם מצרכים חשובים גם בחברה דמוקרטית בה לכאורה הכל, או לפחות הרוב, פתוח.

קצרצרים

1. באפל כמו באפל, תמיד שואפים להרוויח יותר. במהלך אוגוסט צפויים לצאת לשוק מכשירים ראשונים של אייפון מדגמי הפרימיום XR ו-XS שיוצרו במפעלים בהודו. עד היום ייצרה אפל בהודו מכשירים זולים או ישנים יותר אך כעת לראשונה תשלים ייצור של מכשירי פרימיום במדינה. הכניסה של מכשירי אפל בייצור מקומי תאפשר לאפל להתחמק מתשלום המיסים הגבוהים על יבוא מכשירים סלולריים לתוך הודו וכך להוזיל את מכשירי הפרימיום היקרים, לכאורה בשורה טובה עבור חובבי ה-iOS ההודים. אולם במקביל הנחיתה אפל גם בשורה רעה על הלקוחות בהודו. אפל הודיעה כי תחסל את המכירה של חלק מהדגמים הזולים במדינה כמו אייפון 6 פלוס או אייפון SE, כדי לדחוף את הלקוחות העניים בהודו לקנות מכשירים יקרים יותר.  

  

אייפון XS מקס, צילום: אוראל כהן אייפון XS מקס | צילום: אוראל כהן אייפון XS מקס, צילום: אוראל כהן

2. בזמן שכולם עסוקים בסיכויים לסיום מלחמת הסחר הגדולה בין סין לארה"ב, גם מיני מלחמת הסחר האסיאתית בין יפן ודרום קוריאה מסרבת לדעוך. במסגרת הקרב הפנים-אסיאתי יפן מגבילה את הייצוא של חומרים הדרושים לייצור שבבים ומסכי סמארטפון לדרום קוריאה. דיווחים ביפן טענו כי ההגבלות נובעות ממקרים בהם דרום קוריאה העבירה חלק מהחומרים לצפון קוריאה, אך מומחים מייחסים אותן דווקא לנקמה על דרישה קוריאנית לקבל פיצוי מחברה יפנית על עבודות כפייה במלחמת העולם השנייה. השיחות שנערכו ביום שישי בין שני הצדדים בטוקיו הסתיימו בכישלון כאשר הנציגים הקוריאנים טענו כי הוכנסו לחדר קטנטן שנראה כמו ”זבל“, סוג של מקבילה יפנית להושבה המפורסמת של השגריר הטורקי על כסא נמוך בישראל.

3. מלון בעיר ווחאן במרכז סין הודיע כי החל מאוקטובר יוכלו האורחים לסרוק קוד QR המוטבע על הסדינים והמגבות כדי לוודא שהם נקיים. הסדינים והמגבות החדשים במלון יכילו שבבים עמידים במים שישמרו מידע על מתי כובסו בפעם האחרונה. כמו במקרים אחרים, גם את הפיתוח המוזר משהו הזה צריך להבין בהקשר המקומי, כאשר היגיינה בבתי מלון היא נושא חם במיוחד בסין בשנים האחרונות עם מספר שערוריות הנוגעות לרמת הניקיון הירודה בבתי מלון יוקרתיים במדינה. אפשר רק לקוות שאותם שבבים לא יכולים לשדר מידע החוצה על מה קורה במיטה.

4. סין סובלת ממכה מתמשכת של של דליפת מאגרי מידע: פעם מדובר בדליפת נתונים על לקוחות של רשת בתי מלון יוקרתית ופעם בדליפת נתונים מביכים לממשל החושפים את המעקב אחר אזרחים בני המיעוט האויגורי במחוז שינג'יאנג במערב המדינה. במקרה האחרון שפורסם מואשמים שני עובדים של Zhaopin, אחד מאתרי הדרושים הגדולים בסין, בהדלפת 160 אלף קורות חיים של מחפשי עבודה. קורות החיים, המכילים מידע אישי רב, נמכרו באתר המכירות של עליבאבא בסין תמורת 5 יואן ליחידה (כ-2.5 שקל). על אף מקרים חוזרים ונשנים אלו של דליפת מאגרים, הרשויות בסין דווקא ממשיכות להתפאר באיסוף מידע בכמויות אדירות על האזרחים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות